Loading AI tools
מזמור תהילים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. המזמור נפתח בפסוק ”הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ”. עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.
תהילים ק"נ הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ |
---|
(א) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. |
בלטינית, המזמור מוכר כ-”Laudate Dominum in sanctis eius”.
המזמור בנוי משישה פסוקים ואחת עשרה צלעות. בכל צלע במזמור מופיע הציווי להלל ולשבח את ה'. המזמור מתחיל ומסיים במילה "הַלְלוּיָהּ". בכל הצלעות המופיעים במזמור קיים אזכור לה' וזאת בכינוי מושא ישיר "הו", אך בצלע הראשון מופיע בשם "אל" ובצלע האחרונה הוא נקרא בשם "יָהּ". במזמור קיימים מוטיבים דומים למזמורי תהילים: קמ"ה - קמ"ט הקוראים להלל ולשבח את ה'. כמו כן מופיעים שמות כלי הנגינה בהם יש לנגן בעת שירת השבח והלל.
את המזמור יש המחלקים לשני חלקים. חלק ראשון (א'-ב') מתאר את מקום האל ומקום תהילתו. בחלקו השני של המזמור מופיעים כלי הנגינה בהם יש לנגן, להלל ולשבח את ה'. שני החלקים נתחמים בצמדי מילים נרדפות. המילים הנרדפות "עז" ו"גבורה", יוצרות מסגרת לחלק הראשון בתחילתו והמילים "קדשו" ו"גדלו" תוחמות את המסגרת בסופו של חלק זה. את חלקו השני יוצרות מסגרת דומה המילים הנרדפות: "תקע" ו"תרועה". המזמור כולו נתחם בכינויו של ה' "יה" ו"אל"[1].
המהר"ל מפראג מסביר שמזמורי "הללויה" הם חמשה, ובשני הפרקים, האמצעי והאחרון מהם יש עשרה הלולים בכל אחד, וזאת כנגד האותיות י וה, שההגעה אל מדריגת העשר היא רק באמצע ובסיום, ”וכל אלו דברים מופלגים בחכמה מאוד”[2].
בתלמוד נאמר שהטעם שתיקנו לומר בתפילת מוסף של ראש השנה עשרה פסוקים ב'מלכויות זכרונות ושופרות', הוא כנגד עשרת הפעמים שנזכרה המילה 'הללו' במזמור זה:
הני עשרה מלכיות כנגד מי? אמר, כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים - טובא הוו? הנך דכתיב בהו 'הללוהו בתקע שופר'
המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא. לדעת רש"י[3], מזמור זה, יחד עם תהילים קמ"ח, הם ה"הלל שבכל יום" שבפסוקי דזמרא. עקב דברי רש"י אלו, נפסק כי המאחר לבית הכנסת ואינו יכול להספיק לומר את כל פסוקי דזמרא, יאמר מזמורים אלה לפני שיוסיף את שאר המזמורים[4].
הוא גם נאמר כחלק מפסוקי השופרות בראש השנה, ומסיים את התיקון הכללי.
בשל העיסוק הרב של המזמור במוזיקה ובנגינה, הוא כונה "מזמור המוזיקאים" ועל בסיסו נכתבו והולחנו יצירות קלאסיות רבות:
המזמור זכה למספר לחנים וביצועים של מיטב זמרי ארצנו. ידועים הם לחנו של יוסי בן דוד בביצוע של איציק קלה. דבי פרידמן הלחינה אף היא את השיר. ידוע גם ביצועו של אייל גולן אשר זכה להשמעות וצפיות רבות בערוץ יוטיוב.
בשנת 2021 הולחן המזמור על ידי אסף תלמודי, יונתן אלבלק וגל אבירם לפסקול של הסרט אגדת חורבן. השיר בוצע על ידי שולי רנד, רביד כחלני ושי צברי.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.