הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (כ"ב אלול ה'תמ"א, 1681 - כ"ז כסלו ה'תצ"ח, 1738) היה רופא, ראש ישיבה, פוסק הלכה נודע, אב בית הדין ורבה של אלג'יר בראשית המאה ה-18, ובעל השכלה כללית. מחבר השו"ת פרי צדיק.
נולד באלג'יר לאביו הרב ישועה. התייחס לרשב"ץ השני, ולרבי אברהם אבן טוואה. למד אצל חכמי עירו. בהמשך התמנה לאב בית הדין של אלג'יר. קירב את תלמידו הרב יהודה עייאש ששימש אותו כחמש עשרה שנה.[1] חביריו בבית הדין היו רבי יעקב צרור, רבי אברהם יאפיל, רבי יהודה עייאש, ורבי בנימין דוראן.[2] הרב נשאל שאלות הלכתיות מקהילות רבות בצפון אפריקה, ביניהן: תוניס, קונסטנטין, אלג'יר, אוראן וגיברלטר. כמו כן התכתב בהלכה עם חבירו הרב מסעוד אלפסי.[3]
בשנת ה'תע"ד (1714), בית הדין בראשות רבי סעדיה אזוביב (דיין ראשון) ורבי מימון יאפיל (דיין שני) באלג'יר שלח כתב הסכמה לרבי משה חאגיז, לפיו הם מסכימים להחרים את נחמיה חייא חיון שפעל להפצת השבתאות.[4] בין החותמים נמנה גם הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (דיין שישי).
הרב עמד בראשות הישיבה, ותלמידיו העידו כי לרבם כשרון זכירה ייחודי, וכן שהיה בעל השכלה רחבה, בחכמת ההגיון, מדע המדינה, רפואה וטבע.[5] הרב חיבר קינה לעשרה הרוגי מלכות.[6]
עוד העידו תלמידיו כי הרב סבל ממאורעות קשים שפגעו בבניו ובממונו. הרב נטה לחלות, ופגעה בו עייפות כרונית והתעלפויות. ביתו מתה בחייו בשעת לידת בנה.
לאחר פטירתו, תלמידו הרב יהודה עייאש כתב עליו קינה בערבית.[7]
- הרב תמך בשימור מנהגי אלג'יר, וסבר שלא ניתן לשנותם.[2] כמו כן דאג להעביר את המנהגים לתלמידו הרב יהודה עייאש, שקיבצם בספר 'מנהגי ודיני ק"ק ארג'יל'.[8]
- הרב ביאר שארצות המערב קיבלו עליהם את הוראות מרן השולחן ערוך, ויש לפסוק כמותו בכל מקום, מלבד הלכות ומנהגים שכבר נהגו בהם שלא כמרן, שאין לשנות את המנהג הקדמון.[9]
- הרב סבר שאין לפסוק כהגהות הרמ"א, עד שיתברר שכך גם דעת מרן השולחן ערוך.[10]
- לא ניתן לטעון 'קים לי' כשיטת אחד הפוסקים כנגד דעתו של מרן השולחן ערוך.[11]
- שו"ת פרי צדיק - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. נדפס לראשונה בליוורנו, ה'תק"ח.
- ביאור ארבעת חלקי השולחן ערוך - פירוש וקיצור לארבעת חלקי השולחן ערוך. כתב היד אבוד.[12]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
