Loading AI tools
אמן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה ויתקין (24 בנובמבר 1923 – 12 באפריל 2009)[1] היה צייר, מורה לציור ומנהל המדרשה לאמנות, מעצב במה ומשורר ישראלי.
שלמה ויתקין | |
לידה |
24 בנובמבר 1923 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
12 באפריל 2009 (בגיל 85) חולון, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
תחום יצירה | ציור |
שלמה ויתקין נולד בשנת 1923 בתל אביב. בשנת 1940 החל ללמוד אמנות בירושלים. אולם, בשנת 1942 התגייס לשירות כנוטר ואחר כך לצבא הבריטי. במסגרת שירותו נשלח לצפון אפריקה ולאיטליה. לאחר סיום המלחמה החל ללמוד אמנות ב"בצלאל". עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לגדוד "מוריה" ולחם בחזית ירושלים. בשנת 1949 עיצב את סמל הנח"ל. בשנת 1951 החל ללמד ב"בצלאל", ובשנת 1968 החל ללמד בבית המדרש הממלכתי למורים לציור (לימים "המדרשה לאמנות"). בשנת 1966 נסע להשתלמות לימודים בלונדון. בשנת 1980 החליף את רן שחורי בתפקיד מנהל המדרשה. בתקופת כהונתו אוחד בית הספר עם מכללת בית-ברל. בשנת 1980 ראה אור בהוצאת מסדה ספרו "סריגרפיה" על אודות טכניקת הדפס הרשת האמנותי.
יצירתו הציורית של ויתקין מאופיינת בהדגשת הממד הצבעוני. עבודותיו המוקדמות מתאפיינות בקרבה לסגנון לאמנות הסוציאליסטית בבחירת הנושאים. בשנות ה-60 החל לעסוק בציור מופשט בטכניקה של שמן ואקוורל. בנוסף יצר תפאורות להצגות, בהן "ילדי הצל" (הבימה, 1962), "נפוליון - חי או מת!" (בימות, 1970) ו"אדי קינג" (הבימה, 1975).
לצד יצירתו באמנות הפלסטית, ויתקין שלח ידו בשירה ופרסם כמה קובצי שירים.