Loading AI tools
תעשיית הסייבר בישראל, המהווה חלק חשוב מתעשיית התוכנה בישראל, כוללת קשת רחבה של חברות העוסקת בפיתוח ובשיווק של תוכנה המשמשת להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר. הענף כולל חברות הפועלות בו תקופה ממושכת כחברות עצמאיות, יחד עם חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות וממשיכות לפעול בישראל כמרכזי פיתוח של החברות הרוכשות. בישראל מתקיימת, בחשאי וגם בגלוי, גם פעילות של פיתוח כלים התקפיים ללוחמת סייבר.
שורשיה של תעשיית הסייבר בישראל בסוף שנות ה-80, עם הקמתן של חברות אחדות שעסקו בפיתוח תוכנת אנטי וירוס ובאבטחת מידע. אחת מחברות אלה, BRM, נוסדה על ידי ניר ברקת, אלי ברקת, יובל רכבי ועמרי מן. עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות כ"בקווב" (BackWeb) וצ'ק פוינט, בה הושקעו 400 אלף דולר. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות.
ב-2014 נרכשו שמונה חברות ישראליות, תמורת סכום כולל של כ-700 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2015 נרכשו שש חברות תמורת סכום כולל של כ-300 מיליון דולר.[1]
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו גם החברות הבולטות בתעשייה ביטחונית בישראל בפעילות נרחבת בתחום זה - התעשייה האווירית,[2] רפאל - מערכות לחימה מתקדמות,[3] אלביט מערכות (באמצעות חברת הבת "סייברביט", שמרכזת את הפעילות של אלביט מערכות בתחומי מודיעין הסייבר והגנת הסייבר[4]) והתעשייה הצבאית.[5]
להערכת מכון היצוא, בשנת 2014 עסקו בתחום כ-250 חברות ישראליות וכ-25 חברות רב-לאומיות שלהן סניפים בישראל. היקף היצוא שלהן לארצות הברית הגיע לכ-2.5 מיליארד דולר, וכלל היצוא של מערכות ושירותים בתחום זה מישראל הסתכם בכ-3 מיליארד דולר.[1]
כוח האדם העיקרי לתעשייה מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה) ומהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, מצו"ב ועוד).
חברות ישראליות פועלות בשוק העולמי ומציעות הגנה משלל איומי סייבר. החברות הבולטות בתחום הן:
- צ'ק פוינט: נוסדה בשנת 1993 על ידי שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע ואבטחת רשתות ומחשבים, וידועה בעיקר בפיתוח תוכנות חומת אש ו־VPN.
- רדוור: נוסדה בשנת 1996 על ידי יהודה זיסאפל ובנו רועי זיסאפל. עוסקת בפיתוח חומרה ותוכנה להגנה מפני מתקפות סייבר, ובהן התקפת מניעת שירות (DDoS).[6]
- סייברארק: נוסדה בשנת 1999 על ידי אהוד מוקדי ואלון (ניסים) כהן. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע, ובכלל זה תוכנה להעברה מאובטחת של קבצים.[7]
- אימפרבה: נוסדה בשנת 2002 על ידי שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע.
- סנטינל וואן: נוסדה בשנת 2013 על ידי תומר ויינגרטן ואלמוג כהן. עוסקת בתוכנה לאבטחת תחנות קצה.[8]
- טרנסמיט סקיוריטי: הוקמה ביולי 2013 ועוסקת בזיהוי ביומטרי של משתמשי מחשב ואמצעי מחשוב ניידים.
- Snyk: הוקמה ב-2015 על ידי יוצאי יחידה 8200, ומספקת כלים לאיתור חולשות אבטחה ברכיבי קוד פתוח, ולפיתוח יישומים מאובטחים.
- קלארוטי: הוקמה במאי 2015 ועוסקת בהגנת סייבר למתקני תעשייה.
- ארמיס סקיוריטי: נוסדה בנובמבר 2015 ועוסקת באבטחת האינטרנט של הדברים.
- אורקה סקיוריטי שנוסדה ב-2019 ו-Wiz שנוסדה ב-2020 עוסקות בתוכנה לאבטחה של מחשוב ענן.
- פנטרה אבטחת מידע: נוסדה בנובמבר 2015 ועוסקת בבדיקת חדירות אוטומטיות.
