ברטה לוץ

ברטה לוץ
Bertha Lutz
לידה	2 באוגוסט 1894; סאו פאולו, ברזיל
פטירה	16 בספטמבר 1976 (בגיל 82); ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה	ברזיל
השכלה	סורבון
תפקיד	federal deputy of Rio de Janeiro (28 ביולי 1936–10 בנובמבר 1937)
פרסים והוקרה	דוקטור לשם כבוד
חתימה

ברטה מריה ג'וליה לוץ (בפורטוגזית: Bertha Maria Júlia Lutz; ‏2 באוגוסט 1894 - 16 בספטמבר 1976) הייתה זואולוגית, פוליטיקאית ודיפלומטית ברזילאית. לוץ הפכה לדמות מובילה הן בתנועה הפמיניסטית הפאן-אמריקאית והן בתנועת זכויות האדם .^[1] היא הייתה בין המובילות במאבק להענקת זכות בחירה לנשים בברזיל וייצגה את מדינתה בוועידת האומות המאוחדות בנושא ארגון בינלאומי (UNCIO) שהתכנסה בשנת 1945 והיא חתומה בשמה על מגילת האו"ם. בנוסף לפעילותה הפוליטית, הייתה נטורליסטית במוזיאון הלאומי של ברזיל והתמחתה בדנדרובטיים - צפרדעי חץ הרעל. שלושה מיני צפרדעים ושני מיני לטאות נקראים על שמה.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

ברטה לוץ נולדה בסאו פאולו. אביה, אדולפו לוץ (1855–1940), היה רופא פורץ דרך ואפידמיולוג ממוצא שווייצרי, ואמה, איימי מארי גרטרוד פאולר, הייתה אחות בריטית. ברטה לוץ למדה מדעי הטבע, ביולוגיה וזואולוגיה באוניברסיטת פריז - סורבון, וסיימה בשנת 1918. זמן קצר לאחר קבלת התואר היא חזרה לברזיל.^[2]^[3]

זכויות נשים

בשנת 1919, שנה לאחר שחזרה לברזיל, הקימה לוץ את הליגה לשחרור אינטלקטואלי של נשים ומונתה לייצג את ממשלת ברזיל במועצה הבינלאומית הנשית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). לימים הקימה לוץ את הפדרציה הברזילאית לקידום נשים (1922), קבוצה פוליטית שדגלה בזכויות נשים ברזילאיות, ויתרה מכך, גם בזכות הבחירה של נשים ברחבי העולם כולו. לוץ כיהנה כנציגה לוועידת הנשים הפאן-אמריקאית בבולטימור, מרילנד, באותה שנה, והמשיכה להשתתף בכנסי זכויות נשים בשנים שלאחר מכן.^[4] בשנת 1925 היא נבחרה לנשיאת איחוד הנשים הבין-אמריקניות.^[5] המעורבות של לוץ במאבק למען זכות הבחירה של נשים הפכה אותה לדמות המובילה בזכויות נשים עד סוף 1931, כאשר בסופו של מאבק הוענקה לנשים הברזילאיות זכות הבחירה.

קמפיין פמיניסטי בין-אמריקני

פעילות הסינגור של לוץ למען זכויות נשים לא הסתיימה בזכות הבחירה, והיא המשיכה למלא תפקיד בולט במערכה הפמיניסטית. בשנת 1933, לאחר קבלת התואר במשפטים מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הפדרלית בריו דה ז'ניירו, השתתפה לוץ בוועידה הבין-אמריקאית במונטווידאו, אורוגוואי, והציגה מספר הצעות לשוויון מגדרי. ההצעה הבולטת ביותר הייתה קריאתה להתרכז מחדש בנושא שוויון מגדרי במקומות העבודה, במסגרת דיוני נציבות הנשים הבין-אמריקאית.^[6]

