Loading AI tools
תת מקצוע בעולם הרפואה המוקדש לטיפול בקהילה הגאה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפואת להט"ב הוא תת-מקצוע בעולם הרפואה המוקדש לטיפול בקהילה הגאה. תחום זה כולל נושאים שונים הנוגעים במיוחד לקהילת הלהט"ב: לסביות, גייז, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.
על פי איגוד הרפואה הגאה (אנ') בארצות הברית (GLMA), מלבד HIV ואיידס שיוחסו באופן היסטורי לרפואה בקהילה הלהט"בית, יש מגוון נושאים נוספים הקשורים לבריאות להט"ב, שאוכלוסיות אלו מועדות אליהם יותר: סרטן השד, סרטן צוואר הרחם, דלקות כבד, בריאות הנפש, הפרעות כתוצאה מהתמכרויות ושימוש בחומרים ממכרים, התמכרויות לשתיית משקאות חריפים, עישון, דיכאון קליני, טיפול ייעודי בטרנסג'נדרים, סוגיות הנוגעות להכרה בנישואים של זוגות מאותו המין ובמשפחות בהרכבים שונים, טיפולי המרה, עידוד חקיקה בתחום ופעילות בתחום קידום הבריאות בקרב אנשי מקצוע למניעת אפליה ועוד.[1]
להט"בים עלולים להתמודד עם מחסומים שונים בגישה לשירותי בריאות על בסיס הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם.[2] רבים דיווחו על כך שהם נמנעים או דוחים טיפולים רפואיים שונים כדי לא להיתקל ביחס שלילי הנובע מהומופוביה, טרנספוביה או אפליה מצד ספקי שירותי בריאות ומוסדות רפואיים;[3] כמו כן ממחקרים עולה כי חוויות שליליות שנצברו במהלך חייהם של להט"בים לעיתים קרובות מביאות להימנעות מטיפול רפואי על מנת שלא לחוות יחס גרוע ומשפיל.[4]
לעיתים קרובות מציינים שהסיבה לכך שלהט"בים נמנעים או דוחים פנייה לטיפול רפואי היא הטרוסקסיזם הן בטיפול הרפואי עצמו והן במחקר:[4][5]
"הטרוסקסיזם יכול להיות תכליתי (מימון ותמיכה נמוכים או לא קיימים בפרויקטים המתמקדים בנטייה מינית) או לא-מודע (שאלות דמוגרפיות בטפסים שונים המבקשות מהמשיבים לסווג את עצמם מבחינת מצב משפחתי). צורות אפליה אלו מגבילות את המחקר הרפואי ומשפיעות לרעה על הטיפול הבריאותי של אנשים מקהילת הלהט"ב. הפער הזה קיצוני במיוחד עבור לסביות (בהשוואה לגברים הומוסקסואלים) מכיוון שיש להן מעמד של מיעוט כפול, והן חוות לעיתים דיכוי גם בשל המגדר (נקבה) וגם בשל הנטייה (הומוסקסואליות)."[6]
לסביות עלולות להיות מופלות לרעה בכמה דרכים:
מחקר של החברה הישראלית לרפואת להט"ב שבדק 600 אנשי רפואה, מצא כי 75% מעובדי צוותים רפואיים נחשפו במידה מועטה או בינונית בלבד לרפואת להט"ב, וכי רובם היו רוצים לדעת על כך יותר.[7]
ממחקר שנערך בבריטניה עולה כי קשה להסיק מסקנות כלליות לגבי בריאות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מכיוון שמחקרים אפידמיולוגיים רבים כלל לא כוללים את משתנה המיניות בשלב איסוף הנתונים. מסקירה של מחקרים שנעשו נראה כי אין הבדלים במונחים של בעיות בריאות משמעותיות בין להט"בים לאוכלוסייה הכללית, אם כי נראה שלהט"בים בדרך כלל חווים בריאות ירודה יותר.