Remove ads
שלומית אהרוני ליר היא חוקרת מגדר, תרבות, ותקשורת, יוצרת ופעילה פמיניסטית. ממייסדות פורום דבורה, "פועלות ברשת" - מיזם חממה לקידום נשים במדיה הדיגיטלית, ומיזם 1325 נשים ושלום. כתבה וערכה שבעה ספרים ואצרה תערוכות העוסקות בסוגיית קולותיהן של נשים במרחב הציבורי.
 | |
| לידה | רמת גן |
|---|---|
| ענף מדעי | מגדר, תקשורת, תרבות |
| מוסדות | |
אהרוני ליר בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן בחוג לספרות אנגלית ופילוסופיה, תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בחוג לאנגלית ותואר שלישי מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. פוסט-דוקטורט עשתה כחוקרת אורחת באוניברסיטת ברנדייס. עם שובה לארץ, הפכה לחוקרת במעבדת מחקר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 2020 התקבלה כעמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן. במהלך השנים, עשתה הסבה להדרכת תוכנה ומאוחר יותר לתחום ניהול פרויקטים והנדסת תוכנה.
ערכה מספר אנתולוגיות, בהן "דיו לבנה דיו שחורה" (כתב הוצאה לאור, 2023), המקבץ מסות של סופרות בנושא הכתיבה, "בגוף ראשון 8 נשים 8 סיפוריים חיים" (פרדס, 2015) והספר לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית (הוצאת בבל, 2007). ספרה "לפרוש כנף" (עיתון77, 2021) זיכה אותה במענק קרן י.ל. גולדברג לתרבות וספרות.
אהרוני ליר פרסמה מאמרי דעה רבים בהארץ, ג'רוזלם פוסט, ynet, מעריב ועוד.[1][2][3][4][5]
החל ממרץ 2023 משמשת כיושבת ראש ועדת קשרי חוץ של אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.[6]
Remove ads
כתבה וערכה שבעה ספרים, בהם, "עקבות האור על העדשה" אותו כתבה עם ליאת איילון (הוצאת רסלינג, 2023)[7] הבוחן את היצירה הקולנועית כמשקפת מקום, תקופה והווי תרבותי. הספר מנתח את עולם הקולנוע בפריזמה שדרכה ניתן לראות תהליכים ושינויים חברתיים, אבל בה-בעת כמדיום בעל השפעה רבה על זהות החברה ועל חלוקת התפקידים הגילאית והמגדרית המקובלת.
מחקרים מדעיים פרי עטה פורסמו בכתבי עת בינלאומיים ובישראל, בהם מאמר איכותני העוסק בפער המגדרי בוויקיפדיה ישראל, הכולל הסבר למיעוט נשים עורכות באתר והצעות אופרטיביות לצמצום הפער.[8] במחקר נוסף (הפורום הבינלאומי ללימודי נשים, 2023), היא מתמקדת בסוגיית הקול בקרב נשים בישראל, ומציגה מודל בן ארבעה מצבים, במסע של נשים לגילוי הקול שלהן והשמעתו: הקול החסר, בו נשים מרגישות שאין להן קול משלהן; הקול הבטוח, בו נשים שמצאו את קולן משמיעות אותו במרחבים ציבוריים; הקול הנסתר, בו נשים בוחרות שלא להשמיע את עצמן בסביבות עוינות; והקול המאתגר, בו נשים מביעות דעות ביקורתיות מול התנגדות. לדבריה, שיעור גבוה של משתתפות ציינו שמצב השתיקה היה נקודת פתיחה בחייהן הבוגרים. גם לאחר גילוי האפשרות להשמעת קול, רוב משתתפות המחקר בחרו בשתיקה כאסטרטגיה להתמודדות עם מרחבי שיח שנתפסו כבלתי שוויוניים ומאיימים. רק מיעוט מן המשתתפות ציינו שהן משמיעות דעות ביקורתיות הקוראות תיגר על השיח הקיים.[9] חלק ניכר מהמאמרים שפרסמה עוסקים בהצטלבות בין גיל ומגדר בקולנוע ובאמנות.[10][11]
בנוסף למאמרים שפרסמה, כתבה פרקים במספר ספרי מחקר, בהם "פנתרה שחורה קובייה לבנה: התערוכה שלא הייתה" חזן ושטאנג (עורכות). אנתולוגיית תרבות חזותית ישראלית (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד),[12] "הקול קול רחל והידיים ידי לאה" כלב הנרייט (עורכת), בתוך א-מיתיות, פרשנות פמיניסטית למדרשי חז"ל, (תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות)[13] ועוד.
