רמת'ניה

רַמְתַ'נִיֶה (בערבית: ﺍﻟﺭﻣﺜﻨﻴﻪ ,"מרעה גמלים") הוא כפר נטוש במרכז רמת הגולן, כ-10 קילומטרים ממזרח לקצרין. הכפר היה מיושב לסירוגין בתקופות שונות, ומהמאה ה-19 ישבו בו בני העדה הצ'רקסית, עד עזיבתם במהלך מלחמת ששת הימים. בסוף המאה ה-19 נעשה בו אחד הניסיונות הראשונים להתיישבות יהודית ברמת הגולן.

רָמְתַ'נִיֶה (יישוב לשעבר)

מדינה / טריטוריה	סוריה (כיום ישראל)
שפה רשמית	ערבית
סיבת נטישה	מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה	9 ביוני 1967
דת	אסלאם
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	541[דרוש מקור] (1960)
קואורדינטות	33°01′14″N 35°48′21″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אצבע הגליל מוגדלת)   רָמְתַ'נִיֶה (למפת אצבע הגליל רגילה)   רָמְתַ'נִיֶה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רָמְתַ'נִיֶה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רָמְתַ'נִיֶה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אבן מעוטרת בשימוש משני כחלק מקשת מבנה באתר

האפסיס במבנה שמשרים ששימש ככנסייה

הכפר נמצא על כיפה שגובהה 831 מטר מעל פני הים, ובתיו בנויים אבני בזלת. מדרום לו נמצאת כיפה נוספת בגובה 826 מ', הקרויה תל א-רמת'ניה, וכלולה באדמות הכפר. באזור הכפר מצויים 11 מקורות מים אולם שניים מהם שימשו את תושבי הכפר - בירכת א-רמתניה למרגלותיו במזרח והמעיין עין א-רמתניה שמצפון לו.

כחצי קילומטר דרומית-מזרחית לכפר נתגלו שרידים ארכאולוגיים רבים המשויכים לתקופה הרומית והביזנטית. חלק מבתי הכפר אף שרדו במקומם מאז התקופה הביזנטית, ואחד מהם שימש כנראה כנסייה. בין הממצאים: כתובת עם המספר 850 בספרות רומיות, אשר לפי הספירה הסלבקית מתייחסת לשנת 538 לספירת הנוצרים^[1]; כתובות ביוונית, צלבים ודמויות בעלי חיים. ככל הנראה ננטש היישוב הביזנטי עם הכיבוש המוסלמי של האזור בשנת 636, מאז היישוב יושב וננטש לסירוגין בעיקר על ידי שבטים בדווים נוודים. בשלב כלשהו לפני סוף המאה ה-19, יושב הכפר על ידי צ'רקסים.

בשנת 1885 רכשה אגודת "חברת בית יהודה", שבה פעלו אישים כמשה פעליקסון ושמואל שולמאן, 15 אלף דונם מאדמות הכפר, וכ-35 משפחות יהודיות עלו לכפר והשתכנו בכמה מבתיו. בחורף 1885 זרעו המתיישבים את האדמות יחד עם החקלאים בני הכפר, אך רק מספר קטן של גברים נשאר בכפר כדי לעבד את האדמות, בשל המחסור במבני מגורים. כעבור זמן מה הסתבר שעסקת רכישת הקרקעות אינה חוקית, היא בוטלה בטרם הושלמה, והמתיישבים עזבו את המקום ב-1887.^[2] כמה מהם היו בין מקימי המושבה בני יהודה בביר א-שכום שבדרום הגולן. זכרם של מתיישבי רמת'ניה היהודים מונצח כיום בשמו של הר בני צפת שברכס בשנית, כ-3 ק"מ מצפון-מזרח לכפר ושל מאגר בני צפת, כקילומטר ממזרח לכפר.

לקריאה נוספת

• אריה יצחקי, מדריך ישראל: חרמון, גולן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1978. (עמ' 154-156)

קישורים חיצוניים

• קלודין דופין ושמעון גיבסון, ‏יישובים עתיקים וסביבתם בלב הגולן – תוצאותיהן של עשר שנות סקר (1988-1978), קתדרה 73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994
• תמונות מהאתר טיולי (למטייל).
• אל-רמת'אניה באתר מקומות שהזמן שכח

• ועד החברה "בני יהודה" מחסדי הישוב לעבודת האדמה בגולן ארץ הבשן והגלעד, המגיד, 15 באפריל 1886
• קול קורא לעזרת בני יהודה!, הצבי, 30 באפריל 1886
• נחלת בני יהודה, הצפירה, 15 ביולי 1886
• נחלת בני יהודה (המשך מגליון 73), הצפירה, 16 ביולי 1886
• נחלת בני יהודה (המשך מגליון 74), הצפירה, 18 ביולי 1886
• נחלת בני יהודה (סוף מגליון 76), הצפירה, 25 ביולי 1886

הערות שוליים

1. אריה יצחקי, עמ' 156
2. אנציקלופדיה מפה, 2000