רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4). היה עשיר^[1] ועסק במסחר במשי^[2].

ערך זה עוסק באמורא בבלי בן הדור השלישי לאמוראים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי אבא (פירושונים).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "רבי אבא (השלישי)".

רבי אבא

תקופת הפעילות	דור שני ושלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה
תלמידיו	רב ספרא
בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא

ביוגרפיה

רבי אבא נולד בבבל ולמד אצל רב הונא ראש ישיבת סורא ורב יהודה ראש ישיבת פומבדיתא. הוא עלה לארץ ישראל על אף התנגדותו של רב יהודה רבו, ובהגיעו לגבול הארץ בעכו נישק את סלעיה^[3]. יש הסוברים שעלה לארץ ישראל דרך הים^[4].

בתלמוד מסופר שלפני עלייתו לארץ, התפלל רבי אבא שדבריו יתקבלו על חכמי ארץ ישראל. כאשר הגיע לארץ, פגש קבוצת חכמים מבית מדרשו של רבי יוחנן שהתקשו בסוגיא הלכתית סבוכה במסכת ביצה. הוא ניסה לתרץ את קושייתם, אך הם חייכו למשמע סברתו. שאל אותם רבי אבא: מדוע אתם צוחקים עלי? וכי לקחתי את בגדיכם? אך הם חזרו וחייכו^[5].

החתם סופר פירש^[6] שדבריו של רבי אבא לא התקבלו דווקא מפני שהוא התפלל שהם יתקבלו, מפני שאין לאדם להתפלל שדבריו יתקבלו, שהרי אם אינם נכונים מוטב שלא יתקבלו, אלא עליו להתפלל להצליח להגיע אל האמת.

על יחסו לרבי אמי לכאורה המקורות סותרים זה את זה: במסכת בבא בתרא^[7] מסופר על דיון שבא לפני רבי אמי ונאמר שם שהיה רבי אבא יושב לפניו (כתלמיד היושב לפני רבו), ומשמע מזה שרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי. לעומת מקור זה, במסכת בבא מציעא^[8] מסופר שרבי אמי מצא פרגיות שחוטות בין טבריה לציפורי ובא לפני רבי אבא לשאול לגבי חיוב השבת אבדה^[9], ומכך נראה שרבי אבא היה רבו של רבי אמי. בתוספות בבבא בתרא שם, הקשה ר"י הזקן קושיה זו, וכתב שיש הגורסים בבבא מציעא רבי אסי במקום רבי אבא^[10], ולשיטתם לא קשה. בדומה לכך, הכריעו בתוספות בבבא מציעא שם מכח הסתירה, שבבבא מציעא הגרסה הנכונה היא רבי אסי ולא רבי אבא. ואם כן לשיטת תוספות שם רבי אבא היה תלמידו של רבי אמי, ובספר יוחסין מביא שמה שמצינו שרבי אבא ישב לפני רבי אמי זה בגלל חשיבותו כראש המתיבתא, אבל בעצם ישב לפניו כחבר ולא כתלמיד. ובמסכת גיטין מצינו שרבי אמי אמר במעשה אחד אלמלא רבי אבא היינו באים להתיר עבודה זרה,

הצלחה בתלמודו

• בהמשך זכה רבי אבא להצלחה גדולה בתלמודו, עד שתואר בתלמוד כ"רבותינו שבארץ ישראל (הוא) רבי אבא"^[11]. רבים מהחכמים למדו ממנו תורה בארץ ישראל, ביניהם רב ספרא^[12].

מסופר בתלמוד שכדי לקיים מצוות צדקה בסתר היה רבי אבא קושר בחלקו האחורי של בגדו כסף, ועניים היו מתירים את הקשר ולוקחים את הכסף^[13]. מוזכר רבות בתלמודים, הבבלי והירושלמי. אחת הסוגיות הסבוכות בדיני ממונות מכונה על שמו נסכא דרבי אבא^[14].

לקריאה נוספת

• יהודה דוד אייזנשטיין, ‏"אַבָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 6, באתר היברובוקס
• הרב אהרן הימן, "ר' אבא א)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• שלום (בן יחזקאל) אלבק, ר' אבא ה, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 4–12, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 1
• הרב יהודה אדרי, "ר' אַבָּא (הראשון)", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 15, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

קטגוריה:רבי אבא, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים

1. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד א'
2. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז, עמוד ב'
3. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב, עמוד א'.
4. משפחות סופרים; תולדות תנאים ואמוראים; בנתיב האמוראים
5. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ח, עמוד א'
6. שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רח
7. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ד, עמוד א'.
8. תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ד, עמוד ב'.
9. אמנם יש שם מחלוקת האם בא לשאול שאלה זו לפני רבי אבא, לפני רבי יוחנן, או שהביא שאלה זו לבית המדרש.
10. נראה שראשי התיבות ר"א נפתחו שלא כהוגן על ידי אחד המעתיקים.
11. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'.
12. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"א, עמוד ב'.
13. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ז, עמוד ב'.
14. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ג, עמוד ב'.