Loading AI tools
גלקסיה אליפטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NGC 4564 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
 | |
| NGC 4564 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 15 במרץ 1784 |
| סוג | גלקסיה אליפטית |
| בהירות נראית | 10.92[1] |
| סיווג מורפולוגי | E6[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 36ᵐ 27.0ˢ |
| נטייה | 21.4″ 26′ 11°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.13- |
| מרחק[1] |
52,900,000 שנות אור 16,219,033.6 פארסק |
| קוטר | 53,860[2] שנות אור |
| מסה | 5.4×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
1,142[2] ק"מ/שנייה 0.003809 |
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.92 והיא התגלתה ב-15 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.68, כאשר היא מתוארת רק כדי בהירה.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג תחת הציון 1356, כאשר היא מתוארת כבהירה, קטנה, קצת מאורכת ועם מרכז שמתבהר מאוד ודי בחדות.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3105 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4564, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, קטנה, קצת מאורכת ושמרכזה מתבהר די בחדות.[6] ב-9 במאי 1961 נצפתה בגלקסיה סופרנובה שבהירותה הגיעה בשיאה לבהירות מדרגה 11, דומה לבהירות של כל הגלקסיה.[7]
הגלקסיה נמצאת במרכזו של צביר הבתולה, כ-1.8 מעלות מצפון-מערב לכוכב ρ בבתולה וכ-6.4 מעלות ממערב לכוכב וינדמיאטריקס. כחמישית מעלה מדרום לה נמצאות NGC 4567 ו-NGC 4568, כ-1.1 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4503, כ-2.6 מעלות מדרום-מערב לה נמצאת NGC 4442, כ-2.2 מעלות ו-2.8 מעלות ממערב לה נמצאות בהתאמה NGC 4429 ו-NGC 4371, כ-1.7 מעלות מצפון-מערב לה נמצאת M87, כאשר מעבר לה באותו הכיוון, בין 2.6 מעלות ו-3 מעלות מ-NGC 4564, נמצאות גם NGC 4438, NGC 4435, M86 ו-M84. מצפון ל-NGC 4564 נמצאות כ-1.1 מעלות וכ-1.7 מעלות בהתאמה M89 ו-M90, ומעבר להן, כ-3 מעלות מצפון ל-NGC 4564 נמצאת M91. כחצי מעלה מצפון-מזרח ל-NGC 4564 נמצאת M58 ושתי מעלות מעבר לה באותו הכיוון נמצאת NGC 4654. כ-1.4 מעלות וכ-1.8 מעלות ממזרח לה נמצאות בהתאמה M59 ו-M60, וכמעלה וחצי מדרום-מזרח לה נמצאת NGC 4596, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
אורכה הזוויתי של NGC 4564 הוא כ-3.5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט יותר מ-50,000 שנות אור, או מעט יותר מחצי הקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-5.4×1010 מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר כ-70% ממנה או כ-3.8×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בנוסף יש בה גם כמות קטנה מאוד של מימן אטומי ומימן מולקולרי, שכמותם המשותפת מוערכת בפחות מ-2.6×107 מסות שמש,[8] כך שבסך הכל כמות המימן החופשי בגלקסיה היא פחות מחצי אלפית של מסתה הכוללת. כתוצאה מהמחסור במימן, קצב יצירת הכוכבים החדשים בגלקסיה נמוך מאוד ומוערך בכ-1.6 מאיות של מסת שמש בשנה או במסת שמש בכ-63 שנים,[3] ובהתאם לכך אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה זקנה מאוד עם גיל ממוצע של כ-11.8 מיליארד שנים ומתכתיות נמוכה יחסית של כ-78% מהמתכתיות של השמש.[1] נראה שבליבת הגלקסיה נמצא חור שחור על-מסיבי עם מסה של כ-6.4×107 מסות שמש,[9] שכבידתו גורמת להאצת החומר שסביבו ולחימומו וכתוצאה מכך לבהירות הניכרת של מרכז הגלקסיה. את הגלקסיה מקיפה מערכת גדולה של צבירים כדוריים שמספרם מוערך בלמעלה מ-200.[9]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