[2] בתחום בריאות הנפש שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב להט"בים מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית: שיעורי הדיכאון, החרדה והמחשבות האובדניות גבוהים פי 2–3 בערך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בכ-30% מכלל ההתאבדויות בקרב המשתייכים לקהילה נמצא קשר למשבר זהות מינית. גם הפרעות אכילה וניסיונות לפגיעה עצמית נמדדו בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. חוסר בפעילות גופנית, עישון ושימוש בסמים גם כן גבוהים יותר, בעוד שצריכת אלכוהול דומה לאוכלוסייה הכללית. תסמונת השחלות הפוליציסטיות ובעיות פוריות זוהו כשכיחות יותר בקרב נשים לסביות בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות. המחקר מצביע על מחסומים ניכרים בין מטופלים מהקהילה לבין אנשי מקצוע בתחומי הבריאות. סיבות אפשריות לכך הן הומופוביה, חוסר ידע, אי הבנה וזהירות יתר; זוהו גם חסמים מוסדיים, עקב הפניות לא מתאימות, היעדר סודיות המטופל, חוסר רציפות בטיפול, היעדר טיפול רפואי ספציפי המותאם ללהט"בים והיעדר הכשרה פסיכו-מינית רלוונטית לצוותים רפואיים.[8][9] תלמידים מקהילת הלהט"ב מדווחים על סבירות גבוהה פי חמישה להיעדרות מהלימודים, משום שהם מרגישים לא בטוחים לאחר שהציקו להם בשל נטייתם המינית.[10]
מחקרים מצביעים על כך שבעיות שלהט"בים מתמודדים איתן מגיל צעיר, כמו בריונות, תקיפה ואפליה, עלולים לגרום לדיכאון, התאבדות ובעיות נפשיות אחרות בבגרות.[11][12][13] מחקר בתחום מדעי החברה הצביע על כך שלהט"בים חווים פרקטיקות מפלות בגישה לשירותי בריאות.[14][15][16]
אחת הדרכים בהן ניסו להט"בים להתמודד עם אפליה במתן שירותי בריאות היא באמצעות חיפוש אחר ספקי שירותי בריאות "ידידותיים לקווירים".[17]
בעשור השני של המאה ה-21 התנועה החברתית הלהט"בית בארצות הברית ותנועות אחרות ברחבי העולם תרמו למגמה הגוברת של הכרה ציבורית בקהילת הלהט"ב.[18] גורמים מהאקדמיה הלאומית לרפואה, המכונים הלאומיים לבריאות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח, קראו להתייחס לבעיה ולטפל בפערים הקיימים בתחום הבריאות על ידי הכשרה של גורמים מקצועיים בתחום.[19] ממחקרים אחרונים בתחום עולה כי להט"בים מתמודדים עם פערים לרעה בהשוואה לעמיתיהם ההטרוסקסואלים והסיסג'נדרים בנוגע לגישה למתקני בריאות, איכויות ותוצאות טיפולים רפואיים.[20] בין הגורמים האפשריים לכך: אפליה נתפסת או אמיתית, אי שוויון במקומות העבודה ובתוכניות ביטוחי הבריאות[21] והיעדר מטפלים בתחום בעקבות הזנחת הכשרה ייעודית לטיפול באוכלוסיית הלהט"ב בבתי הספר לרפואה.[22] בסקר מקוון שנערך בקרב צוותים רפואיים נמצא כי 65% מהרופאים נתקלו באמירות בעלות גוון שלילי שכוונו למטופלים להט"בים שלהם, ו-35% היו עדים לאפליה כלפי אנשים במקום העבודה.[23]
נושא אחר שעלה הוא מחסור בנתונים רשמיים לגבי זהות מגדרית בהם יכולים קובעי מדיניות בתחום הבריאות להשתמש בהם כדי לתכנן וליישם תוכניות בריאות לשיפור בתחום בריאות אוכלוסיית הטרנסג'נדרים.[24] פרויקט בשם "מה שאנחנו יודעים" (What We Know) סקר אלפי מחקרים ומצא קשר חזק בין אפליה ופגיעה בבריאותם של להט"בים.[25] הממצאים הראו כי האפליה הקיימת, הסטיגמות והדעות הקדומות לגבי חלקים מסוימים באוכלוסייה יוצרים אקלים חברתי עוין שמגביר את הסיכון לליקויים בבריאות הפיזית והנפשית, גם עבור מי שלא חשוף לכאורה ישירות לאפליה. אלו יכולים ליצור מצב של "מתח הקשור להיותך מיעוט", שיוצר דימוי עצמי נמוך, פחד מאפליה וסטיגמה מופנמת - שכולם תורמים לפערים בריאותיים.
