Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרו תעשייה רוקחית בע"מ, או בקיצור, תרו (השם תרו נגזר מצירוף האותיות הראשונות של המילים תעשייה רוקחית), היא חברת תרופות ישראלית. מניותיה נסחרות ברשימה הראשית של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE), תחת הסימול TARO. חברת תרו מייצרת ומשווקת קשת רחבה של מוצרים, החל מתרופות ללא מרשם רופא ותוספי תזונה, וכלה בתרופות לטיפול בסרטן.
 | |
 | |
| אחד מבנייני המפעל בחיפה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית, NYSE: TARO |
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (TARO)  |
| מייסדים | משפחות לויט ומורוס |
| תקופת הפעילות | 1950–הווה (כ־74 שנים) |
| חברות בנות |
Taro Pharmaceuticals (Canada) |
| מיקום המטה |
חיפה |
| משרד ראשי | חיפה |
| שליטה בחברה | סאן פארמה |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התרופות |
| מוצרים עיקריים | תרופות גנריות |
| הכנסות | 670.95 מיליון דולר (2013) |
| יו"ר | דיליפ שאנגווי |
| עובדים | 1,294 (2013) |
| www.taro.com | |
  | |
חברת תרו הוקמה בתל חנן בשנת 1950, על ידי קבוצת רופאים ורוקחים בשותפות עם משקיעים מארצות הברית, וב-1954 עברה למבנה חדש שהוקם בחיפה[1]. בשנת 1960 רכשו המשקיעים מארצות הברית את מלוא הבעלות[2], ואחר כך במשך השנים עברה לבעלות של משפחת לויט האמריקנית[3]. בראש החברה עמד ד"ר ג'ק (יעקב) לויט קרדיולוג מניו יורק, שחיפש יעד להשקיע בו בארץ ישראל מתוך שיקולי ציונות[4], לאחר פטירתו ב-1963[5], ניהלה אותו אשתו ריי לויט ואחר כך ילדיו אהרן ובארי (ברוך) לויט, יחד עם דניאל מורוס, בן דודם[6].
בין השאר יצרה החברה בישראל תלידומיד תחת שם המותג "תלין"[7], שנועד במקור לטיפול בדלקות מסוימות, אחר כך ניתן לטיפול בבחילות של נשים בהריון, אך נתגלה כי הוא גורם נזק חמור לעובר. עם זאת התגלה במחקר שנערך בבית החולים הממשלתי הנסן על ידי יעקב שסקין, שהוא יעיל לטיפול בצרעת. והחברה שיווקה אותו למדינות באסיה ואפריקה[8][9]. בנוסף יצרה החברה גם כימיקלים[10].
בשנת 1981 הונפקו מניות חברת האם "תרו-ויט תעשיות" (Taro Vit Industries) מעבר לדלפק בניו יורק[11]. אחר כך נרשמו למסחר גם בבורסת נאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב[12], וב-1993 אוחדו חברת האם וחברת הבת[13]. אך משפחת לויט המשיכה להחזיק בשליטה[14].
ב-1984 נכנסה תרו לשוק הצפון-אמריקאי על ידי רכישת החברה הקנדית "קיי-ליין". החברה גם החלה לקבל אישורים ממנהל המזון והתרופות האמריקאי לשיווק תרופות גנריות שונות שיצרה בישראל[15]. ב-1990 הודיעה החברה על הקמת מפעל נוסף ביוקנעם[16], אך ביטלה את התוכנית לטובת הרחבה ורכישת מפעל נוסף בקנדה[17].
ב-1992 חנכה החברה מרכז לוגיסטי בהרצליה פיתוח, בו היו ממוקמים גם משרדי ההנהלה[18]. אך בשנת 2000 העבירה החברה את פעילות זו למתחם שלה בחיפה[19].
ב-1993 הוקם אגף חדש במפעל בחיפה[10], ובתחילת שנות ה-2000 הורחב עוד מספר פעמים המתחם, בהשקעה של עשרות מיליוני דולר[20].
ב-1998 נכנסה תרו לשוק הבריטי, שם גם קיבלה אישורים לשיווק תרופות גנריות שיצרה[21].
בסוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה פעילות החברה במהירות, תוך שנים ספורות. זאת על ידי הרחבת סל המוצרים של החברה, לאחר קבלת אישורים לשיווק של עשרות תרופות גנריות בארצות הברית, בדרך כלל תרופות נישה שיצרנים גנרים אחרים לא רצו להשקיע בהם והיצרן המקורי המשיך ליצר[22]. בין השאר בתחום של מחלות עור[23], או תרופות שיצרה עובר השוק הישראלי והחלה לשווק גם בצפון אמריקה[24]. בנוסף רשמה פטנטים על פיתוחים מקוריים, בעיקר שיפורים של תרופות קיימות[25].
בעקבות עליה חדה במחיר המנייה של החברה היא ביצעה, באוקטובר 2001, גיוס הון של 135.5 מיליון דולר שכלל, הנפקת מניות והצעת מכר של משפחת לויט, בסך של כ-62 מיליון דולר[26]. עם זאת המשפחה המשיכה לשלוט ב-49% מזכויות ההצבעה בתרו. מחיר המניה המשיך לעלות אחר כך, ועובדים ומנהלים שהחזיקו אופציות גם נהנו מעליית שווי השוק של החברה[27].
