GBU-43/B MOAB
פצצה מונחית כבדה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Massive Ordnance Air Blast (בראשי תיבות MOAB, בעברית: חימוש פיצוץ אווירי מסיבי; מכונה גם: "Mother Of All Bombs", בעברית: "אם כל הפצצות" או "פצצת מואב") היא פצצה מונחית אמריקאית הנחשבת לפצצה הגדולה ביותר שאינה פצצה גרעינית בארסנל החימוש האמריקני[4]. סימון הפצצה הוא GBU-43/B; ראשי התיבות GBU הם Guided Bomb Unit - פצצה מונחית.
![]() | |
מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד | פצצה |
ארץ ייצור | ארצות הברית |
יצרן |
McAlester Army Ammunition Plant (2003) |
פיתוח |
ארצות הברית מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני (AFRL) (2002) |
עלות יחידה | כ-16 מיליון דולר (כולל פיתוח)[1] |
שימוש ראשון |
במסגרת ניסוי מרץ 2003, פלורידה |
פעילות מבצעית | אפגניסטן, אפריל 2017 |
תקופת השירות | 2003–הווה (כ־22 שנים) |
משתמשים |
![]() |
פלטפורמת שיגור | מפציץ או מטוס תובלה מותאם |
מאפיינים כלליים | |
משקל | 10.3 טון |
ממדים | |
אורך | 9.1885 מטר |
קוטר | 103 ס"מ |
ראש קרב והנחיה | |
ראש קרבי |
8.5 טון חומר נפץ H6[2]- שכולל[3]: 44%-RDX 29.5%-TNT 21%-אבקת אלומיניום 5%-פרפין 0.5%-סידן כלורי |
הנחיה | GPS |
ניווט | GPS+מערכת ניווט אינרציאלית (INS) |
משקלה כ-10.3 טונות. בשל גודלה, היא נישאת על ידי מטוס התובלה C-130 הרקולס או המפציץ החמקן- B-2 ספיריט.
היסטוריה
ניסויי הפצצה הראשונים נערכו לראשונה ב-11 במרץ 2003, ופעם נוספת ב-21 בנובמבר 2003, זמן קצר לפני מלחמת עיראק. תמונות הניסוי פורסמו זמן קצר לאחר מכן[2]. הסיבה העיקרית לכך הייתה רצונה של ארצות הברית להרתיע את סדאם חוסיין, נשיא עיראק דאז, ואת צבאו[5]. עם פרסום התמונות טען בפומבי מזכיר ההגנה של ארצות הברית דאז דונלד רמספלד[5]:
"המטרה היא להפעיל לחץ גדול כל כך, עד שסדאם חוסיין ישתף פעולה"..."אם הוא לא יסכים לשתף פעולה, המטרה היא שהיכולות של כוחות הקואליציות יהיו ברורות כל כך שיהיה גורם הרתעה אדיר שישכנע את צבא עיראק שלא להילחם נגד כוחות הקואליציה"
ב-13 באפריל 2017 נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצה, כאשר חיל האוויר האמריקני תקף בפצצה זו מתחם תת-קרקעי של כוחות המדינה האסלאמית במחוז אצ'ין בחבל ננגרהאר באפגניסטן[6]. הפצצה הוטלה ממטוס תובלה MC-130 הרקולס. לפי דיווח משרד ההגנה באפגניסטן, כתוצאה מהתקיפה נהרגו 94 מחבלים, הושמדו מאגר נשק ורשת מנהרות ששימשו את הארגון, ואף אזרח לא נפגע במתקפה.[7]
חומרי הנפץ
פצצת ה-MOAB מורכבת מתערובת מיוחדת של חומרי נפץ המכונה: Composition H6. אשר כוללת:[8][9]
- 44% RDX
- 29.5% TNT
- 21% אבקת אלומיניום
- 5% שעוות פרפין
- 0.5% סידן כלורי
תערובת חומרי הנפץ של פצצת ה-MOAB, שוקלות כ-8.5 טונות, המהוות כ-86% מהמשקל הכולל של הפצצה.
צפיפות חומר הנפץ היא: 1.72 גרם לסמ"ק. ומהירות הפיצוץ היא: 7,367 מטרים לשנייה.
השוואה לפצצה הרוסית - FOAB
פצצת MOAB נחשבת לנשק הלא-גרעיני העוצמתי ביותר אחרי "פצצה וואקום אווירית בעוצמה מוגברת" (Aviation Thermobaric Bomb of Increased Power), הפצצה שפיתחה בתגובה רוסיה וזכתה לכינוי "אבי כל הפצצות" (FOAB), הנחשבת לחזקה ממנה פי ארבעה.
גלריה
- סנפירי רשת שבאמצעותן הפצצה שומרת על יציבות
- הפצצה בפרופיל, בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין (AFB)
- אל ווימורטס (משמאל) המפתח של הפצצה וג'וזף פלנז (מימין) ראש צוות אב-טיפוס כשהם מסתכלים על אב-טיפוס לפני ייצור וניסוי
- וידאו המתעד את השימוש המבצעי הראשון בפצצה, אפריל 2017
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רויטרס, האפיפיור על "אם כל הפצצות": "אין להשתמש במילה 'אמא' לתיאור נשק קטלני", באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
- MOAB באתר Designation-Systems.net (באנגלית)
- MOAB באתר GlobalSecurity.org (באנגלית)
- MOAB סרטון ניסוי של הפצצה באתר GlobalSecurity.org (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.