מצבם הבריאותי של רבים מקהילת הלהט"ב מושפע גם מרשתות התמיכה החברתיות שלהם: עמיתים ומשפחה. מספר ארגונים פועלים בתחום זה במטרה לשפר את האקלים החברתי של צעירים להט"בים בבתי ספר. ארגונים אלו שמו לעצמם כמטרה לפעול בתחום חינוך התלמידים והצוותים החינוכיים לגבי סוגיות עימם מתמודדים להט"בים. מסקרים שנערכו עלה כי חברי קהילה שבבית הספר בו התחנכו הייתה פעילות של ארגון כזה, דיווחו על תחושת שייכות גבוהה יותר, הפחתה בתחושת הקורבנות, פחות בריונות כלפיהם, נטייה נמוכה יותר לשימוש בסמים ובאלכוהול ועוד. רובם המכריע של בתי הספר בהם הייתה פעילות של ארגונים כאלו ממוקמים באזורים גאוגרפיים שנוטים להיות בטוחים ומקבלים יותר כלפי להט"בים באופן כללי.[26]
לרשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות נמצאה גם השפעה על תחום הבריאות הנפשית בקרב נוער להט"ב. לעיתים לאחר היציאה מהארון יכולה להתרחש דחייה על ידי המשפחה מי שיכול להביא לסיכון גבוה יותר לתחושות דיכאון, ניסיונות התאבדות ועוד.[27] דחייה של המשפחה בעקבות יציאה מהארון יכולה גם להוביל לעזיבת המשפחה והבית, מה שמביא לשיעור גבוה יחסית של דרי רחוב להט"בים צעירים.[28]
מתוצאות מחקר שנערך כחמש וחצי שנים ובדק 248 נערות ונערים עולה כי אלו שהייתה להם רשת תמיכה נרחבת יחסית מהסביבה הקרובה שלהם (חברים ומשפחה גרעינית), דיווחו על פחות מצוקה בהשוואה לאלו שלא הייתה להם תמיכה כזו. כמו כן מסתבר שלאורך השנים נראתה עלייה בתמיכת המשפחה הקרובה אצל אלו שדיווחו בנעוריהם על היעדר תמיכה מהמשפחה הקרובה אך תמיכה גבוהה מהסביבה החברתית הקרובה שלהם.[29]
כמו כן מתוצאות מחקר שבדק 232 צעירים וצעירות להט"בים בגילאי 16 עד 20 עולה כי אלו שדיווחו על מחסור בתמיכה משפחתית וחברתית דיווחו גם על שיעורים גבוהים יותר של מדדי יאוש, בדידות, דיכאון, חרדה, סומטיזציה, נטיות אובדניות, תסמיני דיכאון קליני ועוד. בקרב נחקרים שכן דיווחו על תמיכה מהסביבה הקרובה אבל ולא מהמשפחה, רוב המדדים האלו נצפו בשיעורים גבוהים יותר.[30]
ישנם מספר מחקרים שהשוו בין מדדי בריאות נפשית אצל אנשים עם נטייה ביסקסואלית בהשוואה לגברים הומוסקסואלים ונשים לסביות, אשר יוחסו במידה מסוימת לחוסר הקבלה של קהילת הביסקסואלים בתוך הקהילה הלהט"בית ומחוצה לה. ברמת המבנה החברתי, אנשים עם נטייה ביסקסואלית ציינו שהם התבקשו לעיתים קרובות להסביר ולתרץ את הנטייה הדו-מינית וחוו בעקבות כך ביפוביה מהסביבה כמו גם ממשפחה, מכאלו המשתייכים לקהילה הלהט"בית ומחוצה לה. רבים ציינו שהם קיבלו יחס משפיל בנוגע לנטייה שלהם והנחה כי הם מופקרים והיפר-מיניים.
