Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה דוד פוזנר (בז'שקובסקי) (ח' בכסלו ה'תרי"ב - ט"ז באב ה'תרצ"ה, 1851–1935) היה רב פולני־אמריקאי, מרבני העיר ולוצלאווק ורב בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי. מחבר "אשד הנהר". פעיל ציוני.
נולד בולוצלאווק, פולין, ליצחק וגיטל. למד בחדרים, וכן אצל רב העיר הרב יוסף חיים קרא מחבר "מנחת שבת" ו"קול אומר קרא", רבו המובהק, שהיה מפורסם בפולין גם בהשכלתו הכללית.
כבן 12 נפטר אביו. עד גיל 15 למד בישיבת לנטשיץ, אצל הרב אברהם שלזובר מחבר "באר יהודה" ואצל הרב יעקב קוצ'ינסקי. למד שלוש שנים נוספות בישיבת קולו (קויל) אצל הרב שלמה הלוי (ר"ש פוזנר, תלמיד ר' עקיבא איגר) ואצל בנו הרב אברהם, לימים אב"ד זגורוב. באותה תקופה השתלם בעברית וגרמנית. לאחר מכן שב לעיר מולדתו ולוצלאווק ולימד תלמידים שונים.
לאחר נישואיו בתרל"ב התפרנס מחותנו, המשיך ללמוד וללמד, ודרש בקביעות בפני ציבור בולוצלאווק. כאשר פרנסת חותנו הצטמצמה, מיאן להפצרת רבו רי"ח קרא לשמש ברבנות, ופתח חנות. לאחר שישה חודשים ירד מנכסיו, והוא מונה בידי רבו ופרנסי הקהל לשו"ב. הוא החזיק במשרה זו 28 שנה ונקרא על שמה "ר' שלמה דוד שוחט", אולם רוב יומו הוקדש ללמוד וללמד תורה. בערך בשנת תרס"ד חלה בידו והחל לשמש כמשגיח ומו"צ בלבד.
בשנת ה'תרמ"א כתב: ”נדחפתי על ידי כח טמיר לתנועה הציונית, ומאז ועת עתה לא חדלתי מחשוב ולפעול לטובת הרעיון הקדוש – משאת נפשי”. היה מראשי הציונים בעירו. ייסד אגודות למענה בוורשה, לוד'ז, לובלין, פלוצק ועוד ערים ועיירות. שימש כציר לקונגרס החמישי הציוני בבזל תרס"ב (1901). ביקר בארץ ישראל מפעם לפעם.[1]
על יחסו לתנועה הציונית ניתן ללמוד מתוך מכתבו אל הרב חיים הירשנזון, ביחס להצהרת בלפור:
”כל שאינו נבהל ברוחו יודע ומבין כי עוד רב ממנו הדרך טרם נבוא אל המנוחה ואל הנחלה... בכל אופן אנחנו הולכים וקרובים יום יום אל המטרה שאליה הננו נושאים את נפשינו זה אלפים שנה, וכל המאמין בעתידות עמנו מרגיש ברוחו ונשמתו כי קרב היום – בעזר שדי – שבו נזכה להיות עם שוקט ובוטח על אדמת אבותינו הקדושים” (מלכי בקודש חלק ד, סנט לואיס תרפ"ח, עמ' 231)
בקיץ תרס"ז (1907), לאחר ששישה מילדיו היגרו לארצות הברית, ובעקבות חשדנות הולכת וגוברת של השלטונות הרוסים נגד פעילות ציונית, עזב אף הוא את פולין והחל לשמש כרב, מורה ודיין בקהילת "תפארת ישראל", ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי. נחשב כאחד "מזקני וחשובי הרבנים באמריקה". תמך בתנועת המזרחי באמריקה,[2] והיה חבר ב"עזרת תורה".[3]
בשנת ה'תרצ"ב הדפיס בניו יורק את ספרו "אשד הנהר". בספרו הרבה לדרוש אודות נושאים אקטואליים הקשורים לתחיה הלאומית בארץ ישראל. לדעתו חיי יהדות שלמים מורכבים משלשה חלקים: תורה, חכמות כלליות, ולאומיות: ”ואפילו אם יבא איש אדוק בתורה ובאמונה וחי חיי שמים עלי ארץ ויאמר מה לי לחכמות או להיות לאומי אנכי אחזיק בשתי ידי בדברי תורה הקדושה. דע כי גם באיש כזה לא בחר ה'” (אשד הנהר, עמ' 116)
בשנותיו בפולין פרסם מאמרים תורניים ב'המגיד', 'המליץ', 'המאספים', 'תורה מציון', 'אור תורה' ו'הפסגה', לעיתים תחת שם העט דב"ש. בשנותיו באמריקה פרסם מאמרים ב'אוצר ישראל', 'שומר ישראל', 'יגדיל תורה', 'המצפה'[4] ו"דער אידישער וועכטער".[5] כן נותרו ממנו כתבי יד רבים. התכתב בהלכה עם הרב שלום אלחנן יפה,[6] הרב אברהם אהרון יודלביץ,[7] הרב יוסף שוורץ,[8] ועוד.
החל מתרל"ב ובמשך יותר מ-50 שנה היה נשוי לגיטל, בת עירו (לבית מייזנר). ממנה תשעת ילדיו: אהרון, אריה ליב, יצחק (נפטר בן 45 על פני אביו), מרדכי יוסף, חנוך, פרידא (נישאה לאלחנן יוסף בורנשטיין), שרה (נישאה לנוח אונגר), פיגה (נישאה לדוב בער נוטקיס), יוטא (נישאה לדוד סמט). בשנת תרפ"ח נישא בשנית לגולדה, בת דודו (אחי אמו) יחזקאל הלוי.[9]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
