Remove ads
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה רפאל אלבאז (1932 – ט"ו בכסלו ה'תש"ע, 2 בדצמבר 2009) היה דיין, פייטן, סופר סת"ם וסופר בית הדין הרבני במרקש שבמרוקו ובבאר שבע. יקיר העיר באר שבע לשנת 1997.
לידה |
1932 ה'תרצ"ב מרקש, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
---|---|
פטירה |
2 בדצמבר 2009 (בגיל 77 בערך) ט"ו בכסלו ה'תש"ע |
מקום קבורה | בית הקברות הישן בבאר שבע |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | מרקש, באר שבע |
תקופת הפעילות | ? – 2 בדצמבר 2009 |
תחומי עיסוק | רבנות ודיינות |
רבותיו | הרבנים דוד דהן, יעקב חזוט, דוד לעסרי, שלמה לחכם דהאן, יהודה שושנה, דוד וענונו, חיים שושנה, דוד קדוש ומכלוף אבוחצירא |
תפקידים נוספים | סופר סת"ם ורב עמותת חברת הבקשות "אעירה שחר" בבאר שבע |
נולד במרקש שבמרוקו לרב דוד אלבאז ולימנא בת הרב דוד רוזיליו, בן למשפחה בת 13 דורות של סופרי סת"ם. אביו נמנה עם חכמי ומקובלי מרקש, ושימש כסופר בית הדין המקומי[1]. סבו, הרב שמואל אלבאז היה מרבני מרקש[2][3].
בילדותו למד בתלמוד תורה אצל המחנך הרב יעקב חזוט[4] ואצל הרב דוד דהן. כשבגר נכנס לישיבה על-שם רבי אברהם אזולאי שבראשה עמד הרב דוד לעסרי. בו בזמן, בגיל 14 נבחן על מסכת כתובות בעל-פה אצל הרב אברהם קלמנוביץ, ראש ישיבת מיר בארצות הברית.
עם פתיחת המחזור הראשון של ישיבת "אוצר התורה" במרקש בשנת 1947 (ה'תש"ז), נמנה עם תלמידיה הראשונים, ורבותיו שם היו הרב דוד לעסרי, הרב יהודה שושנה, הרב שלמה לחכם דהאן, הרב דוד וענונו והרב זבולון שושנה.
בצעירותו למד שירה ופיוט אצל הרבנים הפייטנים חיים עטר ומשה אלפאסי, וכשבגר שימש כשליח ציבור וכחזן.
בשנת 1953 (ה'תשי"ג) נבחן והוסמך לרבנות ברבאט על ידי הרב שאול אבן דנאן, רבה של מרוקו.
בחודש דצמבר 1953 (ה'תשי"ד) מונה לתפקיד סופר בית הדין של מרקש בהמלצת הרב דוד קדוש[5], והחליף בתפקיד זה את הרב יוסף בוסקילה. בבית הדין, שבראשו עמדו הרב מרדכי קורקוס והרב מכלוף אבוחצירא, כיהן הרב אלבאז לצד דודו, הרב משה אלבאז – "זקן הסופרים", וידידיו הרב שמעון ביטון והרב אברהם אלמליח.
בשנת 1958 (ה'תשי"ח) נישא ללידיה לידיסיה, בת דודו הרב יהודה חיים רוזיליו, שכיהן כסופר בית הדין בקזבלנקה, ונכדת דודו הרב רפאל פרץ, מחבר הספר "מאורי אור". לזוג נולדו 11 ילדים.
בשנת 1963 (ה'תשכ"ג) עלה לישראל והתיישב בבאר שבע, שם עבד לפרנסתו כסופר סת"ם. לאחר מבחן אצל אב בית הדין של באר שבע, הרב אליהו קושלבסקי, החל לעבוד כסופר בית הדין הרבני בעיר, ובמקביל כיהן כרב ברבנות המקומית במועצה הדתית בעיר. במסגרת תפקידו האחרון יזם תוכנית עבודה לשיפור שירותי הדת בעיר, והקים את מקווה הטהרה הראשון מחוץ לעיר העתיקה.
בשנת 1975 (ה'תשל"ה) הוסמך לדיינות על ידי הרב שלום משאש והחל לשבת בהרכבים של בית הדין הרבני בבאר שבע. מלבד עבודתו בבית הדין, נהג למסור שיעורים בכולל לדיינות שבישיבת בני עקיבא אהל שלמה של הרב אברהם סילברט. כן היה מוסר לעיתים שיעורים בישיבה להסמכת רבנים ודיינים "בית שמואל" בירושלים, שבראשה עמד הרב נסים דוד עזראן.
בבאר שבע כיהן גם כרב עמותת "חברת הבקשות אעירה שחר" המקומית.
בשנת 1997 (ה'תשנ"ז) קיבל פרס מפעל חיים ואת תואר יקיר העיר באר שבע, על פעילותו הציבורית בבניינה ובפיתוחה של העיר.
בשנת 2004 (ה'תשס"ד) קיבל מארגון ברית יוצאי מרוקו את תואר יקיר העדה המרוקאית.
נפטר ב-2 בדצמבר 2009 ונקבר בבית העלמין הישן בבאר שבע.
לאחר פטירתו הוקם מכון "כרם שלמה", העוסק בהנצחת זכרו.
אב סבו, הרב דוד בן הרב יאמין אלבאז, היה ראש ישיבה וסופר סת"ם במרקש, שחיבר שיטה על מסכתות הש"ס בשם מזמור לדוד (כתב יד).
סבו מצד אמו היה הרב דוד רוזיליו, שנמנה עם חכמי מרקש והיה בקיא בתלמוד. בכתובתו תואר כ"גוזר ים התלמוד לגזרים".
דודו היה הרב משה אלבאז, מחכמי העיר מרקש שנחשב לזקן סופרי בית הדין.
הרב דוד רוזיליו, היה בנו של הרב אברהם בן הרב יהודא רוזיליו - חתנו של רבי יעקב ביבאס מתטואן[6], ואחיו של הרב משה בן הרב שלמה רוזיליו, ראש ישיבה במרקש[7].
אחיו הרב נסים אלבאז היה פייטן ומנהל ישיבה בקזבלנקה, וגיסו, הרב רפאל רוזיליו הוא חבר בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.