Loading AI tools
רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואומן ארצישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס[1]) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואמן ארץ-ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
 | |
| לידה |
1843 טימקוביץ', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1899 (בגיל 56 בערך) צפָת, האימפריה העות'מאנית |
| תחום יצירה |
מיקרוגרפיה |
  | |
שמואל שולמאן נולד בשנת 1843 בכפר טימקוביץ', בפלך מינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלארוס). אביו, אריה ליב מאניס שולמאן, היה רב הקהילה. בשנת ה'תר"י (1850-1849) עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בצפת. בין אחיו שמחה שולמן. שולמאן זכה לחינוך יהודי מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה בעיר.[2] אשתו הראשונה הייתה גיטל בת הרב ירחמיאל בן יצחק הלוי (משולם פייבוש הלוי הורביץ) מזבוריש. לאחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה. בשנת 1861 נולד בנו פנחס. בעקבות סכסוך עם חותנו התגרש.[3]
כנראה באזור מחצית שנות ה-60 של המאה ה-19 נישא לתמר, בת הרב יעקב מקונייר. בנו חיים אייזיק שולמן נולד בשנת 1865. לאחר מותה של תמר, נישא לרייזל (דרייזל) בת מנחם קורן מדרוהוביץ'.[4] בשנת 1879 נולדה ביתו מרים, אשת חיים אהרן גולדנבוים, ובשנת 1887 נולדה ביתו שרה יהודית, אשת הרב אשר אנשיל וקסמן.
את פעילותו הציבורית החל, כנראה, באזור שנת 1871, אז נבחר למזכיר חברת "יישוב הארץ הקדושה", שהוקמה בפברואר-מרץ של אותה שנה, על ידי שמעון ברמן בטבריה.[5]
בשנת 1881 עבר שולמאן להתגורר בירושלים, שם הדפיס את החוברת "חברת ישוב הארץ" (ה'תרמ"ב), בבית הדפוס של יצחק גאשצינני, ובה פורטה תוכניתו להקמת מעין קואופרטיב ליישוב 500 משפחות יהודיות בארץ-ישראל. באותה עת הוא היה קשור ל"ישיבת שנות אליהו", שפעלה בקרבת חצר רייסין.[6] בשנת 1882 הצטרף שולמאן ל-"ועד חלוצי יסוד המעלה", שהוקמה על ידי זלמן דוד ליבונטין ויחיאל מיכל פינס, ואף שימש כמזכיר הוועד. בסוף אותו קיץ הגיע לאיסטנבול, שם נפגש בעניין זה עם ראשי הקהילה היהודית, ובעזרתם אף עם הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני לשם קידום תוכנית ההתיישבות שלו.
ב-1884 נסע לביירות, שם הדפיס מיקרוגרפיה בטכניקה של הדפס אבן בבית הדפוס "פאטהא-ליטוגרפיה".[7] בשנת ה'תרמ"ו (1886-1885), לאחר מאמצים רבים, התקבל לבסוף הפירמאן מאת הסולטאן העות'מאני ליישוב של 500 משפחות בג'יפתליק שבעבר הירדן על אדמות המדינה. אולם, יוזמה זו לא יצאה אל הפועל.[8]
בשנת 1886 היה שולמאן מעורב, יחד עם משה פעליקסון ואחרים בתוכנית לרכישת קרקעות במסגרת "חברת בני יהודה".[9] החברה תכננה לרכוש קרקעות ברמת'ניה ("כורסא גולן") באזור הגולן בשטח של כ-220 פדן (660 דונם בקירוב)[10] החברה הצליחה לרכוש 15 אלף דונם מאדמות הכפר, וכ-35 משפחות יהודיות עלו לכפר והשתכנו בכמה מבתיו. כמו כן החלו בעיבוד מספר מצומצם של אדמות חקלאיות. כעבור זמן מה הסתבר שעסקת רכישת הקרקעות אינה חוקית, היא בוטלה בטרם הושלמה, והמתיישבים עזבו את המקום ב-1887.[11] כמה מהם היו בין מקימי המושבה בני יהודה בביר א-שכום שבדרום הגולן.
