נציגות דיפלומטית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
שגרירות ישראל בבואנוס איירס היא נציגות דיפלומטית של ישראל בארגנטינה.
 | |
| המבנה ששימש את שגרירות ישראל בבואנוס איירס לפני הפיגוע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| עיר |
בואנוס איירס  |
| קואורדינטות | 34°36′31″S 58°22′36″W |
| מיקום קודם | רחוב אריו 910 (ספ') |
| מתקפות | הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי ארגנטינה–ישראל |
| כפופה ל |
 משרד החוץ |
| שגריר | אייל סלע |
| שטח האמנה |
 ארגנטינה |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
| https://embassies.gov.il/buenos-aires | |
|
(למפת בואנוס איירס רגילה)   שגרירות ישראל בבואנוס איירס | |
  | |
בנוסף לשגרירות מחזיקה ישראל בשתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לארגנטינה החלו באופן רשמי ב-31 במאי 1949.
ב-15 בפברואר 1949 הכירה ארגנטינה במדינת ישראל. היו ציפיות גדולות לבואו של שגריר ישראל הראשון לארגנטינה ואורוגוואי. חמישה ימים לפני העברת מקום מגוריו ממונטווידאו לבואנוס איירס, הקהילה היהודית באורוגוואי הציעה ליעקב צור (טשרנוביץ) (השגריר הראשון)[1] שבעה חודשים לאחר הגעתו של צור לבואנוס איירס, נרכש מלון קטן ברובע הדיפלומטי לשימוש השגרירות, ברחוב אריו 910 (ספ').[2]
כאשר הבניין החל לתפקד כנציגות דיפלומטית, הוא היה חלק חשוב מהקהילה היהודית בארגנטינה, בהיותו מקום לחגיגות ומפגשים.
מעמד הנציגות הועלה מצירות לשגרירות באפריל 1955.[3]
לאחר לכידת אדולף אייכמן על ידי המוסד בארגנטינה ב-1960, פרץ משבר ביחסי המדינות, וארגנטינה הכריזה על השגריר אריה לבבי אישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות.[4]
ערך מורחב – הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינהב-17 במרץ 1992 (י"ב באדר ב' ה'תשנ"ב) בצהריים, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם 4 ישראלים עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפגעו למעלה מ-220, ואגפים שלמים של הבניין בן ארבע הקומות קרסו. שאריות הבניין נהרסו כליל זמן מה לאחר הפיגוע.[2]
ארגון חזבאללה טען שהפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון, עבאס מוסאווי, בידי צה"ל ב-16 בפברואר 1992, בדיוק חודש קודם לפיגוע.
לאחר שחקירת הפיגוע והפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994 התמסמסה בידי ממשלת ארגנטינה הועלה החשד כי נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ניסה לחבל בחקירה. בשנת 2003 השלים "המוסד" דו"ח מפורט ובו הוכחות חותכות לקשר בין איראן וארגון חזבאללה לביצוע הפיגוע בשגרירות ישראל, הוכחות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הפרקליטות הארגנטינאית.[5] בעקבות פיצוץ השגרירות וגילוי ממצאי פיצוץ בניין הקהילה היהודית, ישראל קראה לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן.[6]
בעקבות הפיגוע עברה השגרירות למשכן אחר.[7]
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| יעקב צור (טשרנוביץ) | 1949–1953 |
| אריה קובובי | 1953–1958 |
| אריה לבבי | 1958–1960 |
| יוסף אבידר | 1960–1965 |
| משה אלון | 1965–1969 |
| אליעזר דורון | 1969–1974 |
| רם נירגד | 1974–1979 |
| דב שמורק | 1980–1985 |
| אפרים טרי | 1985–1989 |
| יצחק שפי | 1989–1993 |
| יצחק אבירן | 1993–2000 |
| בנימין אורון | 2000–2004 |
| רפאל אלדד | 2004–2008 |
| דניאל גזית | 2012–2008 |
| דורית שביט | 2012–2016 |
| אילן שטולמן | 2016[11]–2019 |
| גלית רונן | 2019–2022 |
| אייל סלע | 2022–הווה |
באתר בו עמדה השגרירות הוקם אתר זיכרון בשם כיכר שגרירות ישראל (בספרדית: Plaza Embajada de Israel). שם השתמר חלק מהקיר המקורי של השגרירות; שמות ההרוגים נחרטו על לוח זיכרון ונשתלו בכיכר שתי שורות של עצי תרזה, אחת לכל אחד מקורבנות הפיגוע. הכיכר נחנכה ב-17 במרץ 2000 ושולבה בה יצירה של האדריכל הוגו סלמה.
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בבואנוס איירס
שגרירות ישראל בבואנוס איירס, ברשת החברתית פייסבוק