Remove ads
אהרוני ליר הובילה קמפיינים ציבוריים. ב-2005 הובילה אהרוני ליר את קמפיין "1325 נשים עושות שלום" לקידום נשים בתהליכים מדיניים, ב-2006 את "פרויקט אקו פמיניזם" ליצירת ערים ידידותיות לנשים ולסביבה, ב־2007 הובילה קמפיין "נשיאה לישראל" למען בחירתה של אישה למוסד נשיאות, שכלל קואליציה של ארגונים שהתארגנה סביב בחירתה של קולט אביטל לנשיאות.[14]
ב-2007 פעלה אהרוני ליר בשיתוף עם יולי תמיר לקידום תיקון 6 ג' בחוק שוויון זכויות האישה הקובע שבוועדות ציבוריות יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים בתהליכים מדיניים. היא הובילה את עיקרון המגוון בשיתוף תהליכים מדיניים, דבר שהתבטא בכך שישראל היא המדינה היחידה המציינת את חשיבות שיתוף נשים ממגוון מיקומים בתהליכים מדיניים.
ב-2012 הקימה את פועלות ברשת, מיזם חממה הפועל לקידום נשים במדיה הדיגיטלית ובמרחב הציבורי.
ב-2015 הייתה בין המייסדות של פורום דבורה, עמותה שנועדה לקדם ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות, בממסד הביטחוני-מדיני הישראלי ובשיח הציבורי.
אהרוני ליר פעילה גם לקידום שוויון מגדרי בשפה. בשנת 2016 יזמה והנחתה פאנל בנושא "השפה הביטחונית והשפעתה על נשים" בכנס הרצליה.[15] היא תיעדה את פועלה לשינוי שם הוועדה לזכויות הילד לשם המכליל גם ילדות במאמר אוטואתנוגרפי המתאר את התהליך.[16] בנוסף, פעלה לשימור שם גשר יהודית והובילה צעדת מחאה ועצומה לשימור שם הגשר.[17] כמו כן היא פעלה לשינוי שם אגודת הסופרים העבריים בישראל לאגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.
בשנת 2021, יזמה וכתבה בשיתוף שולמית אלמוג את "הצהרת זכויות הנערה", הכוללת עשרה סעיפים העוסקים בזכויות של ילדות ונערות, בהם הזכות להגשמה עצמית, הזכות ליחס מכבד, הזכות לייצוגים ראויים בתקשורת, והזכות למרחב ציבורי בטוח. במהלך השנים 2022–2023 ניהלה "סדר פסח פמיניסטי" במרחב החברתי ובבית הסופר, המבוסס על ההגדה הפמיניסטית שכתבה.[18]
בשנת 2024, כתבה דוח, המבוסס על ניתוח תוכן וראיונות, בנושא ההטיה נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית. הדוח נכתב עבור הקונגרס היהודי העולמי והוצג על ידי ד"ר ליר באירוע רב משתתפים שהתקיים במטה האו"ם בז'נבה, דבר שהוביל להתייחסות תקשורתית ולפניות לקרן ויקימדיה כדי לקדם בדיקה של הנושא.[19][20]
Remove ads
- זוכת פרס נעמת למחקרים פמיניסטיים פורצי דרך, 2014[21]
- מלגאית נשיא לדוקטורנטים מצטיינים, אוניברסיטת בר-אילן, 2011-2015[21]
- זוכת המקום הראשון לפוסטר מדעי, פסגת המגדר ברלין, 2015[21]
- זוכת מלגה על שם גולדה לקידום נשים במדעים ובטכנולוגיה, 2018 [22]
- מענק קרן י.ל. גולדברג לתרבות וספרות עבור הספר "לפרוש כנף", 2021[23]
כעורכת וכותבת
- לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית, הוצאת בבל, 2007[24]
- נשים משנות - ספר צילומים, הוצאת קרן רוזה לוקסמבורג, 2009[25]
- בגוף ראשון, 8 נשים 8 סיפורי חיים הוצאת פרדס, 2015[26]
- דיו לבנה דיו שחורה, עורכת שותפה עם דורית זילברמן, הוצאת כתב 2023[27]
ככותבת
- הגדה פמיניסטית לסדר פה-סח, הוצאת פרדס, 2020[28]
- לפרוש כנף - ספר שירים, הוצאת עיתון 77, 2021[29]
- עקבות האור על העדשה – מגדר, גיל וזמן בקולנוע, בשיתוף ליאת איילון, הוצאת רסלינג, 2023[30]
בתערוכות הקבוצתיות השונות אותן אצרה, התמקדה אהרוני ליר בעיקר בסוגיית הקול בקרב נשים.
