תרזה יפה

"תרזה יפה" הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק שפורסם לראשונה בכתב העת "השילוח" בחורף 1908^[1] בתוך צרור של חמישה שירי עם.^[2] השיר זכה ללחנים ולביצועים רבים. בשנת 1967 השיר הולחן בידי ניסן כהן הב-רון ובביצוע "הפרברים" הגיע למקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון. השיר הולחן גם בידי מיקי גבריאלוב, ובוצע על ידי אריק איינשטיין,^[3] בידי שם טוב לוי, בידי מוני אמריליו^[4] ואחרים.

תִּרְזָה יָפָה
תִּרְזָה יָפָה וַעֲבֻתָּה עַל הַיְאֹר עוֹמֶדֶת מֻטָּה; כָּל-הַיּוֹם בַּמַּיִם צוֹפָה, חוֹשְׁבָה: מַה-יְּהֵא בְסוֹפָהּ? גָּדְלָה, פָּרְחָה, רֵיחָהּ זָלָף, אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף; כְּבָר מַגִּיעִים יָמִים קָרִים – וְאָנָה בָאוּ הַצִּפֳּרִים? וּבְתוֹךְ חַדְרָהּ מוּל הַמַּרְאָה עוֹמְדָה כָל-הַיּוֹם הַנַּעֲרָה, כָּל-הַיּוֹם בִּדְמוּתָהּ צוֹפָה, חוֹשְׁבָה: מַה-יְּהֵא בְסוֹפָהּ? גָּדְלָה, פָּרְחָה, רֵיחָהּ זָלָף, אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף; אַנְחוֹת לֵיל וִימֵי שִׁמּוּרִים – וְהֵיכָן הֵמָּה הַבַּחוּרִים!

על השיר

בסוגת שירי האהבה של ביאליק קדמו לשיר זה השירים "בין נהר פרת ונהר חדקל" ו"יש לי גן".

בשיר ארבעה בתים, המחולקים לשתי קבוצות: שני הבתים הראשונים עוסקים בעץ תרזה, שהוא המשל, ושני האחרונים עוסקים בנערה, שהיא הנמשל. בין שתי קבוצות הבתים קיימת תקבולת ניכרת, עד כדי כך ששלוש שורות מופיעות בצורה זהה בכל אחת מהקבוצות.

חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שתקבולת זו אינה מלאה, ומונה הבדלים מהותיים בין שני חלקי השיר, ובהם:^[5]

• אף שכל אחד מחלקי השיר הוא סיפור של החמצה, הרי התרזה נטועה במקומה ואינה יכולה להשפיע על גורלה, ואילו לנערה יש יכולת לפעול לשינוי גורלה.
• לאחר האביב שחלף על התרזה יבואו אביבים נוספים, שבהם ייתכן לה גורל שונה, ואילו אביב חייה של הנערה הוא חד-פעמי.

שמיר מוסיפה שהתקבולת מאפשרת פרשנויות סותרות:

האם לפנינו קטרוג על הנערה המתקשטת כל היום מול הראי, אגב רמז שאין היא נוהגת כבת ישראל כשרה וצנועה, שיופיה שמור לחתנה בלבד, ולא לכל "הבחורים"? או שמא לפנינו השוואה־אגב־ניגוד בין הטבע הגויי, שמרחביו משתרעים מחוץ לכתליו של החדר הצר, לבין בת ישראל הענווה, המתכנסת בתוך עצמה בהיותה בת לאומה מתבדלת ויושבת אוהלים?^[5]

גם אבנר הולצמן מדגיש את ההבדלים בסימטריה בין הנערה והתרזה; הם כולם באים, לדעתו, לרעתה של הנערה. התרזה היפה תתחדש ותתרענן מדי אביב עם בוא הציפורים, ואילו אביביה החולפים של הנערה מקרבים אותה אל קמילתה. בניגוד לשני שירי העם אחרים באותו הקובץ, "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"יש לי גן", שם קיימת מעין תקווה ואף אופטימיות, הרי שכאן משדרת תמונת הנערה בחדרה סוג של ריפיון וחוסר מוצא.^[2]

