T-64

T-64 הוא טנק מערכה סובייטי שייצורו החל בשנת 1963. ה-T-64 נחשב לטנק מתקדם ומהפכני בזמנו, וכלל חידושים דוגמת מיגון שכבתי וטען אוטומטי, וכתוצאה מכך מעולם לא יוצא מחוץ לברית המועצות. בגלל עלותו הגבוהה, הוא יוצר בכמויות קטנות יחסית בהשוואה לטנקי מערכה סובייטים בני-זמנו.

T-64B

מידע כללי
סוג	טנק מערכה
מדינה מייצרת	ברית המועצות ברית המועצות
יצרן	מורוזוב
שנת ייצור	1964
תקופת השימוש	1964–הווה (כ־60 שנה)
דגם קודם	T-62
דגם עוקב	T-72
מערכה מרכזית	מלחמת טרנסניסטריה, מלחמת צ'צ'ניה הראשונה, מלחמת האזרחים באוקראינה
יחידות שיוצרו	8,000
מידע טכני
אורך	7.4 מטר (9.9 מטר עם אורך קנה התותח קדימה)
רוחב	3.38 מטר
גובה	2.2 מטר
משקל	42.5 טון (מוכן לקרב)
מהירות	75 קמ"ש
טווח פעולה	600 ק"מ (עם מכלים חיצוניים)
מנוע	750 כ"ס (560 קילוואט) על בסיס דיזל
שריון	שריון שכבתי מרוכב
צוות	3
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח טנק/משגר טילים 125 מ"מ
חימוש משני	מקלע 7.62 מ"מ מקלע בקוטר של 12.7 מ"מ על הצריח

רקע

T-64 הוא טנק מערכה סובייטי אשר פותח על ידי צוות מהנדסים (בהובלת א.א. מורוזוב), אשר חזר לחרקוב (כיום אוקראינה) לאחר שהות ממושכת בעיר ניז'ני טאגיל, שבה השלים את פיתוחו של טנק ה-T-54 בשנת 1947.

על פיתוח ממשיך דרכו של ה-T-54 התחרו 2 קבוצות אשר דגלו בגישות שונות: מצד אחד, המהנדסים שנותרו בניז'ני טאגיל טענו כי די והותר בשיפור טנק ה-T-54 בהיבטי הניידות, עצמת האש והמיגון, כדי להתאימו לזירת העימות המתפתחת. גישה זו הביאה לפיתוח ה-T-55 וה-T-62 אשר היוו מענה מהיר במהלך מרוץ החימוש מול המערב על ידי שילוב פתרונות ביניים זמינים על בסיס טנק ה-T-54. מנגד, החליט צוות המהנדסים ששב לחרקוב לפתח טנק חדש מהיסוד, אשר לראשונה בהיסטוריה הסובייטית, יהווה טנק מערכה עיקרי (MBT) ויכלול טכנולוגיות מתקדמות. התוצאה הייתה ה-T-64.

הטנק שנוצר נחשב בעת הצגתו למהפכני בכל קנה מידה ולאחד הטנקים המתקדמים בעולם, שכן, הטנק כלל פתרונות מקוריים וחידושים רבים:

• הטנק כלל מנוע דיזל קומפקטי בהספק 700 כ"ס (520 קילוואט).
• נעשה שימוש במיגון שכבתי מרוכב, אשר עצם קיומו נותרה מסווגת שנים רבות גם לאחר הופעת ה-T-72.
• הותקן תותח טנק חלק-קדח בקוטר 125 מ"מ, אשר גרסתו המשופרת משמשת עד היום את טנקי המערכה הרוסיים המודרניים T-80 ו-T-90.

המיגון השכבתי המרוכב והתותח החדש לא היוו חלק מתוכנית הפיתוח המקורית, ושולבו באבות-טיפוס מאוחרים בעקבות הופעתם של הטנקים המערביים צנטוריון ו-M60 פטון החמושים בתותחי 105 מ"מ ומיגון משופר. למעשה, גרסאות הבסיס של ה-T-64 כללו תותח בקוטר 115 מ"מ שהושאל מה-T-62.