בשנת 1935 החליטה לוץ להתמודד לקונגרס הלאומי של ברזיל. היא הגיעה למקום השני אחרי קנדידו פסואה, והחליפה אותו כאשר נפטר שנה לאחר מכן, מה שהפך את לוץ לאחת הנשים הבודדות בקונגרס הברזילאי באותה תקופה. היוזמה הראשונה שהציגה לוץ בעת שכיהנה בקונגרס הייתה הקמת ועדת "חוק הנשים", שעסקה בניתוח כל חוק ותקנה ברזילאים כדי להבטיח שהם אינם פוגעים בזכויות האישה.^[7]

עם זאת, לוץ לא הצליחה לקדם את צעדיה כשז'טוליו ורגאס שב לכהן כדיקטטור בשנת 1937, מה שהביא להשעיית הפרלמנט ובכלל זה גם את ועדת "חוק הנשים".^[8] למרות זאת, לוץ המשיכה בקריירה הדיפלומטית שלה. היא הייתה אחת מארבע הנשים שחתמו על מגילת האומות המאוחדות בכנס הנשים הבין-אמריקני שהתקיים בסן פרנסיסקו בשנת 1945 וכיהנה כסגנית נשיאת הוועדה הבין אמריקאית לנשים בשנים 1953 - 1959.^[9]

קריירה מדעית

לאחר שחזרה לברזיל בשנת 1918, התמסרה לוץ לחקר הדו-חיים, במיוחד דנדרובטיים - צפרדעי חץ הרעל ממשפחת האילניתיים.^[10] בשנת 1919, היא התקבלה לעבודה במוזיאון הלאומי של ריו דה ז'ניירו. לימים הפכה לנטורליסטית במחלקת הבוטניקה. לאורך כל חייה פרסמה לוץ מחקרים ופרסומים מדעיים רבים, בעיקר "תצפיות על תולדות חיי הצפרדע הברזילאית" (1943), "מקהלת צפרדעים בולטת בברזיל" (1946) ו"צפרדעים חדשות מהר איתאצ'יאיה". (1952) (Itatiaia Mountain).^[11] בשנת 1958, היא תיארה את הצפרדע המכונה "הצפרדע המהירה של לוץ" (Paratelmatobius lutzii Lutz and Carvalho, 1958), הנקראת כך לכבוד אביה.^[12]

לוץ כובדה בשמות של שני מינים של לטאות ברזילאיות, Liolaemus lutzae ו-Phyllopezus lutzae,^[13] וכן שלושה מינים של צפרדעים, Dendropsophus berthalutzae, Megaelosia lutzae ו-Scinax berthae .^[14]

ועידות פוליטיות

במהלך הקונגרס הבינלאומי של נשים עובדות ב-1919, קראה לוץ לשוויון בין המינים ולאזכור ספציפי של נשים בסעיפים המגנים מפני עוולות והתעללות.^[15]

בוועידת הנשים הפאן-אמריקאית ב-1922, קראה לוץ לשוויון זכויות והזדמנויות של נשים, עם דגש מיוחד על הכללה פוליטית.^[9]

לוץ הגיעה מוכנה לוועידה הבין-אמריקאית של מונטווידאו ב -1933אמנת מונטווידאו, עם מחקר על מעמדן החוקי של נשים באמריקה, וטענה כי לאום האישה הנשואה לא צריך להיות תלוי בזה של בעלה. היא גם הציעה נוסח הסכם שוויון זכויות ודחפה את הוועדה הבין אמריקאית של נשים להתמקד ולהתחייב מחדש לניתוח תנאי העבודה של נשים באמריקה.^[16]

