תושבים (יהדות מרוקו)
כינוי שהתייחס ליהודים שאינם ספרדים שהתגוררו במרוקו. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תושבים היה כינוים של יהודי מרוקו שמוצאם אינו ביהדות ספרד אלא מהקהילה היהודית הקדומה במרוקו. השימוש בכינוי החל עם בוא גלי ההגירה של מגורשי ספרד והוא נועד להבחין בקרב יהודי מרוקו בין היהודים המקומיים, לבין המגורשים.
 | |
| בית הכנסת אבן דנאן, לקהילת התושבים בפאס | |
| שפות | |
|---|---|
| ערבית | |
| דת | |
| יהדות | |
| נוסח תפילה | |
| נוסח צפון אפריקה |
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
![Thumb](#/media/קובץ:כתובה._מרכש,_מרוקו._תרצ"ז.jpg)
ערכים מורחבים – יהדות מרוקו, מגורשים, פולמוס הנפיחה, צלאת אל פאסיין
עם גירוש ספרד (1492) וגירוש פורטוגל (1497), הגיעו גלי הגירה של יהודים מחצי האי האיברי למרוקו. המפגש בין יהודי ספרד לבין יהודי מרוקו פילג את האוכלוסייה היהודית בפאס לשתי קהילות נפרדות: תושבים - אלה אשר התגוררו במשך דורות במרוקו, ומגורשים (המכונים גם: קסטיליאנים), אשר בעיקרם היו יוצאי קסטיליה.
התושבים נבדלו מהמגורשים בשפתן ובמנהגיהן, בין היתר בנוסחי התפילות, בדיני שחיטה ובדיני אישות. לעיתים פרצו מחלוקות בין הקהילות ואחת מן החריפות שבהן הייתה זו המכונה פולמוס הנפיחה. עם השנים היטשטשו ההבדלים וברוב מרוקו החלו המגורשים לדבר גם הם בערבית והתושבים קיבלו לרוב את מנהגי המגורשים ולפעמים גם את תקנותיהם.[1] עדות לחלוקה בין הקהילות שנותרה עד לעלייה לארץ היא שטר הכתובה, שברוב הכתובות שמערי דרום מרוקו, ממרקש ודרומה, הרבנים מציינים בסוף הכתובה כי ”הכתובה כמנהג התושבים יצ"ו (-ישמרם צורם)”.
התושבים בפאס
- ערך מורחב – יהדות פאס
בעיר פאס התקיימה קהילה וותיקה של תושבים שאליה הצטרפו יוצאי סביליה ויהודים אחרים מספרד שדיברו בערבית. הקהילה התקיימה לצד הקהילה הספרדית הקסטיליאנית שהייתה הגדולה מבחינה דמוגרפית,[2] אך בכל זאת היא שמרה בקנאות על מנהגיה וקיימה מוסדות קהילתיים נפרדים במשך מאות שנים.
בית הכנסת העתיק ביותר של קהילת התושבים בפאס נקרא צלאת אל פאסיין, הוא נחשב גם לבית הכנסת העתיק ביותר במרוקו. בבית הכנסת הזה שמרה הקהילה בקנאות על נוסח התפילה הקדום של צפון אפריקה עד לשנות החמישים של המאה ה-20. בית כנסת נוסף המזוהה עם הקהילה הוא בית הכנסת אבן דנאן.
מהמנהיגים הבולטים של הקהילה בתקופה שלאחר הגירוש היה רבי חיים גאגין, יליד פאס שהיגר לקסטליה ובעקבות הגירוש שב לעיר, הוא הנהיג את הקהילה בין השנים ה'רפ"ו (1526) - ה'רצ"ה (1535), וניהל פולמוס חריף עם המגורשים על היתר הנפיחה שהם הנהיגו. בעקבות פעולותיו ייסדו התושבים איטליז נפרד שמכר בשר שכשרותו התאימה לתפיסתם ההלכתית. מקרב משפחת אבן דנאן יצאו אישים רבים שהנהיגו את הקהילה במשך מאות שנים.
שמות משפחה בולטים מצאצאי התושבים
בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.
- אלפסי - שם משפחה המעיד על מוצא ביהדות העיר פאס.
- כהן-טנוג'י - שורשיהם ביהדות העיר טנג'יר.
- הרוש - צאצאי יהדות העיירה אל-הרוש.
- איזנקוט - פירוש שם המשפחה הוא "איילה" בברברית.
- חמו - נובע משם שבט ברברי שבשטחיו חיו יהודים.
- אבוחצירא - משפחת רבנים ידועה במרוקו ובישראל.
- איטח - מבוסס על שם פרטי ברברי.
- דרעי/דרהי - שורשיהם ביהודי אזור הדרעא.
- חיון - שם ברברי שכנראה נגזר מהשם "חיים".
- אוחנה - מגיע מן השפה הברברית; "בן חנה".
- בניון - "בנו של עיון", שם פרטי ברברי
- אוחיון - "בן חיים" בשפה הברברית.
- בוזגלו - שם משפחה שאינו מתועד בשום תפוצה פרט ליהדות מרוקו.
- קנפו - "בעל הגלימה" בשפה הברברית.
- דדון - "דוד" בשפה הברברית.
- מימרן - מוצאם ביהדות העיירה מיימארן.
- זגורי - מוצאם מהעיר זגורה שבמרוקו.
- ואנונו - בשפה הברברית "בן הנס".
- שטרית - "נועז" בשפה הברברית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים בנטוב, ממזרח וממערב ה, "קהל התושבים בפאס מן המאה הט"ז ואילך", עמ' 79 - 105, תשמ"ו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.