Loading AI tools
טיפול פַּלְיָאטִיבִי (מֵקֵל) או רפואה פליאטיבית (מלטינית: palliare = לעטוף, להגן) או רפואה מְקִילה[1] הוא כל טיפול רפואי, סיעודי או סוציאלי שמתמקד בהקלת חומרת התסמינים של מחלה קשה, בין אם קיימת תקווה לטיפול מרפא או אם לא, כשהמטרה היא להקל בסבל של האדם ומשפחתו ולשפר את איכות החיים[2].
הטיפול הפליאטיבי משמעותי בעיקר בשלב שבו המחלה לא מגיבה עוד לטיפול קוראטיבי (טיפול מרפא), בשלב זה, הדבר החשוב ביותר הוא הקלה על סבלו של המטופל (טיפול סימפטומטי) ועל ענייניו החברתיים, הפסיכולוגיים (כמו דיכאון וחרדה), והרוחניים.
טיפול פליאטיבי הניתן מחוץ לכותלי הוספיס, אינו תלוי בסכויי ההחלמה של המטופל, ולעיתים טיפול זה ניתן בשילוב עם טיפול שמטרתו לרפא. לעומת זאת, טיפול הוספיס הוא טיפול פליאטיבי הניתן למטופלים לקראת סוף החיים.
טיפול פלאטיבי מספק סל של שירותים רפואיים הכוללים טיפול על ידי צוות רב מקצועי: רופא, אחות, עובד סוציאלי ובמידת הצורך אנשי צוות נוספים על פי צורכי המטופל ומשפחתו כל זאת, כתמיכה כוללנית הנותנת מעטפת ממוקדת מטופל ומשפחה. הטיפול המקל ניתן בבית החולים, בשירותי הקהילה, במוסד אשפוז או בבית המטופל במסגרת אשפוז בית.
הגישה הפליאטיבית רואה במוות תהליך טבעי, והיא לא נועדה לזרז אותו או לעכב אותו. הטיפול התומך נועד לאפשר איכות חיים טובה כמידת האפשר עד למוות.
סדציה פליאטיבית הוא טיפול פליאטיבי שבו נעשה שימוש מבוקר בתרופות להורדת רמת ההכרה במטרה להקל את סבלו של המטופל, למשל בחולים סופניים אשר תוחלת חייהם המוערכת היא פחות משבועיים או בחולים שכל המאמצים הידועים והמוכרים להקלה על סבל לא הצליחו לעזור[3]. בישראל נעשה טיפול זה בחולה סופני בהתאם לסעיף 23 לחוק החולה הנוטה למות.
המונח "טיפול פליאטיבי" מתאים לכל טיפול רפואי אשר מטרתו הקלה סימפטומטית, בין אם קיימת תקווה לטיפול מרפא ובין אם לאו. לכן, על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, "טיפול פליאטיבי משמעותו שיטה המשפרת את איכות החיים של חולים ומשפחותיהם המתמודדים עם הבעייתיות של מחלה מסכנת חיים"[4]. גישת הטיפול הפליאטיבי עשויה להינקט אף בניסיון להקל על תופעות לוואי של טיפולים רפואיים שמטרתם לרפא, כגון הקלת תחושת בחילה המלווה לעיתים טיפולים כימותרפיים.
קיימת עלייה בשימוש במונח "טיפול פליאטיבי" לא רק ביחס למחלות סרטן, אלא אף ביחס למחלות הכרוכות באי-ספיקת ריאות, אי-ספיקת לב ומחלות נירולוגיות. הטיפול הפליאטיבי בילדים הוא תחום המתפתח במהירות, תוך פיתוח כלים ייחודיים לילדים החולים במחלות קשות.
אף שרעיון הטיפול הפליאטיבי אינו חדש, רוב הרופאים התרכזו באופן מסורתי במשימת ריפוי החולה. היחס לטיפולים המתמקדים בהקלת הסימפטומים נתקל לעיתים בחשד ובחשש בחוגי הרפואה, מפני התמכרות ותופעות לוואי לא רצויות אחרות[5].
במהלך העשורים האחרונים למאה ה-20 גברה תשומת הלב בתחום הרפואה לשאלת איכות חייהם של מטופלים החולים במחלות קשות. נכון לשנת 2008, רוב בתי החולים ובהם למעלה מ-100 מיטות אשפוז בארצות הברית, מציעות למטופליהם תוכניות בטיפול פליאטיבי[6]. בתחילת המאה ה-21 מתפתחת בתחום הטיפול הפליאטיבי אף גישת צוות מקצועי רב-תחומי, המתמקד בטיפול פליאטיבי. בארצות הברית אף קיימות תוכניות התמחות והתמקצעות בטיפול פליאטיבי לרופאים ולאנשי צוות רפואי אחרים.
שירותי הוספיס וליווי פליאטיבי ניתנים על ידי צוות מולטידיספלינרי הכולל רופא, רוקח, אחות, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, רפואה משלימה, מתנדבים והחשובים מכולם – בני המשפחה המטפלים. הצוות מתמקד בשיפור אופטימלי של איכות חיי המטופל והנוחות שלו. אנשי צוות נוספים יכולים להיות, אחיות המוסמכות לטיפולי בית, מתנדבים בתוך הקהילה (לרוב בעלי הסמכה רפואית כלשהי) ומטפל עיקרי.
