תוכנית גדעון הייתה תוכנית לרפורמה רב-שנתית, אשר נועדה להוביל תהליכי מודרניציה בצה"ל. התוכנית נהגתה על ידי משרד הביטחון בשנת 2015, ויישומה נפרס על פני כ-10 שנים. מטרת התכנית המוצהרת הייתה להבטיח את כשירות צה"ל להגנה על מדינת ישראל מפני איומים שונים. התוכנית נקראה על שמו של השופט המקראי גדעון.[1]
רקע ותכנון
בסוף 2014, ועדה בראשות ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, ערכה סקירה מקיפה על מוכנתו ויכולתו של צה"ל לתת מענה לאיומים עתידיים על ישראל, כדוגמת שיפורים טכנולוגיים של טילי אויב, פיתוח יכולות סייבר בידי מדינות וגופים אנטי-ישראליים, ואיומים אחרים.[2]
בשנת 2015 הציג הרמטכ"ל גדי אייזנקוט את "תוכנית גדעון", תוכנית רב-שנתית המגדירה לצה"ל את נתיב בניית הכוח לקראת האיומים והאתגרים העתידיים שאיתם צה"ל ומדינת ישראל יצטרכו להתמודד.[3] התוכנית הוצגה בצל "דו"ח לוקר" שדרש מצה"ל לבצע מהלכי התייעלות, וקיצוץ בתנאי השכר של משרתי הקבע, ופורסמה יום לפני פרסום מסקנותיו של דוח לוקר למשרד האוצר.[4]
הצורך בתוכנית רב-שנתית לצה"ל התברר מכמה נושאים דחופים:
- קושי בתכנון לטווח ארוך.
- פציעות ופגיעה באפקטיביות התפעולית.
- אתגרי ניצול משאבים.
- ירידה במוכנות לשעת חירום.
- שחיקת אמון הציבור בצה"ל עקב דיוני תקציב.
בענייני כוח אדם התוכנית הצהירה על צמצום של 2,500 אנשי קבע ו-100 אלף אנשי מילואים.[5]
אישור ויישום
תוכנית גדעון אושרה רשמית על ידי ממשלת ישראל והחלה להשיק תוכניות ורפורמות ראשוניות באמצע 2015. זה היה פרויקט אסטרטגי של 10–15 שנים שנועד להנחות את פיתוח צה"ל לאורך 2015 ואילך, כאשר היבטים שונים ייושמו בהדרגה.[6]
אף על פי שלא ניתן היה להשלים את כל ההיבטים תוך שנים ספורות, התוכנית נועדה לשפץ אזורים מרכזיים בכמה שלבים עד שנת 2020 ולגבש שדרוגים בשלבים הבאים. רכישות חדשות, שדרוגים ליכולות טכנולוגיות, שינויים ארגוניים ורפורמות הכשרה התגלגלו בשלבים זהירים בין השנים 2015–2022. מימון ממשלתי נוסף של מיליארדי שקלים תמכו ברכש ובתוכניות תחת גדעון.
עיקרי התכנית ומטרות ליבה
סכם
פרספקטיבה
תוכנית גדעון נסבה סביב שתים עשרה "יכולות מובילות" ששימשו כמסגרת שלה, שהתמקדו ברפורמה של תפקודי קרב הליבה[דרוש מקור]. המרכיבים המרכזיים כללו:
- ארגון מחדש של פקודות צה"ל לייעול הפעילות.
- שדרוג מערכות נשק מרכזיות כמו הגנה אווירית, טנקים ונכסי מודיעין.
- העלאת רמות הגיוס באמצעות תוכניות חברתיות חדשות.
- שיפור האימון באמצעות תרגילים מציאותיים יותר ומחזורים תפעוליים ארוכים יותר.
- איחוד בסיסים ומרכזים לוגיסטיים ברחבי הארץ.
- קיצוץ יחידות לא חיוניות ומשרות לטווח ארוך כדי לפנות כוח אדם.
- רפורמה במדיניות כוח האדם כדי לשמור על כוחות מנוסים בתפקידים משמעותיים.
- שיפור היכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות למרחבי קרב עתידיים.
- חיזוק תשתית המגנה על גבולות מרכזיים ומרכזים אזרחיים.
המטרות הסופיות היו להפוך את צה"ל לכוח קטן יותר אך חכם יותר, המסוגל להביס בצורה נחרצת איומים מתפתחים באמצעות גישה משולבת ורב-ממדית ללוחמה מודרנית. התוכנית נועדה להבטיח שצה"ל ישמור על עליונות צבאית ויכולות הרתעה גם בעשורים הקרובים.
כדי להבטיח את קיום המטרות, הוחלט בתוכנית על כמה צעדים משמעותיים לצורך התייעלות כלכלית, שרובם עוסקים בקיצוץ בתקנים וביחידות אשר אינם נמצאים בעשיית הליבה של צה"ל, קרי שאינן יחידות לוחמות ותומכות לחימה.
כמה מהצעדים הללו באים לידי ביטוי בקיצוץ תקנים וכוח אדם: קיצוץ של 6% במטות ובמפקדות, הקטנת מספרם של קציני המטות וקביעת יחס של 1 ל-5, כאשר על כל 5 קצינים בדרגת רב-סרן יכהן קצין אחד בדרגת סגן אלוף. צעד נוסף הוא קיצוץ במערכים שונים כגון חיל החינוך, הרבנות הצבאית, גלי צה"ל, מבקר צה"ל, יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ואפילו בקרב הצנזורה הצבאית.