ב-1886, כנראה בראשית הקיץ, ביקר שולמאן שוב בבירות, שם הוציא לאור את ההדפס "אהבת ציון", עליו עבד כשנתיים.[12]
בקיץ 1899 שהה שולמאן תקופה נוספת בירושלים. הוא עסק בקידום אגודת "בני ציון" להתיישבות, שנוסדה שנתיים קודם לכן בצפת.[13]
רק מעט מיצירתו של שמואל שולמאן שרד והגיע למחקר תולדות האמנות. ידוע כי נהג ליצור קליגרפיה מעוטרת, לוחות "מזרח" ויצירות נוספות, בהן שילב את מומחיותו במיקרוגרפיה. בין יצירותיו פורסמו בעיקר שני הדפסים, שנעשו בטכניקה של הדפס אבן צבעוני בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. אלו הודפסו על ידו בבית הדפוס "פאטהא-ליטוגרפיה" שבביירות.
המוקדם בהם הוא "הכותל המערבי והמקומות הקדושים", שהודפס בשנת 1884, ומבוסס על עבודה מוקדמת שלו.[15] אחד מעותקי ההדפס נמצא באוסף מוזיאון ישראל. הוא מציג תיאור סמלי של הר הבית וחתומה בטקסט "מאת הצייר הצעיר שמואל שולמאן איש ירושלים בעה"ק צפת תוב"ב". התיאור הכללי מתבסס על מסורת האומנות היהודית, כפי שהתבטאה ביצירתו של יהוסף שווארץ.[16] הצורות השונות בהדפס נוצרות בעזרת מיקרוגרפיה צפופה, העשויה בכתב מרובע. הטקסט בשולי התיאור מתאים בין הפסוקים מן התנ"ך לבין הדימוי:
ציור תבנית מקום המקדש והר הבית בפסוקים מתהילים וציור כותל מערבי במגילת איכה, ושתילי ישועה ארזי הלבנון אשר עליו בכל נבואות נחמת ציון וישועת ישראל, ישעיה, ירמיה, יחזקל, והזר סביב הגליון, בתפילת שלמה בן דוד מלך ישראל ככלותו לבנות את הבית לה', ודבר הבטחת ה' אליו במראה לילה, לשמוע אל הרנה ואל התפלה גם אל הנכרי אשר יבא למען שם ה'
הדפס האבן השני הוא "אהבת ציון", שהודפס בבירות בשנת 1896.[17] במרכז העבודה דימוי סמלי של ירושלים, כעיר חומה שבראשה דגל. משני עברי העיר מתוארים עצי ערבה של ענפייהן כלי נגינה כתוף, כינור, ועוד. זהו תיאור סמלי ששולמאן מבארו בשולי העבודה כ"שתי ערבים עם הכינורות וכלי זמר אשר תלו עליהם גולי ישראל בשבתם על נהרות בבל בזכרם את ציון" (על פי תהילים קל"ז). גם כאן שולמאן בחר פסוקים תואמים ממגילת איכה, מספר עזרא וספר נחמיה וממקורות נוספים.
בראש העותק שהיה באוסף יצחק אינהורן מופיע טקסט הקדשה "לכבוד חובבי ציון היקרים ובראשם השר המרומם מו"ה אברהם בנימין בן יעקב לבית רוטשילד הי"ו". טקסט זה מודבק, ומצביע על השימוש בעבודה זו, ובאחרות כמוה, כאמצעי רווח לגיוס תרומות בקרב הישוב הישן.[18]
לאחר מותו של שולמאן, הדפיס יוסף בריליאנט מהדורה נוספת של הדפס זה, שחתומה על ידו כיוצר.[19]
קשריו של שולמאן עם אומנים אחרים איננו ברור. מבין האמנים הצפתים שהכירו את עבודתו ניתן לציין בייחוד את יוסף צבי גייגר הצעיר, שהיה פעיל בהקמת אגודת "בני ציון" בצפת.[20]
שמואל שולמאן (1843-1900), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
