אפיסקופי

אפיסקופי (מיוונית: ἐπίσκοποι) הוא מונח ששימש בשני תחומים.

ביוון העתיקה

אפיסקופוס (צורת היחיד, ביוונית: ἐπίσκοπος) היה פקח (משגיח) שנשלח על ידי האתונאים למדינות כפופות (בדומה להרמוסטס ἁρμοστής ששלחה ספרטה למדינות שהיו כפופות לה והאפיסטטס ἐπιστάτης שהיה תפקיד משגיח כללי). לרוב ניתן תפקיד זה, שהיה כרוך בהכנסות ממסי העיר, כגמול על שרות טוב או על השגת ניצחון אתונאי על עיר אחרת.

בכנסייה הקתולית

בתחילת ימיה של הנצרות, לפני הסדרת תפקיד הבישוף עמדו בראש הקהילות הגדולות משגיחים (אפיסקופי או אפיסקופוי). בכנסיות המזרחיות התואר עדיין קיים. בכנסייה הקתולית, והזרמים הפרוטסטנטים שיצאו ממנה, משגיחים אלו הפכו עם הזמן להיות בישופים/הגמונים והתפקיד השתנה.

המלה המודרנית "בישוף" נגזרת מצורתה הגרמנית של המילה היוונית אפיסקופוס.^[1]

התואר נשמר במונחים:

• "Episcopalismo" - צורת ממשל בכנסייה אשר מספקת מבנה היררכי המאופיין בנשיאותם של הבישופים.
• האפיסקופט, episcopate - בישופות, הגוף הקולקטיבי של כל הבישופים של כנסייה, או רצף הבישופים שכיהנו בבישופות מסוימת. כמו כן הוא משמש בהקשר למעמדו או כהונתו של בישוף בודד.
• הכנסייה האפיסקופלית, זרם אנגליקני.

הערות שוליים

1. ירושלים לדורותיה, יחידה 4 (כתבו: זאב רובין, פנינה ארד), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ו – 2016, עמ' 15, הערה 13.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.