אקזיטים בולטים בתחום הגנת הסייבר:
- חברת "סאיוטה" (Cyota), שהוקמה בשנת 1999 על ידי נפתלי בנט (לימים ראש ממשלת ישראל) ואחרים, נמכרה בשנת 2005 לחברת RSA תמורת 145 מיליון דולר.[9]
- חברת "פרוד סיינסס" (Fraud Sciences), שנוסדה על ידי שבט שקד וסער וילף, נמכרה בשנת 2008 לחברת Paypal תמורת 169 מיליון דולר.[10]
- חברת "טראסטיר" (Trusteer), שהוקמה בשנת 2006 על ידי שלמה קרמר ומיקי בודאי, נמכרה בשנת 2013 לחברת IBM, תמורת כ-800 מיליון דולר.[11]
- חברת "אאוראטו" (Aorato) שנוסדה בשנת 2011 על ידי האחים עידן ואוהד פלוטניק ומיכאל דולינסקי, נמכרה בשנת 2014 לחברת מיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר.[12]
- אימפרבה: נוסדה בשנת 2002 על ידי שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע. נמכרה בסוף 2018 לקרן תומא בראבו (אנ') תמורת 2.1 מיליארד דולר.[13]
בשנת 2005 התפרסמה פרשת הסוס הטרויאני, שבה הופעלה רוגלה בשם "TargetEye" למעקב אחר פעילות במחשבים של חברות אחדות ואנשים פרטיים. מפתחי התוכנה ואחדים מלקוחותיהם נעצרו והורשעו.
חברה בולטת בתחום הסייבר ההתקפי היא קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פרנסיסקו פרטנרס, העוסקת בפיתוח תוכנה ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, ומוכרת את מוצריה בעיקר לממשלות, באישור משרד הביטחון. מוצרה העיקרי היא רוגלה בשם פגסוס. חברה בולטת נוספת בתחום זה היא קנדירו. ב-3 בנובמבר 2021 הכניסה ארצות הברית את שתי החברות הללו לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארצות הברית. הן נוספו לרשימה בשל ראיות לכך שהן פיתחו וסיפקו תוכנות ריגול לממשלות זרות.[14]
חברות נוספות בתחום הסייבר ההתקפי:
- סלברייט, המתמקדת בעיקר בפיתוח תוכנה וחומרה לשליפה, שיתוף וניתוח נתונים ממכשירים סלולריים, תיעודן של שיחות טלפון, ובנוסף רשתות חברתיות, מחשבים ומקורות מידע המצויים בענן.
- ורינט מערכות עסקה בפיתוח מערכות מודיעין לשוק הביטחוני, ובפברואר 2021 פוצלה פעילות זו לחברה חדשה בשם קוגנייט (Cognyte).
באמצעי התקשורת נמתחה ביקורת על שמוצרי סייבר התקפי מיוצאים מישראל גם למדינות העושות בהם שימוש לא ראוי, כגון מעקב אחר עיתונאים וראשי אופוזיציה.[15]
בדצמבר 2020 פורסם כי מוצרים של חברת NSO שימשו לפריצות מתוחכמות לטלפונים ניידים, ובנובמבר 2021 הודיע משרד המסחר האמריקאי על הוספתה של חברת NSO לאחת מן הרשימות השחורות של המשרד. פעולות אלה, ותקריות נוספות של חברות ישראליות בתחום הסייבר, גרמו לכך שגורמים רבים בעולם החלו להסתכל בחשדנות הולכת וגוברת כלפי מוצרי סייבר התקפי ישראליים.[16]
בדצמבר 2021 פרסמה חברת "מטא" שהסירה מפייסבוק מאות חשבונות שמשמשים שבע חברות הפועלות לאיסוף מודיעין על משתמשי פייסבוק. ברשימת החברות הללו נכללו ארבע חברות ישראליות: קובוובס טכנולוג'יס, קוגנייט, בלאק קיוב ובלוהוק סי. איי. אסטרטגיה.[17][18][19]
בדצמבר 2022 הודיעה קרן העושר של נורווגיה על הפסקת ההשקעה בחברת קוגנייט, משום שחלק מלקוחות החברה מואשמות בהפרה חמורה של זכויות אדם.[16]
- אביתר מתניה, עמיר רפפורט, סייברמאניה - איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות, כנרת זמורה דביר, 2021.[20]
- אלון ארבץ, ההגנה הטובה ביותר - עלייתו לגדולה של הסייבר הישראלי: מימיו הראשונים ועד לחזית העולמית, הוצאת סלע מאיר, 2023
אור הירשאוגה, התעשיות הביטחוניות גילו את זירת הלחימה החמישית, באתר TheMarker, 14 בינואר 2014- פרויקט מתקפת סייבר על מערכת “Waze” שביצעו סטודנטיות מהטכניון בשנת 2014 בהנחייתו של ערן יהב[21]
- יובל אזולאי, המספרים המדהימים של תעשיית הסייבר בישראל, באתר גלובס, 29 ביולי 2015
- שי אספריל, ההייטק הישראלי מציג: תוכנה זדונית לכל דיקטטור, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2015
- ענבל אורפז, "מאפיית הסייבר" הישראלית: חברות ששוות מעל 30 מיליארד ד', 30 סטארט-אפים ואלפי עובדים, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2015
- אמיתי זיו, "פאניקה, גונבים לנו עובדים": ישראל מעצמת סייבר - אבל יש לזה מחיר, באתר TheMarker, 25 בינואר 2017
- יואב לימור, הפורצים: הצצה לעולם הסודי של הסייבר ההתקפי, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2021
- סופי שולמן, מלחמת הסייבר מסלימה - ודווקא ישראל תרוויח, באתר כלכליסט, 1 באפריל 2021
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