ניידות

בניגוד לרובם המכריע של הטנקים הסובייטים אשר קדמו לו, ה-T-64 לא בוסס על מזקו"ם "כריסטי" אלא על מזקו"ם "ויקרס" חדש ומתוחכם. בנוסף, שדרוג המנוע למנוע חדשני עם 2 גלי ארכובה איפשר לטנק מהירות דרך של 75 קמ"ש. עם זאת, המנוע סבל מבעיות אמינות קשות אשר היוו את אחת הסיבות לפיתוח טנק ה-T-72. בהתאם לדוקטרינה הסובייטית, צויד הטנק לצליחת נהרות. גרסאות מאוחרות של הטנק כוללות מנוע 1,000 כ"ס (750 קילוואט).

מיגון

המיגון השכבתי המרוכב של טנק T-64 כאמור, לא היווה חלק מתוכנית הפיתוח המקורית. גרסאותיו המתקדמות של הטנק כוללות שיפורי מיגון רבים כגון מדוכות עשן, ומיגון ריאקטיבי.

כמו טנקים סובייטים רבים שפותחו בשלבי המלחמה הקרה טנק ה-T-64 מוגן מפני קרינה, נשק כימי ונשק אחר להשמדה המונית, זאת בזכות כיסוי פנים הטנק בחומר מיוחד המונע מהקרינה לחדור לפנים הטנק, כל האמצעים לראיית לילה ומערכות התצפית נסגרות אוטומטית, בזכות חיישן מזהה קרינה ומערכת לסינון אוויר מפני גורמים זיהומיים מאפשרת לצוות לנשום לרווחה.

חימוש

כאמור, החל מגרסת T-64A, מצויד הטנק בתותח טנק חלק-קדח בקוטר 125 מ"מ מדגם 2A46 (אורך L48) היורה תחמושת חצי אחודה. החל מגרסת T-64B נוספה לטנק יכולת שיגור טילי נ"ט מהקנה. הטילים שנורו מהתותח הם מסוג AT-8 ומונחים על ידי מערכת לייזר שהותקנה על הצריח. הטילים איפשרו חדירה של 600 מילימטר שריון בטווח של 4,000 מטר, יכולת מהפכנית בתקופה זו (ומרשימה גם היום). בנוסף לכך יש לטילים יכולת מסוימת נגד מסוקים. בטנק הותקנה מערכת בקרת אש חדישה עם מד טווח לייזר ומחשב בליסטי. שיפור נוסף וחשוב הוא הגדלת טווח הנמכת התותח, שאיפשר ירי מרמפות (אם כי עדיין טווח הנמכת התותח נמוך מהמקובל בטנקים מערביים).

הטען האוטומטי

התחמושת מוצבת כך שההודף נמצא במצב שוכב והפגז במצב עומד. טען זה מבוסס על יד רובוטית, הוא מסוגל לטעון תחמושת חצי אחודה ב-4 עד 5.5 שניות, תלוי במיקום הקרוסלה. אופן סידור הפגזים מתחת לצריח מקנה לצוות יותר מרחב והופך את התנאים בטנק לנוחים יותר. במקרה של כשל בטען האוטומטי הטיפול בו יותר מסובך מהטיפול בטען של ה-T-72, אך למפקד יש אפשרות לטעון את התותח ידנית.

שירות

למרות כל החידושים, לקה ה-T-64 בפרמטר האמינות ובנוסף מחירו היה גבוה. עובדה זו הביאה לייצור מוגבל של הטנק תוך ייצור המוני של גרסתו המקבילה והמפושטת – ה-T-72. במשך שנים רבות נשמרה עובדת קיומו של הטנק בסוד (בעיקר עקב המיגון המתקדם), והטנק מעולם לא יוצא אל מחוץ לגבולות ברית המועצות.

כיום הטנק משרת בצבאות רוסיה, אוקראינה ואוזבקיסטן. ממשיך דרכו הוא ה-T-80 על שלל גרסאותיו.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: T-64

• תמונת הטנק