במהלך ועידת האו"ם לארגון בינלאומי ב-1945 בסן פרנסיסקו, נאבקה לוץ יחד עם מינרבה ברנרדינו על הכללת המלה "נשים" בהקדמה למגילת האו"ם. בטיוטה הראשונה לא צוינה כלל המילה "נשים". לוץ ונציגות נוספות ממדינות אמריקה הלטינית נאבקו גם כנגד צירת ארצות הברית לוועידה וירג'יניה גילדרסלי ויועצות בריטיות נוספות, והתעקשו כי בסעיף האחרון יאמר: "... אמונה בזכויות אדם יסודיות, כבוד האדם, ובשוויון זכויות לגברים ונשים ולאומות גדולות וקטנות "^[17] בנוסף היא הציעה להקים ועדה מיוחדת של נשים שמטרתה יהיה לנתח את "מעמדן החוקי של נשים" סביב העולם כדי להבין טוב יותר את אי השוויון עמו מתמודדות נשים, ולהתכונן טוב יותר למאבק בכך. נזקפת לזכותה היותה הדוגלת הבולטת והעקשנית ביותר להכללת זכויות הנשים באמנת האו"ם, וללא פועלה זה, האו"ם היה נותר ללא מנדט להגן על זכויות נשים.^[18]

בשנת 1964 עמדה לוץ בראש המשלחת הברזילאית בוועידה הבין-אמריקאית ה-14 במונטווידאו^[19] בנוסף, בישיבה השנתית ה-15 של הוועדה הבין-אמריקאית לנשים שהתקיימה בשנת 1970, היא הציעה לערוך סמינר המוקדש לטיפול בבעיות הספציפיות שעומדות בפני נשים ילידות. אף על פי שהיא הייתה כבר בת קצת יותר משבעים בשלב זה של חייה, המשיכה לוץ להשתתף בכנסים ולדחוף להרחבת זכויות הנשים, כולל הוועידה העולמית לנשים ב-1975 במקסיקו סיטי.^[20]

"תצפיות על תולדות חייה של הצפרדע הברזילאית" (1943)
"מקהלת צפרדעים בולטת בברזיל" (1946)
"צפרדעים חדשות מהר איתאצ'יאיה" (Itatiaia Mountain 1952).

ברטה לוץ נפטרה בשנת 1976 בגיל 82.^[8]

זכות בחירה לנשים
פמיניזם בברזיל

האנר, ג'ון א'. שחרור המין הנשי: המאבק לזכויות נשים בברזיל, 1850–1940 (1990)

מדיה וקבצים בנושא ברטה לוץ בוויקישיתוף

ברטה לוץ: תצלומים ממגזין לייף (LIFE), שלושה תצלומים בשחור-לבן, כיתובים באנגלית
ברטה לוץ: ביוגרפיה. קרן ז'טוליו ורגאס Getúlio Vargas Foundation CPDOC (בפורטוגזית)
ברטה לוץ: ביוגרפיה. מונדו פיזיקו (בפורטוגזית)
כיצד נלחמו נשים לטינו-אמריקאיות למען זכויות נשים במגילת האו"ם, מאת פיבי ברית'וויאט. מאמר על עמידתה של לוץ בחוד החנית של המאמץ להשגת זכויות נשים במגילת האו"ם, הונגש ב־17 בספטמבר 2016. כולל תמונה של לוץ.

