Loading AI tools
מפציץ ארבע-מנועי בריטי כבד והמפציץ הראשון עם מספר מנועים שכזה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שורט סטִירלִינג (באנגלית: Short Stirling; מכונה גם בקצרה סטירלינג) היה מפציץ ארבע-מנועי בריטי כבד והמפציץ הבריטי הראשון עם מספר מנועים שכזה.[1] הוא היה בשימוש חיל האוויר המלכותי (RAF) בזמן מלחמת העולם השנייה. הסטירלינג תוכנן בשלהי שנות השלושים על ידי חברת האחים שורט (אנ').
 | |||||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ כבד | ||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||
| יצרן | Short Brothers | ||||||||||||||||
| תקופת שירות | 1940–1946 (כ־6 שנים) | ||||||||||||||||
| צוות | 7 | ||||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 2,371 | ||||||||||||||||
| משתמש ראשי | חיל האוויר המלכותי | ||||||||||||||||
| משתמשים משניים | חיל האוויר המצרי | ||||||||||||||||
| דגמים |
שורט S.31 סטירלינג I סטירלינג II סטירלינג III סטירלינג IV סטירלינג V | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
בתחילת 1941 נכנס הסטירלינג לשירות פעיל. טייסים דיברו בשבח יכולות התמרון של המטוס ובפשטות הטסתו, אך ביקרו את תקרת השירות (אנ') הנמוכה שלו. לסטירלינג קריירה מבצעית קצרה יחסית וכבר בסוף 1943 שובץ למשימות משניות - זאת בעיקר בשל זמינותם של מטוסים אחרים שנחשבו לחזקים יותר, דוגמת האוורו לנקסטר והנדלי פייג' הליפקס. החלטות מסוימות של משרד האוויריה הבריטי (אנ') גם מילאו תפקיד בהגבלת ביצועיו של הסטירלינג, כמו הגבלת מוטת הכנפיים של המטוס ל-30.5 מטר, הגבלות בהן לא הועמדו מפציצי הליפקס ולנקסטר. לקראת שלהי שירותו שימש הסטירלינג להפצצת נמלי ים גרמניים. לאחר מלחמת העולם השנייה המטוס הוצא משירות חיל האוויר המלכותי והוחלף. קומץ סטירלינגים הוסבו לשוק התעופה האזרחית.
השורט סטירלינג היה מפציץ כבד (אנ') בעל ארבעה מנועים, שנועד לספק עליונות אווירית לחיל האוויר המלכותי. הוא הונע על ידי ארבעה מנועים רדיאליים של בריסטול הרקולס (אנ') בכנף האמצעית שלו. משקל הפצצה היה עצום ביחס לאותם ימים - 14,000 פאונד (כ-6.35 טון).
במוזיאון בוורו שבצרפת, ישנם חלקים של הגוף האחורי של סטירלינג LK142, אשר היה בשירות בטייסת 196 (אנ') והתרסק ליד ספינקורט (אנ') ב־24 בספטמבר 1944. החלק השני שנותר נמצא במוזיאון פליגסיס בדלן, הולנד, ומגיע מסטירלינג LK54, לאחר שמפציץ מטייסת 299 (אנ') התרסק ליד ניימכן ב־23 בספטמבר 1944. קטע גוף המטוס נותק. בשנת 2003 הועבר קטע המטוס למוזיאון.
בספטמבר 2019, 75 שנה בדיוק לאחר שחרור דרום הולנד, החלה חפירה לחיפוש אחר השורט סטירלינג W7630 במנזר לילבוש ליד פיי אכט, בהולנד. המטוס התרסק ב־10 בספטמבר 1942. הצוות לא שרד את ההתרסקות, וצוות החפירה חשב ששרידיו עדיין נמצאים בתוך ההריסות. הם גם הניחו שהמטוס התרסק בעומק 3 מטרים מתחת לאדמה. החפירה התעכבה במשך שנים רבות מכיוון שהמטוס ניזוק קשות לאחר ההתרסקות ולא ידוע אם שרידי הפצצה נמצאים גם בין השרידים. עלויות החפירה הגיעו ל-650,000 אירו.
