PANAS

PANAS (מבוטא "פָּאנָאס"; ראשי תיבות באנגלית: Positive Affect Negative Affect Schedule) הוא כלי למדידת רגשות, סולם למדידת רגש חיובי ושלילי. באמצעות כלי זה ניתן למדוד רגש כללי - רגשות המהווים מאפיין אישיותי, ורגש מצבי - רגשות אותם חווה הפרט ברגע מסוים, בעקבות אירוע מסוים.

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות בסגנון, בעיצוב ובוקיזציה..

בהתאם לכך, ניתן להשתמש בכלי זה למדידת רגשות במסגרות זמן מגוונות (ההוראות הניתנות בגוף שאלון ה-PANAS משתנות בהתאם):

• ברגע מסוים (הפרט יתאר כיצד הוא חש ברגע זה)
• היום (כיצד חש היום/במהלך היום)
• בימים האחרונים (כיצד חש במהלך הימים האחרונים)
• במהלך שבוע (כיצד חש במהלך השבוע החולף)
• במהלך שבועות אחרונים (כיצד חש במהלך השבועות האחרונים)
• שנה (כיצד חש במהלך השנה האחרונה)
• כללי (כיצד הוא חש בדרך כלל – בממוצע)

בסולם ה-PANAS יש שני ממדים בלתי תלויים: האחד עבור רגשות חיוביים והשני עבור רגשות שליליים. רגשות חיוביים ורגשות שליליים מייצגים ממדים רגשיים. טאלאגן^[1] הראה כי ממדים אלו קשורים למאפיינים רגשיים חיוביים ושליליים (אנשים נבדלים אלו מאלו בתגובותיהם הרגשיות החיוביות והשליליות). אדם יכול לחוש רגשות חיוביים ורגשות שליליים במקביל.

סולם PANAS מורכב ממילים שונות המתארות תחושות ורגשות. הפרט הממלא את השאלון, מציין מהי עוצמת הרגש שהוא חש בהתאם למילים הללו. תשובתו תסומן על סולם בעל חמש דרגות, הטווח נע החל מ-1 ("כמעט ולא") ועד 5 ("בצורה קיצונית").

התפתחות היסטורית של סולם ה-PANAS

סולמות שונים למדידת רגש חיובי ושלילי פותחו ונחקרו במהלך השנים. הממצאים העולים מהמחקרים מעידים כי שני ממדי הרגש (חיובי ושלילי) קשורים לסוגים שונים של משתנים. יחד עם זאת, דווח על חריגות רבות וחוסר התאמות העולות מהמחקרים. לדוגמה, חלק מהסולמות המודדים רגשות פותחו באמצעות ניתוח גורמים (Factor Analysis) לדוגמה סוטון^[2]. בעוד סולמות אחרים פותחו באמצעות ניתוח אד הוק ללא נתונים התומכים במהימנות ובתוקף (לדוגמה¹ McAdams & Constantian, 1983). מכאן, התפתח הצורך במדד מהימן, תקף ונח לשימוש למדידת עוצמת רגשות חיוביים ושליליים.

פיתוח הסולם החדש נעשה על ידי החוקרים⁵ (Watson, Clark & Tellegen 1988) והתבסס על קיומם של מדדים דומים מהתחום. נקודת הפתיחה ליצירת השאלון הייתה מאגר של 60 מושגים שנכללו בניתוח גורמים שנערך על ידי החוקרים⁶ (Zevon and Tellegen, 1982). באמצעות ניתוח גורמים (FA) יצרו החוקרים (Watson, Clark & Tellegen) רשימה סופית של עשרה משתנים המתארים ויוצרים את הסולם של הרגש החיובי (אדיבות, התעניינות, ערנות–דריכות, התרגשות, התלהבות, השראה, גאווה, נחישות, חוזק – חסינות, פעלתנות); וכן, עשרה ערכים המרכיבים את הסולם של הרגש השלילי (מוטרד, מודאג, מיוסר, עוין, זעפני, כועס, מבוהל–מפוחד, מבוייש, אשם, עצבני ומתוח).

הנתונים ליצירת המדדים החדשים נאספו בקרב סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטה פרטית (Southern Methodist University SMU(הקישור אינו פעיל)). כמו כן, נאספו נתונים בקרב עובדים המועסקים באוניברסיטה. בנוסף, נאספו נתונים גם בקרב מבוגרים אשר אינם קשורים לאוניברסיטה. ניתוח הממצאים העלה שלא קיים הבדל שיטטתי בין סטודנטים ובין המבוגרים.

מדד PANAS נמצא מתאים לשימוש בקרב אוכלוסיות של מבוגרים וצעירים כאחד, וכן במדגמים קליניים.

הנבדקים נתבקשו למלא את השאלון תוך התייחסות לשבע מסגרות זמן שונות: (1) זמן נוכחי – ברגע זה; (2) היום; (3) בימים האחרונים; (4) בשבוע החולף; (5) בשבועות האחרונים; (6) השנה האחרונה; (7) בכלליות – תחושה כללית ממוצעת.

סולם PANAS נמצא יציב במסגרות זמן שונות (לכן זהו מדד מצבי ואישיותי). לא נמצאו הבדלים מגדריים והנתונים נאספו משני המינים.

הקורלציות הפנימיות בתוך סולם PANAS, כמו גם המהימנות והתקפות הפנימית, שלו גבוהות (הטווח עבור רגשות חיוביים נע בין 0.86 ל-0.9; הטווח עבור רגשות שליליים הוא בין 0.84-0.87). מהימנות הסולם אינה נפגעת משינויי זמנים בהם נמדד הרגש. לפריטים השונים המרכיבים את מדד PANAS תקפות גבוהה.

לקריאה נוספת

• McAdams, D. P., & Constantian, C. A. (1983). Intimacy and affiliation motives in daily living: An experience sampling analysis. Journal of Personality and Social Psycholog3A 45, 851-861.

• Stone, A. A. ( 1981). The association between perceptions of daily experiences and self- and spouse-rated mood. Journal of Research in Personality, 15, 510-522.

• Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum.

• Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: The diposition to experience negative aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.

• Watson, D., Clark, L. A., & Tellegen, A. 1988. Development and validation of brief measures of positive and negative affect: The PANAS scale. Journal of Personality and Social Psychology, 54: 1063-1070:

• Zevon, M. A., & Tellegen, A. (1982). The structure of mood change: An idiographic/nomothetic analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 43, 111-122.

הערות שוליים

1. Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum
2. Stone, A. A. ( 1981). The association between perceptions of daily experiences and self- and spouse-rated mood. Journal of Research in Personality, 15, 510-522