Remove ads
אשת אקדמיה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שונית רייטר (נולדה ב-10 בפברואר 1945) היא פרופסור אמריטה בפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת חיפה.
לידה |
10 בפברואר 1945 (בת 79) יגור, פלשתינה (א"י) |
---|---|
ענף מדעי | חינוך |
מקום לימודים | |
מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
שונית רייטר נולדה בקיבוץ יגור, לה אחות גדולה ממנה. בגיל שנתיים עברה עם הוריה לחיפה, בה גדלה וחיה כל חייה. למדה בבית הספר הריאלי. הוריה עלו באוניית המעפילים דריאן 2 מרומניה והתיישבו בקיבוץ יגור, בו התגוררו במשך שבע שנים. אמה הייתה רופאת שיניים ואביה רופא רנטגנולוג.
היא בוגרת תואר ראשון בחינוך כללי וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בפסיכולוגיה ופילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת לונדון, אנגליה. אחר-כך עשתה דוקטורט בליקויים קוגניטיביים באוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר אנגליה (1975-1970). נושא העבודה היה "Vocational counseling of mentally handicapped adults" והיא נעשתה בהדרכת אדוארד ווילאן (Whelan). [1]
ב-1976 התמנתה למרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, בה עשתה את כל הקריירה האקדמית שלה. ב-1982 התמנתה למרצה בכירה. ב-1983–1984 שהתה בשבתון כחוקרת אורחת במכון למחקר ולפיתוח תוכניות עבור אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ארצות הברית. בשנים 1989–1993 עמדה בראש החוג (כיום הפקולטה) לחינוך. ב-1996 התמנתה לפרופסור חבר. בשנים 1998–2003 עמדה בראש המחלקה לייעוץ וחינוך מיוחד. ב-2009 התמנתה לפרופסור מן המניין. ובאפריל 2013 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה.
כחברת סגל בפקולטה לחינוך העלאתה לראשונה בישראל את הנושא של מחקר, הוראה וחינוך של לומדים עם מוגבלויות קוגניטיביות וליקויי תקשורת (הרצף האוטיסטי) כתחום עיסוק של מערכת החינוך. באותה תקופה הייתה בלעדיות לעיסוק בנושא זה באוניברסיטאות לחוגים ולבתי הספר לעבודה סוציאלית וסיעוד.
ב-1983 הופקדה על הקתדרה לחינוך מיוחד על שם קונין-לונפלד בה כיהנה עד ליציאתה לגמלאות. במסגרתה יזמה וערכה את 'סחי"ש - סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום' – כתב העת היחידי בישראל שמתמקד בחינוך המיוחד.
ב-2004 הקימה את 'מישא"ל' – המרכז הישראלי האוניברסיטאי לנכויות – חינוך, העצמה ומחקר - לשוויוניות בחברה ולהעלאת רמת החיים והחינוך של אנשים עם צרכים מיוחדים, בראשו היא עמדה עד יציאתה לגמלאות. מישא"ל היה מרכז חוץ של רשת המרכזים האמריקאיים – American University Centers on Disability. במסגרת המרכז הופעלו קורסים שנתיים עבור לומדים עם מוגבלויות, קוגניטיביות ואחרות. ביוזמתה, במסגרת הפעילויות של המרכז, לראשונה בארץ פתחה האוניברסיטה את שעריה לקבלת סטודנטים עם מוגבלויות בקורסים ייעודיים כגון לימודי תיאטרון, הכנה והכשרה לעבודה בבתי קפה ובבתי אבות, לימודי אוריינות לבוגרים המתקשים בקריאה וכתיבה ועוד.
בשנים 2006–2011, לאחר מותו של טיבי גולדמן, מייסד "אחוה" - איגוד רב-תחומי לאנשים עם מוגבלות, כיהנה כיו"ר העמותה. כמעט כל ספריה בעברית וכן כתב העת 'סחי"ש' הופקו בהוצאה לאור של "אחוה", מפעל ייחודי ומיוחד בארץ שיזם הארגון ואשר מעסיק אנשים עם מוגבלויות חברי העמותה בלבד.
כיהנה כיו"ר שתי ועדות מטעם המועצה להשכלה גבוהה להענקת תארים בחינוך מיוחד (2009-2006).
ב-2003 זכתה בפרס לנשים במדע מטעם עיריית חיפה.
ב-2012 זכתה בפרס מצוינות מטעם "קרן שלם".
הייתה נשואה לפיטר רייטר ולהם שלושה ילדים. לאחר גירושיה חיה בזוגיות שנים רבות עם טיבי גולדמן מייסד "אחוה" – איגוד שהקימו נכים למען נכים, שנועד לספק להם חיים חברתיים ואפשרויות העסקה והכנסה נאותות.
שונית רייטר עוסקת במחקריה ובעבודתה המעשית בטיפוח איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, מנטליות וקוגניטיביות ובאפשרויות שילובם במערכת החינוך והחברה הרגילים.
תהליך חינוכי – שיטה, אותה פיתחה שונית רייטר, המבוססת על הגישה ההומניסטית שלפיה האדם זכאי לחיות את חייו על בסיס בחירותיו האישיות. בחינוך המיוחד היא פיתחה את מודל מעגל ההפנמה כבסיס לתוכנית אב לעבודה עם לומדים בבתי הספר המיוחדים ובכיתות המיוחדות בבתי הספר הרגילים. המודל גובש על בסיס ממצאי מחקר שנערך ביוזמת ארגון 'אחוה' שהפעיל פרויקט שמטרתו הייתה לסייע לאנשים עם ליקויים פיזיים לעזוב את בית הוריהם ולצאת למגורים עצמאיים.
בעקבות פנייה מטעם האגף לתוכניות לימודים והאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך לפיתוח תוכנית אב למתבגרים עם צרכים מיוחדים עמדה בראש ועדה שעבדה וכתבה את מקבץ התוכניות "לב 21" (לקראת בגרות). הוועדה התוותה קווים מנחים ותכננה תוכניות לימוד לחינוך המיוחד במדינת ישראל בגילאי 16–21 (2007-1996). [2]
יישום התוכניות בבתי הספר של החינוך המיוחד ובכיתות משולבות של החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים תרם לשינוי בהתייחסות של הצוותים החינוכי והטיפולי לילדים ובוגרים עם מוגבלויות. בכך תרמה רייטר למעבר מגישות סיעודיות ופטרוניות בשירותים הניתנים להם ודומיננטיות של המודל הרפואי בחינוך וטיפול, למודל הומניסטי חינוכי המבוסס על טיפוח אווירה חינוכית מקדמת ומטפחת המתמקדת בלומד, באישיותו, בכישוריו ותומכת בו בהתמודדות שלו עם המוגבלויות שיוצרת הנכות. באמצעות התפעלת תוכנית הלימודים "לב 21" ודרך העבודה על פי מעגלי ההפנמה ובשילוב עם פרסומיה הרבים "עיצבה את החינוך המיוחד בישראל. ההגות והמחקר שלה, כמו גם חוקרים שהנחתה ומורים שחינכה, עיצבו את החינוך המיוחד כחינוך הומניסטי החותר להכלה של תלמידים עם מוגבלויות." [3]
חבר חריג: במערכות הרווחה הבריאות והחינוך
הספר מציג את שלושת המודלים לאנשים עם מוגבלויות ומספר על מקורותיהם ועקרונותיהם: הרווחה (המודל הסיעודי), הבריאות (המודל הרפואי) וההומניסטי, בו רייטר התמקדה. טיפוח האחר וכבוד אליו, מתן מענה לרצונותיו וצרכיו ובדרך זו לפתח אצלו יכולות לחיות חיים של איכות. הספר יצא גם באנגלית בשם Society and disability בשנת 1999.
Adults with disabilities
ערכה ביחד עם פול רטיש ספר העוסק בהכנתם של בוגרים עם מוגבלויות לקראת חיים בקהילה, בתחומים שונים – בילוי בשעות הפנאי, טכנולוגיה תומכת והכנה לחיי עבודה.
Disability from a humanistic perspective: Towards a better quality of life
הספר מתאר את הגישה ההומניסטית לגבי אנשים עם מוגבלויות. הוא מציג את מעגלי ההפנמה על שלביהם השונים.
שילובים
שלושה ספרים שערכה ביחד עם פרופ' יונה לייזר וד"ר גלעדה אבישר. הספר הראשון הוא אסופה של מבחר מאמרים עיוניים ומעשיים העוסקת בשילובם של בעלי מוגבלויות במערכת החינוך. הספר דן בכמה תחומים - המושגי-חוקתי, בהיבטים המעשיים של למידה בכיתה, תכנון והערכה (כולל עמדות של מורים) וכלה בהיבטים המערכתיים. הספר השני מביא גם את קולם של ההורים ומאמר ראשון בעברית אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל. הספר דן בסוגיות הקשורות בשילוב בתוכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמלי, שילוב בחברה הערבית, התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מתואר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים ביחד עם היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר - היועץ החינוכי והמנהל.
1. רימרמן א', רייטר ש' וחובב מ' (עורכים) (1986), נכות התפתחותית ופיגור שכלי. תל אביב: צ'ריקובר
2. רייטר, ש' (1990). חינוך מיוחד: תאוריה ומעשה. תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. (64 עמ').
3. רייטר, ש' (1997). חבר חריג במערכות הרווחה הבריאות והחינוך. חיפה: גסטליט.
4. Reiter, S. (1999). Society and disability: An international perspective on social policy. Haifa: AHVA publishers. (p. 270). (English version of 1)
5. Retish, P., Reiter, S. (1999). Adults with disabilities: International perspectives. in the community. New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates, publishers
6. רייטר, ש' (2004). מעגלי אחוה לשבירת הקשר שבין מוגבלות לבדידות. חיפה: "אחוה" הוצאה לאור. (250 עמ').
7. רייטר, ש. לייזר, י. אבישר, ג. (עורכים) (2007). שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך. חיפה: "אחוה" הוצאה לאור.
8. רייטר, ש. לייזר, י. אבישר, ג. (עורכים) (2011). שילובים מערכות חינוך וחברה. חיפה: חיפה: "אחוה" הוצאה לאור.
9. אבישר, ג. רייטר, ש. (עורכות) (2013). שילובים מהלכה למעשה. חיפה: "אחוה" הוצאה לאור.
10. Reiter, S. (2008). Disability from a humanistic perspective: Towards a better quality of life. New York: Nova Science Publishers Book Series Health and Human Development (p. 237).
11. שביט, פ' וריטר, ש' (2016). "אני שותף!" חינוך הומניסטי לנחישות עצמית ולסנגור עצמי. תל אביב: מכון מופת. (166 עמ').
12. Reiter, S. (2016). Meaningful learning for students with and without disabilities based on the Cycle of Internalized Learning (CIL). Germany:LAMBERT Academic Publishing.
13. רייטר ש', קופפרברג וי' גילת (עורכים)(2017). סוגיות עכשוויות בשילוב של תלמידים ובוגרים עם צרכים מיוחדים בישראל: אסופת מחקרים. (עמ' 151–170). תל אביב: מופ"ת.
1. רייטר ש', שלומי ד' וצור ש' (1999). לקראת בגרות -חינוך חברתי. ירושלים: משרד החינוך- האגף לתוכניות לימוד.
2. רייטר ש', שלומי ד' וצור ש' (2001). לקראת בגרות – חינוך לעבודה. ירושלים: משרד החינוך- האגף לתוכניות לימוד.
3. רייטר ש', שלומי ד' וצור ש' (2003). לקראת בגרות – חינוך לקראת יציאה מהבית ומגורים עצמאיים. ירושלים: משרד החינוך- האגף לתוכניות לימוד.
4. הס, א', רייטר, ש' (2008). תוכנית לימודים לתלמידים לקויי ראייה: "הנבחרת ואני" - העצמה, נחישות, בחירות ואוטונומיה. חיפה: "אחוה" הוצאה לאור. 50 עמ'
1. לחובר י' וארגמן ר' (2007). לקראת בגרות מינית. ירושלים: משרד החינוך- האגף לתוכניות לימוד.
2. הס, א' (2010). תוכנית חינוכית לסטודנטים לקויי ראייה ועיוורים במוסדות להשכלה גבוהה. חיפה: "אחוה" הוצאה לאור. 60 עמ'
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.