שורות הפתיחה של השיר, ”תִּרְזָה יָפָה וַעֲבֻתָּה / עַל הַיְאֹר עוֹמֶדֶת מֻטָּה” היא מוטיב מקובל בשירי עם ביידיש, למשל בשיר "על הדרך עץ עומד" של איציק מאנגר, המתחיל במילים "אין מיטן וועג שטייט א בוים / און האָט זיך איַינגעבויגן" [על אם הדרך עומד עץ, שם עומד כפוף הוא], חוקר הספרות דן מירון עמד על כך שבשירו של ביאליק נוספו למוטיב זה יאור ובבואת העץ הנשקפת בו, וציין כי "שינוי זה שהטיל ביאליק בשיר העממי הוא שהוליד, כמובן, את האנלוגיה החיננית שבין התרזה לנערה, המאוהבת בבבואתה."^[6]

בסוף השיר מופיע הצירוף הלא שגרתי "ימי שימורים" שאותו גזר ביאליק מהצירוף המקובל "לילות שימורים". זיוה שמיר העירה על כך: "זהו צירוף כלאיים ייחודי ומקורי, הבא להמיר את הצירוף האידיומאטי השחוק במגמה לרמוז, בין השאר, שכל ימיה של הנערה עוברים עליה בחלומות שווא ובהרהורי בטלה, היפים אולי לשעות הלילה הסבילות."^[5]

אף שבשתי הקבוצות מופיעות מילים זהות, משמעותן אינה זהה. הנערה ”צוֹפָה, חוֹשְׁבָה” - אלה פעולות אנושיות שגרתיות, ולעומת זאת, כאשר התרזה ”צוֹפָה, חוֹשְׁבָה” זו האנשה שלה. כאשר ביחס לתרזה נאמר ”אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף”, הכוונה היא לעונת השנה אביב, וכאשר מילים אלה נאמרות ביחס לנערה, זו מטפורה שמשמעותה "אביב חייה".

לחנים וביצועים נוספים

השיר "תרזה יפה", בדומה לשירים נוספים של ביאליק, קסם למלחינים רבים:

• בשנות ה-30 הלחין המלחין שמואל אלמן אחדים משירי ביאליק, ובהם "תרזה יפה".^[7]
• בשנות ה-30 הלחין המלחין עזרא אהרון מנגינות מזרחיות לאחדים משירי ביאליק, ובהם "תרזה יפה".^[8]
• בשנת 1944 הלחין מנחם אבידום ארבעה משיריו של ביאליק, ובהם "תרזה יפה".^[9]
• בשנת 1967 השיר הולחן בידי ניסן כהן הב-רון ובביצוע "הפרברים" הגיע למקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון 1967.^[10]
• השיר השתתף גם בפסטיבל הזמר והפזמון 1970, הפעם בלחן מאת חיים רותם בעיבודו של אריה לבנון, בביצועו של ליאור ייני. בשיר הוצע גם בידי דורי גלבוע.^[11]
• השיר הולחן בידי שם טוב לוי, ובוצע על ידי אריק איינשטיין באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה" משנת 1984.^[12]
• השיר הולחן גם בידי מיקי גבריאלוב, ובוצע על ידי אריק איינשטיין.^[13]
• השיר, בלחנו של ניסן כהן הב-רון, בוצע על ידי להקה שכללה את חנן יובל, שלמה ארצי, אסתר שמיר ולירון נירגד.^[14]

תרגום

השיר "תרזה יפה" נכלל בלקט שיריו של ביאליק שתורגמו לערבית בידי אהרון (בנימין) זכאי.^[15]

לקריאה נוספת

• זיוה שמיר, "בין כנות להתחכמות – על שיר-העם של ביאליק 'תרזה יפה'", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יח, תשנ"ו. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אבי מעפיל, הדוכיפת הנערה והגן: להוראת 'שירי העם' של ח"נ ביאליק, מכון מופ"ת, 2004

קישורים חיצוניים

• תרזה יפה - חיים נחמן ביאליק, באתר yschool
• לדף השיר באתר הספרייה הלאומית