שוער הלילה

שוער הלילה (אנגלית: The Night Porter, איטלקית: Il portiere di notte) הוא סרט דרמה ארוטי-פסיכולוגי איטלקי בבימויה של ליליאנה קוואני שגם השתתפה בכתיבת התסריט, עם דירק בוגרד ושרלוט רמפלינג בתפקידים הראשיים. בסרט יש תכנים של יחסי מין סאדו מזוכיסטיים, והומוסקסואליים ותסמונת סטוקהולם בין המעונה למענה.

שוער הלילה
The Night Porter

כרזת התקליטור שוער הלילה
כרזת התקליטור שוער הלילה
בימוי	ליליאנה קאוואני
הופק בידי	רוברט גודוורד אדוארדס, אסה דה סימון
תסריט	ליליאנה קאוואני, איטלו מוסקטי
עריכה	פרנקו ארקלי
שחקנים ראשיים	שרלוט רמפלינג דירק בוגרד
מוזיקה	דניאל פריס
צילום	אלפיו קונטיני
מדינה	איטליה
חברה מפיצה	ג'וזף לוין
הקרנת בכורה	3 באפריל 1974
משך הקרנה	118 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה
מקום התרחשות	וינה
דף הסרט ב־IMDb

הקישור בין השואה וסטיות המין במחנות גרר ביקורות קשות על הסרט שחלק מהמבקרים כינו אותו "שערורייתי". חלק מהמבקרים שיבחו אותו והוא הפך במספר מדינות לסרט פולחן.

בוגרד השתתף בשחרור מחנה ברגן-בלזן וחווה שם מראות קשים. במשך שנים סירב להשתתף בתפקיד של גרמני עד להצעתה של קוואני.

הסרט מתרחש בווינה ב-1957 ובו נפגש איש אס אס לשעבר עם אסירה שאותה עינה והשפיל במחנה ריכוז ובמקום שתברח ממנו או תסגיר אותו, היא מתמסרת אליו להשפלות נוספות.

החלטת המועצה לביקורת סרטי קולנוע בישראל שלא לאפשר את הקרנת הסרט מן הסיבה שהוא עלול לפגוע ברגשות ניצולי השואה, נהפכה על ידי בג"ץ.

תקציר העלילה

מקס (דירק בוגרד) הוא שוער לילה (פקיד קבלה) בבית המלון "אופר" בווינה. הוא ממלא את תפקידו ביעילות, רושם את המבקרים, מביא משקאות לחדרים ואף מספק שירותי מין לרוזנת מזדקנת. איש אינו יודע כי מאחורי הדמות שלו מסתתר איש אס אס סדיסטי שעינה אסירים ובעיקר אסירות במחנה הריכוז בו שירת במלחמת העולם השנייה.

יום אחד מגיעה למלון לוצ'יה (שרלוט רמפלינג) שהייתה אסירה במחנה ריכוז ועברה התעללות נפשית ומינית על ידי מקס. כעת היא נשואה למנצח תזמורת אמריקאי המגיע לווינה לנצח על האופרה חליל הקסם. מבטיהם הנדהמים נפגשים אך הם אינם מוציאים מילה.

מקס הולך להופעה באופרה ויושב בסמוך ללוצ'יה ותוך כדי שירת האופרה הם מתבוננים זה בזו ומופיעים פלשבקים על מחנה הריכוז:

• מקס מקבל קבוצת אסירים שחלקם עונדים טלאי צהוב. לאחר מכן הוא מסתובב ומצלם אותם עירומים. לשאלותיו מי הם, אחד מזדהה כקתולי, השני כלותרני והשלישי כיהודי. הוא מתקרב ללוצ'יה העירומה ומצלם אותה מקרוב. לאחר מכן הוא מפחיד אותה כשהוא יורה לעברה והיא עירומה מולו.
• לוצ'יה רוקדת חשופת חזה לפני קציני האס אס ובראשם מקס ושרה שיר גרמני בסגנון קברטי. מקס נהנה ומדמה אותה לשלומית בת הורדוס ומגיש לה לבסוף פרס בדמות ראש ערוף של אסיר כדימוי לראשו של יוחנן המטביל.

לוצ'יה מודיעה לבעלה כי היא רוצה להישאר מספר ימים למנוחה בווינה. היא נשארת במלון ובעלה ממשיך במסע ההופעות שלו. מקס מופתע מהחלטה ומכה אותה בגלל זה אך היא נצמדת אליו והם מקיימים מין סוער.

במלון מתאספת קבוצת אנשי אס אס לשעבר שמטרתם להשמיד ראיות על פשעי האס אס. בראשם עומד הנס (גבריאלה פרצטי) ובחבורה נמצא גם קלאוס (פיליפ לירוי) איתו יש למקס יחסים הומוסקסואלים עוד מימי המלחמה.

הם מגלים את לוצ'יה העלולה לסכן אותם ודורשים ממקס לחסל אותה. מקס לא יכול לעשות זאת כי התאהב בה. הוא מתפטר מעבודתו במלון ומביא את לוצ'יה לדירתו. הנס ואנשיו צרים עליהם, מזונם אוזל והם סובלים חרפת רעב.

לבסוף הם מנסים לחמוק מהבית עם עלות השחר אך אנשי הנס עוקבים אחריהם ומחסלים אותם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שוער הלילה בוויקישיתוף

• "שוער הלילה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "שוער הלילה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "שוער הלילה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "שוער הלילה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• שוער הלילה, באתר TCM
• קדימון לסרט שוער הלילה, באתר יוטיוב
• ליליאנה קוואני על שוער הלילה, באתר יוטיוב
• מרים סמט, ‏זיכרון ומיניות בסרט שוער הלילה, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, אביב 2008
• זאב רב נוף, הטנגו האחרון בוינה, דבר, 10 באוקטובר 1975, המשך, המשך
• בג"ץ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ נ'המועצה לבקורת סרטי קולנוע, פ"ד ל' (1) 757.