באוקטובר 2003, קיבל שמואל (מילקי) רובינשטיין, מנכ"ל החברה, את פרס התעשייה. על פיתוח עסקי החברה באמצעות הקצאה גבוהה של משאבים למחקר-ופיתוח, להבטחת איכות המוצר ולקידום העובדים. ועל פריצה יוצאת דופן לעולם העסקים הבינלאומי, ותרומה לתדמיתה הגבוהה של תעשיית התרופות הישראלית כמובילה עולמית[28].
בשיאה, ביולי 2002, נסחרה החברה לפי שווי שוק של 2 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהציגה עשרות רבעונים רצופים של צמיחה במכירות ורווחיות גבוהה, באופן חריג ביחס לחברות תרופות גנריות אחרות. אולם ביולי 2004, ללא פרסום אזהרת רווח, הודיעה תרו על הפסד של 9 מיליון דולר, 44 סנט למניה, במחזור של 49 מיליון דולר ברבעון השני של 2004, בעוד האנליסטים העריכו שהחברה תרוויח 50 סנט למניה במחזור מכירות של 88 מיליון דולר[29], ומחיר מניית תרו קרס. הסיבות להפסד היו ניסיון שלא הצליח להחדיר לשוק הקמעוני שני פיתוחים מקוריים: סירופ נגד שיעול בצורת ג'ל, שהיה מיועד לילדים ולקשישים, שגרר הוצאות כבדות של שיווק ופרסום, ותרופה לטיפול ביובש בכפות הרגליים[30]. במקביל, נעשו השקעות כבדות ברכוש קבוע במפעלים בישראל ובמפעל שהוקם באירלנד[31].
בנוסף פרץ סכסוך כספי בין האחים לויט, אהרון לויט פרש מתפקידו כנשיא החברה לאחר 22 בתפקיד[32], ומכר את מניותיו בחברה[33].
ב-2005 התגלו ליקויים בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2003–2004; החברה נאלצה לערוך את הדוחות מחדש[34]. לאחר שלא הגישה את הדוחות לשנת 2005 עד דצמבר 2006, החליטה הנהלת נאסד"ק למחוק את החברה ממסחר בבורסה[35]. בסופו של דבר הצליחה החברה לערוך את הדוחות הכספיים של 2005 והשנתיים שקדמו. אלא שאז הסתבר כי הרווח של 11 מיליון דולר לשנת 2004 עליו דיווחה החברה במקור, הפך להפסד שנתי של 32 מיליון דולר. גם הרווח לשנת 2005 הצטמצם בדוחות המתוקנים לעומת הדוחות המקוריים[36]. בתקופה זו גם החלה החברה להוציא למיקור חוץ בהודו חלק מפעילות ייצור חומרי הגלם לתרופות[37].
עקב המשבר בחברה נזקקה תרו למזומנים וחיפשה משקיעים. חברת התרופות ההודית "סאן פארמה" (אנ') שבבעלות דיליפ שאנגווי הגישה הצעה לסיוע חירום והזרימה לקופת תרו 60 מיליון דולר במאי 2007, בתמורה לכ־24% מהון המניות של החברה (במקביל, שיעור האחזקה של משפחות לויט ומורוס ירד ל־41%). נוסף על כך, הסכימה תרו להצעת רכש של סאן פארמה ל־100% ממניותיה במחיר של 7.75 דולרים למניה[38].
כעבור שנה, במאי 2008, בעקבות שיפור במצבה הכלכלי, ביקשה תרו לבטל את הסכם המיזוג עקב המחיר הנמוך, לטענתה. סאן פארמה הציעה לעדכן את הצעת הרכש למחיר של 10.25 דולרים למניה, אך בתרו התנגדו. כאן החל המאבק. סאן פארמה ביקשה לממש את הסכם המיזוג המקורי, ולרכוש את מניות משפחות לויט ומורוס בתרו ב־7.75 דולרים למניה. תרו פנתה לבית המשפט המחוזי בניסיון למנוע את המהלך, וטענה כי מימוש האופציה סותר את חוק החברות. תרו והדירקטורים בה טענו כי אין די בהסכם שנחתם, ועל סאן פארמה להגיש הצעת רכש מיוחדת. סאן פארמה טענה מנגד כי היא פטורה מהגשת הצעת רכש מיוחדת. עקב כך החל מאבק משפטי שנמשך שלוש שנים שהגיע עד בית המשפט העליון, שבסופו פסק בית המשפט לטובת סאן פארמה[39].
תחת "סאן פארמה" חזרה החברה לשגשג, המכירות והרווחים של החברה צמחו ובשנת 2012 מניות החברה החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך של ניו יורק[40], וב-2014 הגיע שוויה ל-6 מיליארד דולר[41]. בנובמבר 2018 חילקה דיבידנד של חצי מיליארד דולר לבעלי מניותיה[42].
ב-17 בינואר 2023 אישר דירקטוריון תרו פה אחד לקבל את הצעת הרכש של "סאן פארמה", לרכישת כל המניות המוחזקות בידי הציבור במחיר של 43 דולר למניה, שמשקף לתרו שווי חברה של 1.6 מיליארד דולר[43]. ההצעה הוגשה במאי 2023 במחיר של 36 דולר למניה. ההצעה שיקפה פרמיה של 48% ביחס למחיר המניה בבורסה בניו יורק באותו זמן[43].
אתר האינטרנט הרשמי של תרו תעשייה רוקחית
תרו תעשייה רוקחית, ברשת החברתית LinkedInSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
