Sunny Came Home
שיר של שון קולווין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Sunny Came Home הוא שיר פולק-רוק של המוזיקאית האמריקאית שון קולווין. זהו שיר הנושא של אלבום הקונספט של קולווין משנת 1996, A Few Small Repairs, והוא יצא כסינגל ב-CD ב-24 ביוני 1997.
 | ||||||
| סינגל בביצוע שון קולווין | ||||||
| מתוך האלבום A Few Small Repairs | ||||||
| יצא לאור | 24 ביוני 1997 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום הקלטה | שלטר איילנד | |||||
| סוגה | פולק רוק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| בי-סייד | "What I Get Paid For" | |||||
| אורך |
4:24 (גרסת אלבום) 3:46 (גרסת רדיו) | |||||
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס | |||||
| כתיבה | שון קולווין, ג'ון לוונטל | |||||
| הפקה | ג'ון לוונטל | |||||
| ||||||
"Sunny Came Home" היה הצלחה מסחרית, והגיע מספר שבע במצעד Hot 100. השיר היה גם להיט אצל המבקרים, וזכה בשני פרסי גראמי - בקטגוריית אלבום השנה וכן בקטגוריית שיר השנה - והיה מועמד לפרס הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של זמרת.
רקע וקומפוזיציה
השיר מספר את סיפורה של אישה בשם סאני אשר מציתה את ביתה כדי לברוח מעברה.[1] זהו אחד ממספר "שירי סיפור" באלבום A Few Small Repairs (כמה תיקונים קטנים), שיטה של כתיבת שירים אשר קולווין החלה להתנסות בה בעת כתיבת האלבום. הכותרת של השיר מגיעה ממילות הפתיחה של השיר.
המנגינה החמימה והרגועה של השיר, בליווי מנדולינה, באה בניגוד חד מאוד למילים המתארות הרס, ובמיוחד לגשר הנוקב: "Get the kids and bring a sweater; dry is good, and wind is better. Count the years; you always knew it / Strike a match; go on and do it". (בעברית, תרגום חופשי: "קחי את הילדים ותביאי סוודר; יבש זה טוב, ורוח עוד יותר. ספרי את השנים; תמיד ידעת את זה / הדליקי גפרור; יאללה, תעשי את זה").[2] שם האלבום, A Few Small Repairs, מופיע גם בשורה השלישית של הבית השני של השיר, "זה הזמן לכמה תיקונים קטנים," היא אמרה."
רצועות
- "Sunny Came Home" (Colvin, John Leventhal) (4:24)
- "What I Get Paid For" (Colvin, Neil Finn) (3:23)
ביצועים במצעדים
"Sunny Came Home" הוא הלהיט הכי גדול של קולווין. הוא הגיע בשיאו למקום #7 בבילבורד הוט 100 בארצות הברית, וכפי הנראה היה מגיע למקום גבוה עוד יותר לו היה יוצא האלבום באופן מסחרי מוקדם יותר, בזמן של ההשמעה המרבית ברדיו: הוא היה #1 במצעד הוט 100 בשידור במשך ארבעה שבועות וגם #1 במצעד Adult contemporary music במשך ארבעה שבועות. במצעד הוט 100 לסינגלים, לעומת זאת, הוא הגיע בשיאו למקום #29. הלייבל של קולווין לא תכנן להוציא את השיר כסינגל למכירה עד אשר הפך ללהיט במצעדי המבוגרים ובתחנות האלטרנטיביות כאחד, וכך הסיק הלייבל שיש לו קהל צעיר שקונה סינגלים, והוצא אותו ב-CD.
פרסים
בטקס פרסי גראמי של שנת 1998, השיר זכה לתארים "שיר השנה" וכן "תקליט השנה". הענקת הפרס של קולווין הופרעה על ידי הראפר Ol' Dirty Bastard שהביע התנגדות לכך שפאף דאדי ניצח את להקתו, וו טאנג קלאן, בתואר אלבום הראפ הטוב של השנה.[3]
מיקומי שיא
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 אוסטרליה |
מצעד הסינגלים האוסטרלי | 44 | |
 איסלנד |
הפלייליסט | 20 | |
 ארצות הברית |
בילבורד הוט 100 | 7 | |
| מצעד האיירפליי האלטרנטיבי למבוגרים | 2 | ||
| מצעד השירים העכשוויים למבוגרים | 1 | ||
| מצעד 40 השירים למבוגרים | 1 | ||
| מצעד 40 שירי המיינסטרים | 4 | ||
 גרמניה |
GfK – טופ 100 | 90 | |
 הממלכה המאוחדת |
מצעד הסינגלים הבריטי | 29 | |
 סקוטלנד |
מצעד הסינגלים הסקוטי | 29 | |
 קנדה |
קנדה הוט 100 | - | |
| מצעד הסינגלים של RPM | 3 | ||
| מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM | 1 | ||
|
| |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
| ארצות הברית |
בילבורד הוט 100 | 39 | |
| מצעד השירים העכשוויים למבוגרים | 6 | ||
| קנדה |
קנדה הוט 100 | - | |
| מצעד הסינגלים של RPM | 26 | ||
| מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM | 8 | ||
קישורים חיצוניים
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.