עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (1993)
מסדר ההצטיינות הבווארי
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
סגירה
בן-חורין נולד למשפחת סוחרים יהודים משכילה במינכן בתור פריץ רוזנטל (Fritz Rosenthal). לאחר שסיים את לימודי התיכון בעיר, בין השנים 1931–1934 למד שפה וספרות גרמנית ולימודי דתות השוואתיים באוניברסיטת מינכן. ב-1935עלה לארץ ישראל עם רעייתו, גבריאלה.
מ-1935 עד 1970 עבד בן-חורין כעיתונאי, בין השאר בעיתון "ידיעות חדשות".
בשנת 1937 הגיע לשכונת רוממה בירושלים, שבה התגורר עד מותו.
ב-1958 ייסד בירושלים עם בנו, טוביה, את הקהילה הרפורמית הוותיקה ביותר הקיימת כיום בישראל (קהילת הר-אל),[1] וב-1961 היה מייסד-שותף של העמותה "יהודים ונוצרים" (Juden und Christen) יחד עם מועצת הכנסייה האוונגלית (פרוטסטנטית) הגרמנית (Evangelische Kirche Deutschlands). מ-1970 ועד 1987 היה מרצה ופרופסור אורח בירושלים, בטובינגן ובמינכן. כאשר נוסדה בשנת 1975אגודת הסופרים בשפה הגרמנית בישראל (Verband deutschsprachiger Schriftsteller Israels), היה בן-חורין אחד מחמישה עשר חברי הוועדה המייסדת. היה פעיל במפלגת ליברלים עצמאיים.[2]
בן-חורין היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה, גבריאלה לבית רוזנטל, צלמת וציירת, ילידת מינכן אף היא, נולד הבן טוביה. בני הזוג נישאו ב-1935 והתגרשו ב-1943.
שלום בן-חורין הכיר במהלך לימודים בסמינר למורים בירושלים את אריקה פאקנהיים (Erika Fackenheim), ילידת אייזנך בגרמניה, שברחה מן הנאצים ועלתה ב-1936 במסגרת "עליית הנוער" לארץ ישראל.[3] השניים נישאו ב-1943 ונולדה להם הבת אריאלה.
בנו, טוביה בן-חורין (1936-2022), היה רב רפורמי. בין השנים 2009–2015 היה רב קהילה בברלין, ורבה של סנט גאלן שבשווייץ. כן היה רב בציריך.
לטוביה בן-חורין נולדו שני ילדים, נעם בן-חורין וגולן בן-חורין שגם היו נכדיו של שלום בן-חורין.
שלום בן-חורין נפטר בירושלים בשנת 1999 ונקבר שם.
לוח להנצחת מקום הולדתו של שלום בן-חורין במינכן, רחוב צווייבריקן 8.
על פעילותו הספרותית והתאולוגית הוא קיבל אותות כבוד רבים, בהם:
עיזבונו הכתוב של בן-חורין, הכולל כתבי יד ותכתובות, נמצא בארכיון הספרותי במארבאך על הנקר. חדר העבודה של שלום בן-חורין נלקח בשלמותו מירושלים למינכן והוא מוצג מאז 2009 בארכיון העירוני של מינכן.
Die seltsame Gemeinde – ein Legendenbuch. Heim Verlag Dreßler, Radolfzell 1931.
Jenseits von Orthodoxie und Liberalismus. Versuch über die jüdische Glaubenslage der Gegenwart. Goldstein, Tel Aviv 1939.
Art. Israel, in: Lexikon der Frau, Hg. Gustav Keckeis, Encyclios, Zürich 1954, Bd. 2, Sp. 107–111.
Die Antwort des Jona. Zum Gestaltwandel Israels. Hamburg 1956.
Im jüdisch-christlichen Gespräch. Berlin 1962.
Zwiesprache mit Martin Buber. München 1966.
Bruder Jesus. Der Nazarener in jüdischer Sicht München 1967; (Neuauflage: Gütersloh 2005, ISBN3579053434, ISBN978-3579053431)
Paulus: Der Völkerapostel in jüdischer Sicht. München 1970, Jerusalem 1978, ISBN3-471-77135-2.
Mutter Mirjam: Maria in jüdischer Sicht. München 1971, ISBN3-471-77137-9.
Der dreidimensionale Mensch: Der Mensch der Bibel und der Moderne. Trier 1971.
Ich lebe in Jerusalem. Bekenntnis zur Geschichte. München 1972.
Jugend an der Isar. München 1974.
Jüdischer Glaube. Tübingen 1975.
Die Tafeln des Bundes. Das Zehnwort vom Sinai. J. C. B. Mohr (Paul Siebeck), Tübingen 1979.
Betendes Judentum: Die Liturgie der Synagoge. Münchener Vorlesung. Mohr, Tübingen 1980, ISBN3-16-143062-X.
Franz Rosenzweig und das Ende des deutschen Judentums. in: Franz Rosenzweig. Kasseler Universitätsreden, 2. Kassel 1987, ISBN3-88122-349-5 S. 3ff.
Weil wir Brüder sind. Bleicher, Gerlingen 1988, ISBN3-88350-231-6.
Die Erwählung Israels. Ein theologisch-politischer Traktat. Piper, München 1993, ISBN3-492-03630-9.
Zusammen mit Michael Langer: Die Tränen des Hiob. Tyrolia, Innsbruck 1994, ISBN3-7022-1939-0. (Mit Farbfotos von Hans-Günther Kaufmann)
Gedichte. Hg. G. Ott. Sankt Michaelsbund, München 2007, ISBN978-3-939905-01-1.
חמשים שנות ציונות: מכס בודנהימר, ירושלים: ר' מס, 1946
Heinz M. Bleicher: Der Mann, der Friede heißt: Begegnungen, Texte, Bilder für Schalom Ben-Chorin. (Aus Anlass seines 70. Geburtstages im Juli 1983.) Bleicher, Gerlingen 1983, ISBN3-88350-227-8.
Verena Lenzen: Schalom Ben-Chorin. Ein Leben im Zeichen der Sprache und des jüdisch-christlichen Gesprächs. Jüdische Miniaturen Bd. 142, Hentrich & Hentrich, Berlin 2013, ISBN978-3-95565-021-6.
Renate Heuer (Hrsg.): Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 1, München: Saur 1992, S. 466–488
קהילת הר-אל. בשנות השלושים המאוחרות הוקמו בארץ ישראל שלוש קהילות רפורמיות (ליברליות) ראשונות על ידי עולי גרמניה. בתל אביב ובחיפה פעלו קהילות בשם 'בית ישראל', אך אלה חדלו להתקיים עוד לפני הקמת 'הר-אל'. בירושלים פעלה קהילת 'אמת ואמונה' בראשות הרב קורט וילהלם, שבן-חורין היה מחבריה. בסוף שנות הארבעים התחלף רב הקהילה והיא נעשתה קונסרבטיבית.
שלום בן-חורין, ברשת החברתית Goodreads
