תמד השירה

במיתולוגיה הנורדית, תמד השירה (בנורדית עתיקה: skáldskapar mjaðar) או התמד הפואטי (בנורדית עתיקה: Suttungmjaðar) הוא משקה מיתולוגי אשר מקנה לשותה ממנו את היכולת "להיות חוקר או מלומד", לצטט כל מידע ולפתור כל שאלה. המיתוס סופר על ידי סנורי סטורלוסון. המשקה הוא מטפורה להשראה פואטית, המזוהה לעיתים קרובות עם אודין אל ה"רכוש", באמצעות זעם ברסרקר או בהשראה פואטית.

ערך מחפש מקורות

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.

נרדף על ידי סאטונגר, אודין יורק את תמד השירה לתוך כמה קערות. חלק מזה בטעות יוצא מהקצה השני. איור מאת יעקב סיגורסון, אמן איסלנדי מהמאה ה -18.

עלילה

יצירת תמד השירה ורצח קבסיר

לאחר מלחמת האסיר-ואניר, האלים חתמו על הסכם שביתת אש באמצעות יריקה של כל אחד מהאלים לבור. כדי לשמור על סמל הפוגה זו, הם יצרו מן הרוק שלהם אדם בשם קבסיר. הוא היה כל כך חכם שלא היו לו שאלות שלא יכול היה לענות עליהן. הוא נסע ברחבי העולם כדי לתת ידע לאנושות. יום אחד הוא ביקר אצל הגמדים פג'אלאר וגאלאר. הם הרגו אותו ושפכו את דמו לשני בורות ולסיר. הם ערבבו את דמו עם דבש וכך נוצר תמד אשר גרם לכל מי ששתה אותו להיות "משורר או מלומד". הגמדים הסבירו לאלים שקבסיר נחנק מרצונו.

מהגמדים לסאוטונגר

פג'אלאר וגאלאר רצחו את הענק ג'ילינג ואת אשתו. בנם, סאטונגר, חיפש את הוריו ואיים על האחים הגמדים. השניים הציעו לו את התמד הקסום בתמורה להבטחה שלא יפגע בהם. סאטונגר לקח את התמד והחביא אותו במרכז ההר ועל המשמר עמדה בתו, גונלו.

גנבתו של אודין

אודין החליט בסופו של דבר להשיג את התמד. במשך כל הקיץ הוא עבד עבור באוגי, אחיו של סאוטונגר, ולאחר מכן ביקש לגימה קטנה מהתמד. באוגי קדח לתוך ההר ואודין שינה את צורתו לנחש והחליק פנימה. בפנים פיתה אודין את גונלו ששמרה על התמד ושכנע אותה לתת לו שלוש לגימות; אודין המשיך ושתה את כל התמד. הוא שינה את צורתו לנשר ונמלט. בזמן מעופו חזרה לאסגארד שפך אודין בטעות מעט מהתמד על עולם בני האדם והעניק להם את היכולת להלחין שירים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תמד השירה בוויקישיתוף