התוכנית הציעה גם שינויים במערך הכוח הלוחם, כאשר אגדים ארטילריים ייסגרו וכוחו של חיל הים יצומצם על ידי הוצאת צוללת אחת משימוש וצמצום מספר הסטי"לים.[4]
בנוסף, התוכנית הציעה קיצוץ של 2,500 אנשי קבע ממערך השירות הסדיר, ופעלה להורדת הגיל הממוצע של מפקדי השטח הבכירים (דרגות מג"ד ומח"ט), קיצוץ מערך המילואים ב-100 אלף חיילים, ומיקור חוץ של יחידות כגון הפרקליטות הצבאית, היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל ומחלקת מדעי ההתנהגות.[4]
ביצוע
סכם
פרספקטיבה
לוגיסטיקה וארגון יחידות
לאחר כשנתיים וחצי שבהן מומשה התוכנית צה"ל דיווח על פרטים ממנה:[7]
- מרכיבים משמעותיים מהתוכנית כבר מומשו בשטח, כולל תרגילים גדולים כמו תרגיל "אור דגן" רחב ההיקף ב-2017 שבחן את מוכנות צה"ל.
- מימון חדש של מיליארדי שקלים הוקצו בהתאם לדרישות התקציביות של התוכנית. הדבר איפשר שיפוץ והרחבה של מסגרת האימונים של צה"ל.
- רמת המוכנות הנדרשת מכל ענף צבאי הוגדרה רשמית כחלק מקביעת תקני הכשרה ופרוטוקולים חדשים.
- גיבושים לא חיוניים צומצמו ובוצעו שינויים ארגוניים כחלק מייעול מבני צה"ל. זה כלל סגירה של גדוד חממ סדיר 427 ב-2017.
- גדוד הסיור הבדואי 585 הפך ליחידת סיור, כחלק מתפיסה לביטול הגדודים המגזריים ותוכנית להרחבת גיוס העדה הבדואית לצה"ל.
- הוקמו שני גדודי חי"ר קל-גבולות, ברדלס ולביא הבקעה, כתוצאה מצורך מבצעי לפינוי סד"כ החוד לאימונים.
- הוקם בסיס אימונים ייעודי למערך הגבולות.
- הוקם 'בית ספר צה"לי לפיקוד ושליטה ולמטה מבצעי' תחת קורת גג אחת. והחלו להתקיים קורסי מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, והכשרות למטה המבצעי.
- שופצו בסיסי האימונים של חטיבות גבעתי והנח"ל.
- רמות הגיוס השנתיות התייצבו בסביבות 5,500 חיילים בכל מחזור באמצעות מדיניות גיוס חדשה שמטרתה לשמור על כוחות מוסמכים.
- קודמה התוכנית למימוש קיצור שירות החובה ל-32 חודשים לגברים.
- קודמו פרויקטים לאיחוד ושדרוג בסיסי צה"ל ברחבי הארץ, לרבות הקמת מתקני אימון ייעודיים וקמפוס חדש לתקשוב (סייבר).
- היקף סעיף 16א' המאפשר אפשרויות שירות ארוכות יותר לחיילות הורחב כדי לשלב אותן בתפקידי חזית נוספים.
- חיסכון של מיליארדי שקלים התייעלות הושגו בשלבים הראשונים של התוכנית באמצעות קיצוצים בהוצאות שאינן חיוניות.
הצטיידות ופיתוח יכולות אב
- נמשך תהליך ייצור טנקי ונגמ"שי המרכבה,
- נבנה הנגמ"ש הגלגלי הראשון - ה'איתן'.
- נחתמה עסקה רחבה למערכות הגנה לרכבים קרביים, המאפשרות תמרון בעומק האויב בשרידות גבוהה.
- אושרה בוועדת השרים תוכנית רב שנתית להגנה אווירית רב-שכבתית,
- הוקם גדוד כיפת ברזל נוסף.
- הוכרזה מבצעיות ראשונית למערכת היירוט "קלע דוד".
- נקלטו 9 מטוסי "אדיר", שנכנסו ב-2017 לשימוש מבצעי, וב-2018 צפויים להיקלט בחיל האוויר חמישה מטוסים נוספים.
- למעלה מ-1,200 משאיות ישנות הוצאו משירות וכ-2,000 נושאות משוריינים מזדקנים אמורים להיות מוחלפים בכלי רכב חדשים יותר עד סוף 2015.
ביקורת
בדוח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2022 נרשמה ביקורת על מחסור בתחמושת וחלפים. על אי דיווח של צה"ל על מימוש התוכנית למל"ל ולקבינט המדיני ביטחוני ברוב שנות התוכנית. ועל אי שימוש במערכות ממוחשבות בכדי לעקוב אחרי מימוש התוכנית, דבר שפגע בבקרה המטכ"לית.[8]
ביקורת חריפה מאוד על התוכנית השמיע האלוף במיל' יצחק בריק. עיקר טענותיו היו שצה"ל נפגע קשות בתחומים רבים: כוח אדם רב פוטר (נגדים) או עזב (סרנים), והדבר הביא למשבר ארגוני מבצעי, אמצעי לחימה ירדו לטימיון בשל אי תחזוקה, משבר בתחום הלוגיסטיקה, הפרטה אזרחית של מערכים רבים שבשעת חירום ומלחמה לא יוכלו לתת שירות. עוד אמר כי "קיצוץ סדר הכוח של צה"ל לזירה וחצי נובע כתוצאה מקונספציה מוטעית שלא יהיו מלחמות רב-זירתיות".[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.