ביסקסואלים רבים מדווחים על כך שברמה האישית הם חויים קשיים הנובעים מהתמודדות עם קבלה עצמית שמושפעת מהעמדות והאמונות השליליות של כלל הציבור לגבי ביסקסואליות. חלקם שיתפו שבתהליך הקבלה העצמית וקידום בריאות רגשית עזרו להם בין היתר פרקטיקות של תרגול רוחני, פעילות גופנית ועוד.[31]
ארגונים שונים פועלים לקידום של הוראה ייעודית בנושאי להט"ב עבור סטודנטים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות[32] כולל ארגון הבריאות העולמי[33] ואיגוד המכללות הרפואיות בארצות הברית.[34] דו"ח משנת 2017 מתאר שתוכנית הכשרה ייעודית בתחום אכן תרמה לשיפור הידע והגישה של אנשי צוותים רפואיים, אך בפרקטיקה הייתה מעורבות נמוכה של אנשים שהגדירו את עצמם להט"בים.[35]
מסקר אינטרנטי שנערך בקרב רופאים מתמחים במיילדות ובגינקולוגיה באילינוי בנושא מטופלות מקהילת הלהט"ב דיווחו רוב המתמחים (60%) שאין להם כלל היכרות עם חברות הקהילה הגאה מוץ למסגרת העבודה. במסגרת העבודה, רובם ציינו כי הם לא מרגישים שיש להם את ההכשרה המספקת ואת המוכנות לטפל בנשים לסביות, דו מיניות או טרנסג'נדריות. כ-63% מהנחקרים ציינו כי אף על פי שבתוכנית הרפואית אליה השתייכו הם אמורים היו לקבל כשנה עד 5 שנים של הכשרה ייעודית בתחום, הם לא קיבלו כלל הכשרה בתחום זה בשנה האחרונה. כ־90% מהמתמחים דיווחו שיש להם רצון עז ללמוד יותר כיצד לספק שירותי בריאות לקהילה הגאה אך מסיבות שונות הקשורות לעומס בתוכניות הלימודים, היו מחסומים להשגת מטרה זו.[36]
מספר ארגונים במימון ממשלתי השיקו יוזמות המערבות להט"בים:
"אנשים בריאים 2020: בריאות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים" היא יוזמה במימון ממשלתי בחסות המשרד למניעת מחלות וקידום בריאות, שמטרתה לשפר את בריאות המדינה בדרכים שניתן למדוד.
"בריאות של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים: יצירת בסיס להבנה טובה יותר" היא יוזמה של האקדמיה הלאומית לרפואה מבוססת מחקר שממומן על ידי המכונים הלאומים לבריאות. יוזמה זו מדגישה את חשיבות איסוף נתוני דמוגרפיה של אוכלוסיות להט"ביות, שיפור שיטות לאיסוף נתונים אלו והגברת השתתפותם של להט"בים במחקרים.
בנוסף, קיימות יוזמות של ארגונים ללא מטרות רווח שמטרתן לסייע בחיבור בין מטופלים מהקהילה הלהט"בית לבין נותני שירות המשתייכים לצוותים רפואיים שעברו הכשרה ייעודית בתחום רפואת להט"ב. בארצות הברית יש גם ארגונים הפועלים בתחום שמציעים פרטי קשר של אנשי מקצוע מתחום הרפואה שיש להם נגיעה לתחום והכשרה מקצועית בתחום רפואת להט"ב.
בשנת 2019 חברת WAXOH בשיתוף עם אתר ההיכרויות DatingPositives וארגונים נוספים, יצאו בקמפיין שהסלוגן שלו היה #WeNeedAButton, ומטרתו לעודד אתרי אינטרנט שונים בהם מוצגים רופאים ומטפלים רפואיים המציעים שירותים שיכולים להתאים לקהילה הלהט"בית, להוסיף כפתור או פילטר כך שצרכנים הנכנסים לאתר יכולים בקלות לאתר רופאים ונותני שירותים רפואיים אחרים שהם ידידותיים ללהט"בים ("להט"ב-פרנדלי").[37]
קייזר פרמננטה, חברת ביטוח הבריאות הגדולה בארצות הברית, הוכרה על ידי הקמפיין לזכויות אדם על מחויבותה לקהילת הלהט"ב במדד השוויון בבריאות לשנת 2018. נקבע כי הארגון הוא "מנהיג שוויון בתחום הבריאות".[38]
הארגון הוותיק ביותר העוסק ברפואת להט"ב בישראל הוא הוועד למלחמה באיידס, הפועל מאז שנת 1985. מרפאה ייחודית לרפואת להט"ב נוסדה לראשונה בשנת 2009 כאשר ד"ר רותי גופן וד"ר גל וגנר קולסקו פתחו את המרפאה הגאה של שירותי בריאות כללית בגן מאיר.[39] בשנת 2017 הקימו ד"ר גופן עם ד"ר ליה עשת את מרפאת כיכר הבימה, המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות,[40] ובספטמבר 2021 התמנה ד"ר רועי צוקר לראש תחום רפואת להט"ב במרכז הרפואי איכילוב,[41] במטרה לספק שירותים גם בתחומי גריאטריה להט"בית, רפואת מתבגרים להט"בית, התמכרויות בקהילה הגאה, ליווי משפחות גאות, מחקר ועוד.[42] המרפאות הגאות מספקות שירותים נוספים בתחום, בין היתר קהילה ייעודית בניהול אנשי מקצוע וצוותים רפואיים, מרפאה וירטואלית לחברי הקהילה הגאה המאפשרת ייעוץ וקבלת מרשם לטיפול PrEP המונע הדבקה ב-HIV ועוד.[43]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל להט"ב | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
