Remove ads
שחקנית הונגרייה-יהודייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוז'י פורגאץ' (במקור פישר, בהונגרית: Forgács Rózsi; קצ'קמט, 13 ביוני 1889 – פֶּשְטסֶנְטאֶרְז'ֵבֶט, 11 באפריל 1944) [1] הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע יהודייה-הונגרייה, מנהלת תיאטרון שנספתה בשואה. היא הייתה משחקניות הטרגדיה הגדולות של הונגריה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20.
רוז'י פישר נולדה במשפחה יהודית כבתם של הסוחר אדולף פישר ושל לואיזה רוטבאום.[2] לאחר שסיימה את לימודיה באקדמיה לתיאטרון, ב-1904 (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) הופיעה בתפקיד דרמטי בחברת תאליה (חברת תאליה – 1904–1908 – הייתה אגודת תיאטרון שנוסדה בבודפשט תחת ההשפעה והמודל של התיאטראות החופשיים האירופיים (Freie Bühne, Thèâtre Libre). מטרתה הייתה להציג דרמות בנות התקופה או קלאסיות בעלות ערך ספרותי שאינן בתוכניות של תיאטראות מקצועיים, ולפתח סגנון משחק חדש).
היא השיגה את ההצלחה הגדולה הראשונה שלה בתפקיד קלרה בדרמה של פרידריך הבל, מריה מגדלנה. היו לה הופעות בולטות במחזות של סופרים מודרניים באותה תקופה, גבריאלה ד'אנונציו (העיר המתה), ארתור שניצלר (העיזבון), מקסים גורקי (בתחתית) ובעיקר מחזותיו של הנריק איבסן.
בשנים 1908–1909 הופיעה בתיאטרון ההונגרי, וביוני 1914 חתמה על חוזה בקולוז'וואר. ארבע שנים מאוחר יותר חזרה לבודפשט: ב-1918 הפכה לאמנית בתיאטרון הלאומי, אבל לא קיבלה תפקידים גדולים במיוחד והיו לכך כנראה סיבות פוליטיות (גם בשל יהדותה). ב-1923 לא חודש החוזה שלה.
באותה תקופה הקימה תיאטרון ניסיוני בשם התיאטרון הקאמרי, איתו ניסתה להמשיך את שאיפותיה של חברת תאליה לשעבר. היא העלתה מחזות של סופרים זרים שעדיין בקושי היו מוכרים בהונגריה, אבל הציגה, למשל, גם את "האומללים" (Boldogtalanok) של מילאן פישט (11 בינואר 1925), שבו כבר שיחקה באחד התפקידים הראשיים גם ב"תיאטרון הסופרים" שנתיים קודם לכן. (המחבר, מילאן פישט שיבח אותה בהתלהבות בכתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט).[3] בבודפשט, ברחוב רוואי 8 ב-Little Comedy Theatre נערכו הצגותיה אלא שהכוונה החדשנית שלה לבדה, ללא רקע כלכלי רציני, התבררה כלא מספקת והחברה פשטה רגל לאחר שלוש שנים. רוז'י פורגאץ' פרשה ב-1927.
ב-3 בדצמבר 1927, בבודפשט, היא נישאה לבעל העסקים אוסקר רוטמן (רוגוז), הצעיר ממנה בשבע שנים, יליד נגיווארד, בנם של יוזף רוטמן ופאני קליין. [4]
היא כתבה הצגת אגדה בשם "אגוז זהב" (Aranydió), שיצא לאור ב-1929.[5]
כל עוד שיחקה על הבמה, היא נחשבה לאחד הכישרונות הגדולים של תקופתה. פרידייש קארינתי שיבח אותה, דז'ה קוסטולאני החשיב אותה לשחקנית גדולה.[6] לאחר שנאלצה לעזוב את התיאטרון הלאומי, לאסלו באנוצי כתב עליה כך: "הערך האמנותי הגדול ביותר של רוז'י פורגאץ' הוא העוצמה המדהימה שבה היא יכולה להביע כאב ותשוקה. זו ה-note personelle (הערה אישית או תכונה אישית) הכי מיוחדת שלה. אף אחד בדור הצעיר אינו יכול להשתוות לזה. רוז'י פורגאץ' היא שחקנית הטרגדיה המסורה ביותר של התיאטרון ההונגרי המודרני."[7] ב-11 באפריל 1944, שלושה שבועות לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה התאבדה בביתה יחד עם בעלה, אוסקר רוגוז (רוטמן).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.