Remove ads
בישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה תגליות מדעיות שמקורן בישראל או שנעשו על ידי ישראלים בעת ששהו במכוני מחקר מחוץ לישראל, זכו לתהודה עולמית.
.svg)
- גילוי מנגנון הניווט של תאי זרע – הניווט אל אזור הפריית הביצית נעשה באמצעות חיישני חום. התגלה בידי צוותו של פרופ' מיכאל אייזנבך מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.
- מניעת הזדקנות מואצת של תאים – על ידי ד"ר מאיר להב מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, שהצליחו להאט את התקצרותם של הטלומרים, שנמצאים בקצה של כל כרומוזום בתא, באמצעות הזרקה של גורמי צמיחה ביולוגיים, אשר בלמו את התקצרות הטלומרים במקרים של טיפולים רפואיים שונים.
- פיענוח מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף". אלון מוזס מהמרכז הרפואי הדסה, ועמנואל הנסקי וקרלוס הידלגו-גראס מהאוניברסיטה העברית פענחו את מנגנון הפעולה של "החיידק הטורף" סטרפטוקוקוס A.
- פענוח מנגנון הקולטנים של חלבוני גורמי גידול, האחראים להאצה מבוקרת של חלוקת התאים בגוף. מחקריו של פרופסור יוסף ירדן בתחום זה, הובילו לפיתוח תרופות אחדות מסוג חדש "מוכוון מטרה", שהוכחו כיעילות לריפוי כמה מסוגי הסרטן.
Remove ads
- ריצוף הגנום של חיטת הבר - וזיהוי מוטציות שאחראיות לתכונת השיבולים המאוגדות, המאפשרת גידול חקלאי בחיטה המתורבת. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר אסף דיסטלפלד, בשיתוף עם חברת nrgene מנס ציונה, ועם מעבדות בגרמניה, באיטליה, בקנדה, בישראל ובארצות הברית[1].
- מיפוי 6,500 גנים זהים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים. המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים מעיד שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית. פרופ' שמואל פיטרוקובסקי וד"ר מורן גרשוני, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, ממכון ויצמן[2].
Remove ads
- בידוד לראשונה של מרכיב ה-THC בצמח הקנאביס בצורתו הטהורה, על ידי הכימאים הישראליים רפאל משולם, יחיאל גאוני, חביב אדרעי ועמיתיהם במכון ויצמן למדע.[3]
- גילוי תפקידו של החלבון יוביקוויטין – פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר מהטכניון. תגלית שבעקבותיה קיבלו פרס נובל לכימיה.
- פענוח מבנה הריבוזום – בידי פרופ' עדה יונת, מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע. תגלית שבעקבותיה קיבלה פרס נובל לכימיה.
- גילוי גביש כמו-מחזורי בעל סימטריה מחומשת – בידי פרופ' דן שכטמן מהטכניון שבעקבותיה קיבל פרס נובל לכימיה.
- בניית אנזים מלאכותי בשיתוף פעולה של מכון ויצמן עם אוניברסיטת וושינגטון.
Remove ads
- ניבוי הקווארקים – יובל נאמן מאוניברסיטת תל אביב (במקביל עם מארי גל-מאן האמריקאי).
- הערכת האנטרופיה של חור שחור – יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית.
- פיתוח הפיזיקה המזוסקופית (אנ'). תורה פיזיקלית המתארת מערכות קוונטיות בגדלים בינוניים, על עבודתו בתחום זה זכה פרופסור יוסף אמרי ממכון ויצמן למדע בפרסים רבים בהם פרס ישראל.
- גילוי ננו-חלקיקים אי-אורגניים דמויי פולרנים – שהם מבנים חלולים דמויי כלוב. צוות בהובלת פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן.
- ניוון תאי מערכת החיסון במוח כגורם להתפתחות דיכאון – מחקר בראשות פרופ' רז ירמיה מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת קולורדו[4].
- קשר בין נדיבות לבין גנים – מחקר שהוכיח כי נחקרים שהחומר הגנטי שלהם מכיל גרסה מסוימת של גן הקרוי AVPR1a, נטו להיות נדיבים מאשר אלו שה-DNA שלהם מכיל וריאנט אחר של אותו גן. בראשות פרופ' אריאל כנפו, עם פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ופרופ' גרי בורנשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. 2007[5].
- היוריסטיקת הייצוגיות – מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
- היוריסטיקת הזמינות – מצב שבו בני אדם טועים בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. דבר הגורם להטיה קוגניטיבית. זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
Remove ads
- מחקריהם של דניאל כהנמן ושל עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית, שערערו על ההנחה שרציונליות עומדת מאחורי קבלת החלטות כלכליות. בעקבות מחקרים אלו קיבל כהנמן בשנת 2002 פרס נובל לכלכלה (טברסקי נפטר לפני כן).
- פיתוחים בתורת המשחקים. פרופסור ישראל אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. ובין היתר יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית. על עבודתו בתחום זה זכה אומן מהאוניברסיטה העברית, בפרס נובל לכלכלה.
- מודל גלאור-זעירא - מודל המתאר את יחסי אי-השוויון-חינוך-צמיחה, המוסברים על ידי מנגנון הגישה הלא שוויונית לחינוך עקב שוקי הון לא משוכללים. המודל טוען שמנגנון זה עלול להוביל להשפעה שלילית של אי-השוויון על הצמיחה. נכתב על ידי עודד גלאור מאוניברסיטת בראון ויוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בשנת 1988 ופורסם בשנת 1993.
Remove ads
- גילוי כוכב לכת חוץ-שמשי בשם COROT-9b (אנ'). פרופ' צבי מזא"ה, אבי שפורר מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים נוספים[6].
- הוכחת הלמה של ג'ונסון ולינדנשטראוס. ויליאם ג'ונסון ופרופ' יורם לינדנשטראוס, נוגעת להיטל של נקודות ממרחב אוקלידי בממד גבוה לממד נמוך. 1984.
- הוכחה ארגודית של משפט סמרדי, שחיזקה את הקשר בין תורת ההסתברות לקומבינטוריקה. פרופ' הלל פורסטנברג. 1977.
- גילוי הזהויות הסטנדרטיות של אלגברות המטריצות. פרופ' שמשון עמיצור עם פרופ' יעקב לויצקי.
- פולינום ברנשטיין–סאטו. יוסף ברנשטיין ומיקיו סאטו.
- פיתוח של טורי פורייה עבור פונקציות אוטומורפיות בכמה משתנים, במסגרת תורת המספרים. איליה פיאטצקי-שפירו מאוניברסיטת תל אביב.
- הכללה טופולוגית של משפט החתונה של הול. פרופ' רון אהרוני.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads