שואת יהודי לוקסמבורג

השואה בלוקסמבורג מתייחסת לרדיפה ולהשמדה כמעט מוחלטת של 3,500 יהודי לוקסמבורג, שהחלה זמן קצר לאחר הפלישה הגרמנית ללוקסמבורג במלחמת העולם השנייה. מיד לאחר הכיבוש שולבה לוקסמבורג רשמית בגרמניה הנאצית. הרדיפות נמשכו עד 1943, אז הכריזו הנאצים כי השטח נקי מיהודים, שגורשו למחנות השמדה וגטאות במזרח אירופה.

לפני מלחמת העולם השנייה והשואה התגוררו בלוקסמבורג כ-3,500 יהודים. רבים מהם, היו יהודי גרמניה הנאצית שנמלטו מהרדיפות בגרמניה. חוקי נירנברג, אשר חלו בגרמניה מאז 1935, נאכפו בלוקסמבורג החל מספטמבר 1940, והיהודים עודדו לעזוב את לוקסמבורג לצרפת של וישי. הגירה נאסרה באוקטובר 1941, אך עד אז ברחו כמעט 2,500 יהודים. רבים מאלה שעזבו, גורשו מצרפת ונרצחו לאחר מכן. מספטמבר 1941 נאלצו כל היהודים בלוקסמבורג לענוד טלאי צהוב.^[1]

מאוקטובר 1941 החלו הרשויות הנאציות לגרש את כ-800 היהודים שנותרו מלוקסמבורג לגטו לודז', לגטו טרזין ולאושוויץ. כ-700 יהודים גורשו ממחנה המעבר פינפברונן (Fuenfbrunnen) באולפלינגן (אנ') שבצפון לוקסמבורג.

מבין היהודים בלוקסמבורג, ידוע על 36 ניצולי השואה.^[2]

רות זריז, יהודי לוקסמבורג במלחמת העולם השנייה, בתוך דפים לחקר השואה ו', תשמ"ח, 1988, ע' 167-154

Artuso, Vincent (באוקטובר 2012). "Des excuses, mais au nom de qui? L'administration luxembourgeoise et la Shoah". Forum (322): 9–11. {{cite journal}}: (עזרה)
Cerf, Paul (1986). L'étoile juive au Luxembourg. Luxembourg: RTL. pp. -.
Clesse, René (1991). "Die Natur is gnädiger als die Menschen". Ons Stad. 36: 22–25.
Clesse, René (2002). "Shoah in Luxemburg". Ons Stad. 71: 18–19.
Hoffmann, Serge (1996). "Luxemburg - Asyl und Gastfreundschaft in einem kleinen Land". In Benz, Wolfgang; Wetzel, Juliane (eds.). Solidarität und Hilfe für Juden während der NS-Zeit. Vol. Regionalstudien I: Polen, Rumänien, Griechenland, Luxemburg, Norwegen, Schweiz. Berlin: Metropol-Verlag. pp. 187–204. ISBN 9783926893437.
Zariz, Ruth (1993). "The Jews of Luxembourg during the Second World War". Holocaust and Genocide Studies. 7 (1): 51–66.