2014 - "נשים מעלות סטטוס" תערוכה קבוצתית נודדת. הוצגה לראשונה בגלריית ספריית בית אריאלה ולאחר מכן באוניברסיטת תל אביב ובמקומות נוספים. התערוכה מקשרת בין קירות הפייסבוק לבין הקירות הממשיים בהם היא מוצגת ומנכיחה את קולותיהן של נשים מהמרחב הווירטואלי למרחב הממשי.[31]
2021 - "יש לי זכות"[32] - תערוכה שהביאה מגוון קולותיהן של נערות ישראליות מתוך מטרה לאפשר להן להשמיע קול ולהביא את עצמן למרחב הציבורי. עולם הדימויים והדעות שמציגה התערוכה המקוונת מייצר פספס החושף את הסוגיות עמן מתמודדות נערות רבות בישראל.[33]
2023 - "נשים משנות סטטוס" שהוצגה בגלריית בית הסופר. התערוכה שילבה בין צילום דיוקן עכשווי לצילום מלפני תשע שנים, של פעילות ציבור שהשתתפו בתערוכה "נשים מעלות סטטוס". כל דימוי בתערוכה כלל גם טקסט אישי הנוגע למשמעות תשע השנים שעברו המתערוכה הראשונה, הגיל והזמן החולף.[34][35]
Remove ads
- Aharoni Lir, Shlomit (2023). "To Voice or Not to Voice? Israeli Women Activists’ Paths to Voice". Women's Studies International Forum.
- Aharoni Lir, Shlomit (2023). "Scrubbing away the differences? Identity and othering in Israeli cleanliness education, past and present". Israel Affairs.
- Aharoni Lir, Shlomit (2019). "Strangers in a Seemingly Open-to-all Website: The Gender Bias in Wikipedia". Equality, Diversity, and Inclusion - International Journal. 40.7, 801-818.
- אהרוני ליר, שלומית (2019). "ביטוי לדיכוי או אקט של בחירה? השתיקה כתופעה חברתית בקרב פעילות ציבור בישראל". מגמות. נד(2), 253-276.
- אהרוני ליר, שלומית (2022). "המסע למגדור מחדש של שם הוועדה לזכויות הילד כמראה ליחסי חברה אזרחית וממשל בישראל". גילוי דעת. כרך א. 19, 73-90. (עברית)
- אהרוני ליר שלומית (2005). "אור גנוז – הזנות כתוצר חברתי בסרט 'אור'". נגה. גיליון 43.
Remove ads
- שלומית ליר באתר של פורום דבורה
- שלומית ליר בעין השביעית
- אתר האינטרנט של פועלות ברשת
יום פתוח 2014: נשים מעלות סטטוס. המדיה החברתית כבמה לקולות מודרים, סרטון באתר יוטיוב- ד"ר שלומית אהרוני ליר ברשת החברתית
- ד"ר שלומית אהרוני ליר באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ד"ר שלומית אהרוני ליר באתר יקום תרבות
- ד"ר שלומית אהרוני ליר באתר אקדמיה
- גילנות ומינניות בחברה - פרופ' ליאת איילון וד"ר שלומית אהרוני ליר, בר-דעת פודקאסטים
- שלומית אהרוני ליר באתר הספרייה הלאומית
- ביטוי לדיכוי או אקט של בחירה? השתיקה כתופעה חברתית בקרב פעילות ציבור בישראל, מגמות, 2019 נד (2), 276-253
- מלחמות ויקיפדיה – פרק בפודקאסט "אחד ביום" עם ד"ר שלומית ליר ואיתמר.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads