תהילים ק"כ

תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). מזמור זה הוא הראשון בקובץ שירי המעלות תהילים (מזמור ק"כ - קל"ד).

שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: אֶל-ה', בַּצָּרָתָה לִּי - קָרָאתִי, וַיַּעֲנֵנִי.
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: אֶל-ה', בַּצָּרָתָה לִּי - קָרָאתִי, וַיַּעֲנֵנִי. ב ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי, מִשְּׂפַת-שֶׁקֶר: מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. ג מַה-יִּתֵּן לְךָ, וּמַה-יֹּסִיף לָךְ - לָשׁוֹן רְמִיָּה. ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים. ה אוֹיָה-לִי, כִּי-גַרְתִּי מֶשֶׁךְ; שָׁכַנְתִּי, עִם-אָהֳלֵי קֵדָר. ו רַבַּת, שָׁכְנָה-לָּהּ נַפְשִׁי - עִם, שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. ז אֲנִי-שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר; הֵמָּה, לַמִּלְחָמָה.

מבנה המזמור ותוכנו

המזמור עוסק בתחינתו של משורר תהילים אל ה' בבקשה שיציל אותו מהשקרים והרמאויות של שכניו, אנשי מֶשֶׁךְ ואהלי קֵדָר. משורר המזמור מסיים באמירה כי הוא רוצה שלום אך שכניו רוצים מלחמה.

ניתן לפרש כי בעל המזמור נתון בצרה וקורא לה' שיצילו, ומזמור זה הוא מזמור תחינה. אפשרות נוספת המסתמכת על פסוק א', היא כי המשורר בתפילתו מודה לה' שהצילו מצרה ומזמור זה הוא מזמור הודיה.

בין פסוקי המזמור קיימת זיקה לשונית המתבטאת במילים דומות בין הפסוקים כגון 'לשון רמיה'^[1]. דבר זה מופיע החל מהפסוק ב' והלאה מלבד פסוק ד', אך יש הסוברים כי גם בפסוק זה קיימת זיקה אך סמויה, לדעתם המילה 'רְמִיָּה' המופיעה בפסוק ג' מעוררת קשר עם ירייה בקשת, וקושרת את התוכן לפסוק הבא המתאר "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים"^[2].

בליטורגיה

בתפילת העמידה המיוחדת לתעניות גשמים (ולחלק מהדעות בכל תענית ציבור), תפילת עשרים וארבע, מזמור ק"כ הוא הנוסח של אחת משש הברכות המיוחדות הנוספות לתפילה. לאחר אמירת המזמור, חתימת הברכה היא ”מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֶנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ צְעָקָה:”^[3]

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול^[4].

בתרבות

• על המילים "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני, ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה" מושר ניגון^[5] שהולחן לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאויטש^[6], לניגון גם ביצוע של מנדי ג'רופי ושמחה פרידמן^[7], ניגון נוסף הולחן על ידי מאיר ששונקין^[8].
• שיר המעלות אל ה' - לחן של הרב יצחק גינזבורג^[9] בביצוע של יוסף קרדונר ויוסף גוטמאן^[10].
• ביצוע המזמור לילדים על ידי ר' אלאור ולנר^[11].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"כ בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. ביטוי המופיעה בפסוקים ב' וג'.
2. אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 220
3. משנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה ד'; תבנית:טור אורח חיים. זו הדעה המקובלת במפרשים ובפוסקים, אולם לפי הרמב"ם המזמור נאמר כחלק מן ההרחבות בברכת גאולה, ולא כברכה עצמאית (משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ד', הלכה ה').
4. רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 267.
5. שיר המעלות באתר יוטיוב.
6. לפרק הולחנו ניגונים נוספים שלא נתקבלו, שיר המעלות, לחן של הרב שלום ברוכשטאט באתר יוטיוב, שיר המעלות, יוסף יצחק סילברמן, שיר המעלות, תהילים ק"כ - תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בברינואה.
7. מנדי גרופי, שמחה פרידמן, שיר המעלות באתר יוטיוב.
8. שיר המעלות באתר יוטיוב.
9. השיר הולחן לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש
10. יוסף קרדונר ויוסף גוטמאן בלחן של הרב יצחק גינזבורג, שיר המעלות אל ה' באתר יוטיוב
11. שיר המעלות אל ה', אלאור ולנר באתר חב"ד אינפו.