תאוות בצע

תאוות בצע או חמדנות היא תשוקה עזה וכמיהה לכסף ועושר חומרי. תאב בצע רואה בעושר מטרה ולא אמצעי. תאב בצע מסוגל לפעמים להפעיל אמצעים בלתי-כשרים על מנת להגדיל את הונו האישי. סמל מובהק לתאוות בצע ותוצאותיה הוא המלך מידאס מהמיתולוגיה היוונית, שביקש מדיוניסוס שכל מה שייגע בו יהפוך לזהב. בתחילה היה מידאס מרוצה מיכולת זו, הוא הפך מספר דברים לזהב, ושמח מהתעשרותו הצפויה, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון, הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, נגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב.

ערך זה עוסק בתשוקה לכסף רב. אם התכוונתם לסרט אילם בשם זה, ראו תאוות בצע (סרט).

אדם חמדן

ביהדות, הדיבר האחרון מעשרת הדיברות, לא תחמוד, נוגע לאיסור על התאווה שבלב. אם כי פרטי ההלכות אינם תואמים לגמרי איסור על תאוות בצע. תוצאות נגררות של תאוות ממון נאסרו בהלכה באיסורים עצמאיים, כמו גזל, גנבה, שוחד, עושק, הונאה, רמאות, הסגת גבול, ריבית וכדומה. בעל ספר משלי מגנה את התכונה כשלעצמה (משלי, א', י"ט; משלי, ט"ו, כ"ז), ואף הנביאים במספר מקומות מגנים את ישראל בשל תאוות הבצע שלהם (ירמיה, ו', י"ג; ירמיה, ח', י'). במקרא, יתרו יועץ למשה למנות שופטים שאחת מתכונותיהם היא שנאת בצע (שמות, י"ח, כ"א). בספר שמואל א', פרק ח', פסוק ג' מסופר על בניו של שמואל הנביא, השופטים, שהיטו משפט בשל רדיפת בצע ולקיחת שוחד ועל כן העם מאס במשפטם וביקש לו מלך.

אטימולוגיה

על פי אטימולוגיה עממית, כאשר עברו מסחר חליפין לסחר באמצעות מטבעות, היו בוצעים (פורסים) לוח מתכת לפרוסות בגודל זהה, כל יחידה היא בצע או אם המתכת הייתה כסף הייתה היחידה הבודדת "בצע כסף".

ראו גם

• תחושת זכאות
• אינטרס
• מערכת החיזוק

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חמדנות

• חמדנות, דף שער בספרייה הלאומית