[1]
June E. Hahner, "Bertha Maria Julia Lutz" in Encyclopedia of Latin American History and Culture, vol. 3, pp. 474–75. New York: Charles Scribner's Sons 1996.
[2]
"Vida Pessoal". Museo Virtual de Berta Lutz. נבדק ב-6 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
[3]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 129.
[4]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. pp. 31–33.
[5]
Pernet, Corinne (2000). "Chilean Feminists, the international Women's Movement, and Suffrage, 915–1950". Pacific Historical Review. 69 (4): 663–688. doi:10.2307/3641229. JSTOR 3641229.
[6]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 73.
[7]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 75.
[8]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 132.
[9]
Miller, Francesca. "Women, Culture, and Politics in Latin America". UC Press E-books Collection. University of California Press.
[10]
Lutz, Bertha (1973). Brazilian Species of "Hyla". Austin, Texas: University of Texas Press. 260 pp. ISBN 978-0292707047.
[11]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, Pernambuco, Brazil: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 133.
[12]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). 'The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. ISBN 978-1-4214-0135-5. ("Lutz, A." and "Lutz, B. M. J.", p. 163).
[13]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. ISBN 978-1-4214-0135-5 ISBN 978-1-4214-0135-5. ("Lutz, A." and "Lutz, B. M. J.", p. 163).
[14]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2013). The Eponym Dictionary of Amphibians. Exeter, England: Pelagic Publishing. pp. 22, 130. ISBN 978-1-907807-44-2.
[15]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 32.
[16]
Marques, Teresa Cristina. "Between the Equalitarism and Women's Rights Reformation: Bertha Lutz at Montevideo Interamerican Conference, 1933". Revista Estudos Feministas. 21 (3).
[17]
Skard, Torild (2008). "Getting Our History Right: How Were the Equal Rights of Women and Men Included in the Charter of the United Nations?". Forum for Development Studies. 35 (1): 37–60. doi:10.1080/08039410.2008.9666394.
[18]
"Centre for International Studies and Diplomacy (CISD) at SOAS University of London". www.cisd.soas.ac.uk.
[19]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 97.
[20]
Hahner, "Lutz", p. 475.

[1] [1]
June E. Hahner, "Bertha Maria Julia Lutz" in Encyclopedia of Latin American History and Culture, vol. 3, pp. 474–75. New York: Charles Scribner's Sons 1996.

[2] [2]
"Vida Pessoal". Museo Virtual de Berta Lutz. נבדק ב-6 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[3] [3]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 129.

[4] [4]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. pp. 31–33.

[5] [5]
Pernet, Corinne (2000). "Chilean Feminists, the international Women's Movement, and Suffrage, 915–1950". Pacific Historical Review. 69 (4): 663–688. doi:10.2307/3641229. JSTOR 3641229.

[6] [6]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 73.

[7] [7]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 75.

[Bertha_Lutz-8] [8]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 132.

[University_of_California_Press-9] [9]
Miller, Francesca. "Women, Culture, and Politics in Latin America". UC Press E-books Collection. University of California Press.

[10] [10]
Lutz, Bertha (1973). Brazilian Species of "Hyla". Austin, Texas: University of Texas Press. 260 pp. ISBN 978-0292707047.

[11] [11]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, Pernambuco, Brazil: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 133.

[EDR1-12] [12]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). 'The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. ISBN 978-1-4214-0135-5. ("Lutz, A." and "Lutz, B. M. J.", p. 163).

[EDR-13] [13]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. ISBN 978-1-4214-0135-5 ISBN 978-1-4214-0135-5. ("Lutz, A." and "Lutz, B. M. J.", p. 163).

[14] [14]
Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2013). The Eponym Dictionary of Amphibians. Exeter, England: Pelagic Publishing. pp. 22, 130. ISBN 978-1-907807-44-2.

[15] [15]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 32.

[16] [16]
Marques, Teresa Cristina. "Between the Equalitarism and Women's Rights Reformation: Bertha Lutz at Montevideo Interamerican Conference, 1933". Revista Estudos Feministas. 21 (3).

[17] [17]
Skard, Torild (2008). "Getting Our History Right: How Were the Equal Rights of Women and Men Included in the Charter of the United Nations?". Forum for Development Studies. 35 (1): 37–60. doi:10.1080/08039410.2008.9666394.

[WomenAndTheUNCharter-18] [18]
"Centre for International Studies and Diplomacy (CISD) at SOAS University of London". www.cisd.soas.ac.uk.

[19] [19]
Lôbo, Yolanda Lima (2010). Bertha Lutz. Recife, PE: Fundação Joaquim Nabuco, Editora Massangana. p. 97.

[20] [20]
Hahner, "Lutz", p. 475.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]