Loading AI tools
סופרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר גלבץ (30 בספטמבר 1957 – 29 בנובמבר 2022) הייתה סופרת ועיתונאית ישראלית.
 | |
| תמר גלבץ | |
| לידה |
30 בספטמבר 1957 תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 2022 (בגיל 65) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| תקופת הפעילות | 1976–2022 (כ־46 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס היצירה לסופרים עבריים (2008) |
  | |
תמר גלבץ נולדה בתל אביב וגדלה בה ובהמשך בבאר שבע וחיפה. סבה וסבתה היו רופאים. סבה, שמעון גלבץ, היה רופא, פעיל ציוני ומראשי תנועת החלוץ ברוסיה. אביה, אביגדור גלבץ, היה מהנדס ריתוך, ודודה היה עיתונאי התיאטרון והבידור, ג. עיטור.
תמר גלבץ שירתה בצה"ל ככתבת צבאית, ולמדה ספרות אנגלית וקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. היא החלה את הקריירה העיתונאית שלה כמבקרת הסרטים של כל העיר הירושלמי, עבדה במוסף הארץ בחדשות ובהעיר, שם הייתה כתבת ועורכת עמודי תרבות. בהמשך, עבדה במעריב כעורכת בכירה, הייתה ממקימי המוסף תרבות מעריב, ושימשה כמבקרת הטלוויזיה של העיתון. באמצע שנות ה-90 כתבה לסדרת הטלוויזיה "פלורנטין" והייתה עורכת תוכנית התרבות "המעגל הקטן" של גל אוחובסקי בערוץ 2.
ב-1994 פרסמה את המסה "כולנו נמלים בשיירה" בקובץ המסות "אנשים מתו מפחד" שעסק בישראל במלחמת המפרץ. ב-2004 נבחר סיפורה "אפונים" כמומלץ תחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ". באותה שנה פרסמה את הרומן הראשון שלה "את בתקופה טובה" וב-2006 את "מקופלת", ספרה השני.
גלבץ היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 2008. באותה שנה היה מועמד ספרה "מקופלת" לפרס ספיר.
גלבץ התגוררה בתל אביב, והייתה אם לבת מנישואיה בעבר לרונן בן טל, מוזיקאי ובעלים של אולפני סאונד. בשנים האחרונות לחייה הייתה בזוגיות עם אורין מוריס.[1] אחיה הוא המוזיקאי והמתרגם שמעון גלבץ.
ספריה של גלבץ כתובים בגוף ראשון ויש בהם יותר בעלי תפקידים ("הבעל", "הבת", "השכנה") משמות גיבורים. היא נהגה לשנות ביטויים מקובלים בשפה האנגלית, להכליא אנגלית עם עברית, להציג חצי ניב במקום ניב שלם, לחבר מספר מילים למילה אחת. בספרו של רוביק רוזנטל "מילון הסלנג המקיף" [3] נזכרים מאה ביטויים מספרה הראשון של גלבץ, "את בתקופה טובה". בנימוקי חבר השופטים של פרס ראש הממשלה בו זכתה ב-2008 נכתב: "בשני הרומנים שפרסמה עד כה מעמיקה תמר גלבץ, באומץ ובכנות נדירים, בחקר הנפש הנשית הפצועה. בעברית וירטואוזית, רב-רבדית וגמישה כפלסטלינה, היא לוקחת את הקורא למסע מטלטל אל הגיהנום ובחזרה. הכאב... נפרט לרסיסים של קיום יומיומי גדוש וחושני, הניתזים בסטקאטו חד וננעצים בלב. עיצוב התהליכים הנפשיים במארג של פרטים, וביטויים הלשוני המדויק והאקספרסיבי, יוצרים שלמות אמנותית...".
זהו ספרה הראשון של גלבץ שראה אור בשנת 2004 בהוצאת חרגול. הספר עוסק באישה שרובצת מעליה עננה של מחלת הסרטן בה לקתה בעבר. הוא נפתח כשהגיבורה שרויה במשבר כי הפסיכולוג שלה נסע לחוץ לארץ והוא מאוד חסר לה. היא מתחילה לכתוב לו מכתבים אבל יודעת בינה לבינה שהם לא יישלחו לעולם. היא מטופלת בילדה ובבעל ולפתע היא מפוטרת מעבודתה וכל סדר החיים שלה מתפרק. היא יושבת בביתה מבוהלת ומובטלת, מתבוננת פנימה ומפרקת את רצף החיים היומיומיים לפרטים הכי קטנים והכי פרוזאיים. היא שמה את חייה תחת מיקרוסקופ. הספר כמעט מנוטרל מדינמיקות בין אישיות ומצומצם לתיאור היחסים המורכבים שבתוך התא המשפחתי הגרעיני. מעל כל אלה, מרחפת אימת המחלה של הגיבורה. המתח עולה לקראת הבדיקות התקופתיות ויורד לאחריהן במעין קרוסלה של רגשות ופחדים, אימת המוות וחדוות החיים.
זהו ספרה השני של גלבץ, שראה אור בהוצאת חרגול - עם עובד בשנת 2006. הספר היה לרב-מכר ואף היה מועמד לפרס ספיר בשנת 2008. "מקופלת" הוא על אודות אישה שבעלה מבשר לה בפתאומיות שהוא עומד לעזוב את הבית אחרי עשרים שנות נישואים, כשהסיפור נדחס לתקופה קצרה של חודשים ספורים. זהו מעין מסע פנימי של הגיבורה והוא רצוף פנטזיות וחרדות, צלילה לתהומות והתחזקות, כשהמציאות הקונקרטית היא מצומצמת במתכוון. בפתיחה, אומר הבעל לגיבורה שלא טוב לו. לא טוב לו ולכן הוא חייב ללכת. מכאן ואילך, לכל אורך הספר היא מכנה את בעלה הנוטש בשם ובמושג "לוטובלו". הגיבורה בוחנת את תפקידיה כאישה, אם, מאהבת, בת זוג, תוך שהיא מנסה להגדיר את עצמה מחדש ומתעצמת לאורך הסיפור. היא משחקת עם עצמה במשחק תפקידים מורכב את האישה הנעזבת, בודקת את דימויה העצמי כאישה בעולם, עולה ויורדת בסחרחרת מצבי רוח, וכל זה באמצעות וידוי על גבול הפנטזיה בגוף ראשון. הספר רווי תאורי סקס ואוכל והיא טווה קשר בין השניים, תוך שהיא מחברת בין אסוציאציות מיניות לממתקים, ומכאן גם שמו מקופלת. פירוש נוסף: נטישת הבעל כופפה את גו האישה: "גבי משתוחח אני כבר חצי עיגול כלפי הבלטות מרוב כיפוף".
זהו ספרה הרביעי של גלבץ, שראה אור בהוצאת חרגול בשנת 2023, והתפרסם אחרי מותה. במרכז הספר עומדת אשה שכמו הסופרת מתמודדת עם שובה של מחלת הסרטן ועם החידלון המתקרב. גלבץ כתבה את הספר מתוך ידיעה שזה הספר האחרון שתכתוב. היסודות הביוגרפים בספר מציגים את המערבולת הרגשית, מתוך זרם תודעה של אשה חסרת שם, ואת התפרקות הנפש והתודעה, בלי לוותר על ההומור הדוקרני המזוהה עם יצירתה של גלבץ.[4]
תמר גלבץ, ברשת החברתית פייסבוק
תמר גלבץ, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראלמקופלת
את בתקופה טובה
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
