תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא פרק קי"ג מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו. בליטורגיה הנוצרית הוא מוכר גם בשם Laudate pueri, על שם המילים הראשונות בו בתרגום הלטיני. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה', 'הַלְלוּ-יָהּ'.^[1]

פסוקי מזמור תהלים קי"ג הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'
א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. ב יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'. ד רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. ה מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. ז מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. ט מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ.

תוכן המזמור

הפרק מתחלק לשניים:

1. פסוקים א'–ד' (הקדמה): אלוהים מתואר כמהולל ומבורך בכל מקום ובכל זמן.
2. פסוקים ה'–ט': אלוהים מתואר כמשגיח רב-חסד על הבריאה.

יש המפרשים^{[דרוש מקור]} שמטרת המזמור היא להנגיד בין שני תיאורים אלו של אלוהים, שהם לכאורה סותרים, אבל מתקיימים במקביל.

על אף שבפשוטו, חלקו השני של המזמור מתאר את השגחתו של האל על בני אדם פרטניים (דל, אביון ועקרה), יש הדורשים אותו כמתאר את ההשגחה על עם ישראל, בכך שאלוהים יוציא את עם ישראל מהגלות.^[2]

ביהדות

קריאת ההלל

ערך מורחב – קריאת ההלל

זהו הפרק הראשון בקריאת ההלל, ויש מחז"ל שלמדו ממנו הלכות באשר לאמירת ההלל:

• רבא למד מן הפסוק הראשון שאין לקרוא את ההלל בפורים, שכן

בשלמא התם "הללו עבדי ה'" ולא עבדי פרעה, אלא הכא "הללו עבדי ה'" ולא עבדי אחשורוש?! אכתי עבדי אחשורוש אנן!

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'

פירוש: גם אם שם (לגבי יציאת מצרים, אומרים הלל בפסח כי נאמר בפסוק) "הללו עבדי ה'" (כי הם כבר) לא עבדי פרעה, כאן (בפורים, לא ניתן לומר) "הללו עבדי ה'" ולא עבדי אחשורוש (כי) אנו עדיין עבדי אחשורוש (כלומר, בנס זה לא יצאו בני ישראל משעבוד מלכויות)

• כמה אמוראים למדו (מפסוקים שונים בפרק) שיש לקרוא את ההלל כסדרו.^[3]
• הגמרא דורשת מפסוק ג' שמצוות קריאת ההלל היא דווקא ביום.^[4]

שימושים נוספים

בנוסף לאמור לעיל, פסוקים מתוך הפרק נאמרים בהקשרים שונים:

• פסוק ב' משמש בכמה מקומות, ובראשם במענה לזימון.
• פסוקים ב'–ד' נאמר בפסוקי דזמרא.

בנוסף, בספר שימוש תהלים כתוב שיש למזמור סגולה "להשמיד עבודת אלילים".

בנצרות

	Laudate pueri מתוך Vespro della Beata Vergine מאת קלאודיו מונטוורדי
לעזרה בהפעלת הקבצים

המזמור משמש גם בליטורגיה הנוצרית, בעיקר בתפילת הערב (Vespera), ולכן נכתבו לו לחנים רבים. כמה דוגמאות מפורסמות:

• קלאודיו מונטוורדי, הפרק הרביעי מתוך Vespro della Beata Vergine ‏(SV 206)
• אנטון ברוקנר: Psalm 112 Alleluja! Lobet den Herrn, ihr Diener‏, WAB 35‏, (1863)
• וולפגנג אמדאוס מוצרט: K. 321, K. 339
• גאורג פרידריך הנדל: HWV 236–237
• אנטוניו ויוואלדי: Laudate pueri Dominum in C minor ‏(RV 600)

בנוסח הוותיקן, לאחר המזמור נהוג לומר דוקסולוגיה של השילוש הקדוש (לרוב, Gloria Patri)

בתרבות

• מקימי- מונה רוזנבלום ומרדכי בן-דוד.^[5]
• על המזמור הולחן ניגון לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאויטש, והתקבל בקרב חסידי חב"ד.^[6]
• הללו - יצירת חזנות של שקולניק אשר הקולטה על ידי החזן יוסלה רוזנבלט. גרסת כיסוי לשיר בוצעה על ידי שלום למר, מקהלת נרננה, מקהלת הילדים חסידימלך^[7] של יענקי לוינגר.^[8]
• הפסוק "מקימי מעפר דל" משובץ בשיר להתפלל של אוהד מושקוביץ.^[9]
• הפסוק "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם", משולב בשיר "רבותי" של ליפא שמלצר באלבומו בלי עין הרע.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: תהלים קיג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תהילים קי"ג

• תהילים קי"ג באתר 929 - תנ"ך ביחד

הערות שוליים

1. תהילים ק"ו, קי"א-קי"ג, קל"ה, קמ"ו-ק"נ
2. ראו למשל בתרגום ובפירוש רש"י על פסוק ט'.
3. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד א'.
4. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ', עמוד ב'.
5. מקימי, מונה רוזנבלום ומרדכי בן-דוד, באתר יוטיוב
6. הניגון ביוטיוב.
7. בגלגולה הקודם תחת השם "קול הנערים".
8. הללו, שלום למר לצפייה ביוטיוב.
9. להתפלל, בביצוע אוהד מושקוביץ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:38), 1 במרץ, 2022