בשנת 1986, ארגון תת-אקווה של חיל האוויר המלכותי חקר את האפשרות לחפש את הסטירלינג EF311. ב-26 באוגוסט 1943 הוא נמצא שבעה מיל מחופי סלי ביל, על ידי ראלף קמפבל טייס מטייסת 196. לאחר הערכה מחדש החליטה הקבוצה שלא להמשיך. בשנת 1994 אותה קבוצה בדקה את האפשרות להוציא סטירלינג LJ925, מטוס טייסת 196 שהתרסק ב־25 בפברואר 1945 באגם הולן מחוץ לארנדל, נורווגיה. המטוס התגלה בעומק של מטר וחצי ונקבר בסדקי בוץ וקליפות עצים. תוכנית זו ננטשה אף היא, אם כי הקבוצה אכן שחזרה את להב המדחף היחיד. בשנת 2017 אותרו שרידי הסטירלינג בים הצפוני בין אנגליה לנורווגיה.
| הממלכה המאוחדת[2] |
 גרמניה הנאצית |
 מצרים |
 בלגיה |
 ניו זילנד |
|---|---|---|---|---|
| טייסת 7 (אנ') (אוגוסט 1940 – יולי 1943) | לופטוואפה | חיל האוויר המצרי | טרנס-אייר (לימים נקראה תובלה אווירית) –
היו בשימוש אזרחי לאחר המלחמה. בסך הכל 10 מטוסים, מתוכם 9 הועברו בהמשך לחיל האוויר המצרי. העשירי (OO-XAC, לשעבר-PK172) התרסק במהלך פעולות בקונמינג, סין. |
טייסת 75 (אנ') (אוקטובר 1942 – מרץ 1944) |
| טייסת 15 (אנ') (אפריל 1941 – דצמבר 1943) | KG 200 | |||
| טייסת 46 (אנ') (ינואר 1945 – פברואר 1946) | ||||
| טייסת 48 (אנ') (גרסת התובלה של סטירלינג Mk V) | ||||
| טייסת 51 (אנ') (יוני 1945 – פברואר 1946) | ||||
| טייסת 90 (אנ') (נובמבר 1942 – יוני 1944) | ||||
| טייסת 138 (אנ') (יוני 1944 – מרץ 1945) | ||||
| טייסת 148 (אנ') (נובמבר 1944 – דצמבר 1944) | ||||
| טייסת 149 (אנ') (נובמבר 1941 – ספטמבר 1944) | ||||
| טייסת 158 (אנ') (יוני 1945 – דצמבר 1945) | ||||
| טייסת 161 (אנ') (אפריל 1942 – יוני 1945) | ||||
| טייסת 171 (אנ') (ספטמבר 1944 – ינואר 1945) | ||||
| טייסת 190 (אנ') (ינואר 1944 – מאי 1945) | ||||
| טייסת 196 (יולי 1943 – מרץ 1946) | ||||
| טייסת 199 (אנ') (יולי 1943 – מרץ 1945) | ||||
| טייסת 214 (אנ') (אפריל 1942 – ינואר 1944) | ||||
| טייסת 218 (אנ') (ינואר 1942 – אוגוסט 1944) | ||||
| טייסת 242 (אנ') (פברואר 1945 – דצמבר 1945) | ||||
| טייסת 295 (אנ') (יולי 1944 – ינואר 1946) | ||||
| טייסת 299 (ינואר 1944 – פברואר 1946) | ||||
| טייסת 513 (אנ') (ספטמבר 1943 – נובמבר 1943) | ||||
| טייסת 525 (אנ') (יוני 1944 – אוגוסט 1944) | ||||
| טייסת 570 (אנ') (יולי 1944 – ינואר 1946) | ||||
| טייסת 620 (אנ') (יוני 1943 – יולי 1945) | ||||
| טייסת 622 (אנ') (אוגוסט 1943 – דצמבר 1943) | ||||
| טייסת 623 (אנ') (אוגוסט 1943 – דצמבר 1943) | ||||
| טייסת 624 (אנ') (יוני 1944 – ספטמבר 1944) |
אתר האינטרנט הרשמי של פרויקט סטירלינג (באנגלית) אתר האינטרנט הרשמי של אגודת המטוסים המעוררים (באנגלית) אתר האינטרנט הרשמי של מפציץ סטירלינג של פיטר ואן גלדרן (באנגלית) אתר האינטרנט הרשמי של ייצור אווירי אוסטין ולונגברידג (באנגלית)
Short Stirling Bomber (better quality footage), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:17), 28 בדצמבר 2007 Flying the Stirling bomber in World War Two, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 40:43), 16 בינואר 2013 Remember the Stirling DVD Trailer - War and Military, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:16), 22 בינואר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