המטפל העיקרי (ברוב המכריע של המקרים בן משפחה מדרגה ראשונה) הוא גורם משמעותי ביותר בטיפול הפליאטיבי. המטפל העיקרי והמטופל מפתחים קשר מיוחד במינו בזמן הטיפול. כתוצאה מכך מוצא את עצמו המטפל העיקרי תחת לחץ ועומס רגשי כבד. מתן הפוגה והקלה למטפל העיקרי הם חלק משירות שניתן על ידי הצוות הרפואי המטרה לקדם גם את איכות חיי המטפל העיקרי. הפוגה שבין כמה שעות לכמה ימים (הפוגה של כמה ימים תהיה כרוכה באשפוז ככל הנראה).
המפתח לטיפול פליאטיבי יעיל הוא במתן דרך בטוחה למטופל להתמודד עם סבלו: מצוקתו הפיזית והפסיכולוגית. ראשית רעיון הטיפול הפליאטיבי מיוחס לאנגליה סיסלי סונדרס (Dame Cicely Saunders) ואומץ בהמשך על ידי חוקרים רבים בתחום[7]. התמודדות עם סבלו של המטופל כרוך בראייה רחבה, החל מהתמודדות עם סימפטומים גופניים כגון כאב, בחילות וקוצר נשימה. מומחים בתחום הטיפול הפליאטיבי מפתחים מיומנות במתן טיפול תרופתי לסימפטומים גופניים, והדגימו כי ניתן לעשות שימוש בסמים כגון מורפיום באופן שהמטופל ימשיך להיות עירני ומתפקד. לצד הסימפטומים הגופניים, המטופלים חשים לעיתים קרובות אף תופעות פסיכולוגיות, חברתיות, או רוחניות. הצוות הפליאטיבי הרב-תחומי, הכולל לעיתים קרובות עובד סוציאלי, פסיכולוג רפואי, יועץ, או איש דת, יכול לסייע בהתמודדות המטופל ומשפחתו אף בהיבטים אלה של המחלה. בדרך כלל המטופל בטיפול פליאטיבי מודאג מן הכאב הכרוך במחלה, לצד דאגות באשר לעתיד, לאיבוד העצמאות, דאגות באשר לגורל המשפחה ותחושת היותו נטל על משפחתו והחברה. בעוד שרק חלק מן המטופלים יחפצו לשוחח על דאגות אלה, המומחה בטיפול הפליאטיבי חייב להעריך את מצוקותיו של כל מטופל ומשפחתו, על כל היבטיהן, ולברר האם המטופל רוצה בסיוע אף בהיבטים אלה של מחלתו. התמקדות בהיבטים הרפואיים בלבד של הקלה על סימפטומים גופניים, איננה מקובלת בטיפול פליאטיבי מודרני.
כמו בשאר העולם, גם בישראל היקף השירותים הפליאטיביים במגמת עליה. זאת, אף על פי שהוא מצומצם יחסית לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות המפותחות בעולם המערבי. בחודש דצמבר 2005 נחקק חוק החולה הנוטה למות העוסק בזכותם של חולים במחלה חשוכת מרפא בסוף חייהם, להימנע מטיפול רפואי או להימנע מחידוש טיפול שהחל, כמו גם בחובת המערכת הרפואית לקבל את ההחלטות על פי החוק בשקיפות מלאה. החוק מחייב את כל בתי החולים וקופות החולים בישראל לתת מענה פליאטיבי לכל אדם המעוניין בכך וזאת ללא עלות. במסגרת זאת יכולות להעניק קופות החולים גם הוספיס בית. זה יתאפשר רק כאשר קיים בן משפחה, או חבר קרוב, או מטפל זר, שלוקח על עצמו את האחריות להיות המטפל העיקרי של החולה. המטפל העיקרי יקבל ליווי צמוד של צוות ההוספיס בית הכולל רופא/ה, אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת הזמינים עבור החולה ובני המשפחה 24/7. בין אם באשפוז ובין אם בטיפול פליאטיבי על ידי הצוות הרפואי בבית החולה. התוכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי שיצאה בשנת 2016 מתווה את הדרך בה מתממשת זכותו של כל אדם לקבל מענה פליאטיבי בין אם באופן מוסדי ובין אם בבית החולה ללא תשלום[8].
- סילביאן קולומבו וראובן (רובי) ציגלר, הכרה בזכות חוקית "פוזיטיבית" לקבלת טיפול פליאטיבי - צו השעה, בתוך: שי לביא (עורך), טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה, 2003
איתי עמיקם, האנשים שמלווים ילדים אל מותם, באתר ynet, 1 באוגוסט 2019- אתר האיגוד לרפואה פליאטיבית בישראל
- האונקולוג והטיפול הפליאטיבי, פרופ' רפאל קטן ואחרים, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- טיפול פליאטיבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טיפול פליאטיבי, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
