בישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה תגליות מדעיות שמקורן בישראל או שנעשו על ידי ישראלים בעת ששהו במכוני מחקר מחוץ לישראל, זכו לתהודה עולמית.
גילוי מנגנון הניווט של תאי זרע – הניווט אל אזור הפריית הביצית נעשה באמצעות חיישני חום. התגלה בידי צוותו של פרופ' מיכאל אייזנבך מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.
מניעת הזדקנות מואצת של תאים – על ידי ד"ר מאיר להב מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, שהצליחו להאט את התקצרותם של הטלומרים, שנמצאים בקצה של כל כרומוזום בתא, באמצעות הזרקה של גורמי צמיחה ביולוגיים, אשר בלמו את התקצרות הטלומרים במקרים של טיפולים רפואיים שונים.
פענוח מנגנון הקולטנים של חלבוני גורמי גידול, האחראים להאצה מבוקרת של חלוקת התאים בגוף. מחקריו של פרופסור יוסף ירדן בתחום זה, הובילו לפיתוח תרופות אחדות מסוג חדש "מוכוון מטרה", שהוכחו כיעילות לריפוי כמה מסוגי הסרטן.
ריצוף הגנום של חיטת הבר - וזיהוי מוטציות שאחראיות לתכונת השיבולים המאוגדות, המאפשרת גידול חקלאי בחיטה המתורבת. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר אסף דיסטלפלד, בשיתוף עם חברת nrgene מנס ציונה, ועם מעבדות בגרמניה, באיטליה, בקנדה, בישראל ובארצות הברית[1].
מיפוי 6,500 גנים זהים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים. המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים מעיד שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית. פרופ' שמואל פיטרוקובסקי וד"ר מורן גרשוני, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, ממכון ויצמן[2].
פיתוח הפיזיקה המזוסקופית (אנ'). תורה פיזיקלית המתארת מערכות קוונטיות בגדלים בינוניים, על עבודתו בתחום זה זכה פרופסור יוסף אמרי ממכון ויצמן למדע בפרסים רבים בהם פרס ישראל.
גילוי ננו-חלקיקים אי-אורגניים דמויי פולרנים – שהם מבנים חלולים דמויי כלוב. צוות בהובלת פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן.
קשר בין נדיבות לבין גנים – מחקר שהוכיח כי נחקרים שהחומר הגנטי שלהם מכיל גרסה מסוימת של גן הקרוי AVPR1a, נטו להיות נדיבים מאשר אלו שה-DNA שלהם מכיל וריאנט אחר של אותו גן. בראשות פרופ' אריאל כנפו, עם פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ופרופ' גרי בורנשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. 2007[5].
היוריסטיקת הייצוגיות – מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
היוריסטיקת הזמינות – מצב שבו בני אדם טועים בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. דבר הגורם להטיה קוגניטיבית. זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
פיתוחים בתורת המשחקים. פרופסור ישראל אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. ובין היתר יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית. על עבודתו בתחום זה זכה אומן מהאוניברסיטה העברית, בפרס נובל לכלכלה.
מודל גלאור-זעירא - מודל המתאר את יחסי אי-השוויון-חינוך-צמיחה, המוסברים על ידי מנגנון הגישה הלא שוויונית לחינוך עקב שוקי הון לא משוכללים. המודל טוען שמנגנון זה עלול להוביל להשפעה שלילית של אי-השוויון על הצמיחה. נכתב על ידי עודד גלאור מאוניברסיטת בראון ויוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בשנת 1988 ופורסם בשנת 1993.
.svg)
