Remove ads
ר' שמואל אבן צרצה הוא פילוסוף יהודי ספרדי שפעל בעיר פלנסיה בין השנים (1360–1380), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל בספרד במאה ה-14. היה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב[1].
| לידה |
1360  |
|---|---|
| פטירה |
1380 (בגיל 20 בערך) |
| מדינה |
ספרד |
| תקופת הפעילות |
?–1380 |
  | |
אבן צרצה הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור לאגדות חז"ל ומדרשיהם[2].
בתקופתו של אבן צרצה שלטה תורתו של אבן רשד ללא עוררין, ואילו אבן צרצה הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הנאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הנאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה לאסטרולוגיה ולמאגיה אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים[3]. בתוך אותה קבוצה פעלו: ר' שלמה אבן יעיש, ר' שלמה אלקונסטנטין, ר' שלמה פרנקו, ר' עזרא בן שלמה גטיניו, ר' יוסף טוב עלם הספרדי, ר' שם טוב אבן שפרוט ור' שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא[4]. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים[5].
אבן צרצה השתמש באורחות המאגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש ר' אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של אבן צרצה הייתה בעל גוון מאגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש אבן צרצה את סיפורי המקרא, עיצוב דמויות מקראיות, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות[6]. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי[7], את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה[8], ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי[9] כן טען כי כוחם של הנביאים שואב מהשפעת הכוכבים, ולכן הנבואה מותנית במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי ומושפעת מהאקלים וממקומות הכוכבים[10].
שמואל שולם (אנ') מספר כי אבן צרצה הוסגר לשלטונות והוצא להורג בשריפה על ידי רבי יצחק קנפנטון על שהאמין בקדמות העולם.
שמעתי שהרב הגדול כמה"ר יצחק קנפאנטון היה סיבה לשריפת זה האיש. שפעם אחת בהיות שנתקבצו כל הרבנים האלו לקריאת כתובה אחת, ואמרו כך וכך לבריאת העולם כמנהג הכתובות, וזה סרסא נתן ידו על זקנו ואמר: "וכ"כ ג"כ", רמז אל קדמות העולם, באוחזו שערי זקנו. וקם הרב על עמדו ואמר: "מדוע לא יבער הסנה? יבער הסנה!" והוליכוהו בערכאות ודנו אותו לשריפה על שהודה בקדמות העולם בדיניהם ג"כ.
— ספר יוחסין מאמר חמישי
Remove ads
- דב שוורץ, משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
- דב שוורץ, ישן בקנקן חדש - משנתו העיונית של החוג הניאופלטוני במחשבה היהודית במאה הי"ד, הוצאת מוסד ביאליק ויד יצחק בן צבי, ירושלים, תשנ"ז
- דב שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ט
- דב שוורץ, לחקר החוגים הפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש, פעמים 49 (סתיו תשנ"ב), עמ' 5–23
- כתב יד, מכלל יופי, פריס, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
Remove ads
שמואל צרצה, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads