קרב עוג'ה

קרב עוג'ה, או קרב ניצנה, היה קרב בין צבא ההגנה לישראל וצבא מצרים בעוג'ה (היום ניצנה) ובסביבתה במלחמת העצמאות. הקרב נערך בין 26 ל-27 בדצמבר 1948 במסגרת מבצע חורב שנועד לגרש את הכוחות המצריים משטחי ישראל. השלב הראשון של המבצע היה כיבוש בו זמני של 18 עמדות מצריות בכביש באר שבע - עוג'ה, מתוכן שבע עמדות באזור עוג'ה.

קרב עוג'ה

כוחות מבצע חורב סמוך למעבר ניצנה
מלחמה: מלחמת העצמאות
תאריכים	26 בדצמבר 1948 – 27 בדצמבר 1948 (יומיים)
מקום	הנגב ומזרח חצי האי סיני
קואורדינטות	30°53′10″N 34°25′21″E
תוצאה	ניצחון ישראלי חלקי
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל מצרים (1922-1952) ממלכת מצרים מנהיגים דוד בן-גוריון  המלך פארוק  מפקדים יגאל אלון

ההתקפה בוצעה על ידי חטיבה 8, בתיגבור כוחות מחטיבת הראל. המהלך התחיל בתמרון מצרי מצפון לעוג'ה, שעצר את הכוחות הישראליים. ההתקפה הישראלית החלה בפועל רק ב-26 בדצמבר. הישראלים ניצחו בשעות אחר הצהריים ב-27 בדצמבר, אך רק בבוקר 28 בדצמבר כבשה חטיבה 8 את שתי העמדות האחרונות, והשלימה את כיבוש כל 18 העמדות.

רקע

השלב השלישי והאחרון במלחמת העצמאות החל ב-15 באוקטובר 1948, כאשר ישראל פתחה במבצע יואב בחזית הדרום. בעוד שהישראלים השיגו השגים טקטיים ואסטרטגיים משמעותיים במבצע, המצב הבין לאומי השתנה רק במעט ומצרים עדיין גררה רגליים בשיחות שביתת הנשק. לפיכך החל מבצע חורב בדרום, במטרה לגרש את הכוחות המצרים מישראל. עיקר הפעולה תוכנה נגד הזרוע המזרחית של הכוחות המצריים (עוג'ה-ביר עסלוג') במטרה לנתק את האגף המערבי של הצבא המצרי מעיקר כוחותיו בישראל, על ידי פלישה לסיני.^[1] מבצע חורב נחשב למבצע הגדול ביותר במהלך מלחמת העצמאות.

פיקוד הדרום בפיקודו של יגאל אלון קבע 18 מטרות מצפון לדרום שיש לכבוש. שבעת המטרות הראשונות היו על כביש ביר-אסלוג'-עוג'ה, כש-3–5 משקיפות על עוג'ה עצמה.

המבצע הוביל לחיתוך הכביש לשלושה חלקים, באמצעות כוחות שפעלו בביר עסלוג',אל מושריפה ועוג'ה.^[1]

עוג'ה אל חפיר

עוג'ה היה כפר קטן בגבול ישראל-מצרים, הידוע גם בשם עוג'ה אל חפיר. הוא שימש כמרכז שלטוני ונבנה על ידי האימפריה העות'מאנית בגבול מצרים-ארץ ישראל בין 1908–1915. זו הייתה גם התחנה הסופית של ההרכבת הדרומית העות'מאנית בארץ ישראל, של הקו שהגיע עד קוסיימה בתוך סיני.

הערכות הכוחות

הכוח הישראלי שהוקצה לכיבוש עוג'ה הורכב מחטיבת השריון 8 - גדוד השריון 82 שכלל ארבעה טנקים בינוניים, 12 כלי רכב משוריינים ופלוגה ממוכנת; גדוד הקומנדו 89, כלל שתי ארבע פלוגות נידות; וגדוד התמיכה 88 שכלל שנים עשר מרגמות 3". הכוחות תוגברו על ידי הגדוד החמישי מחטיבת הראל וקבוצת תותחים המורכבת משמונה תותחי 75 מ"מ, שלוש מרגמות 120 מ"מ, מרגמות כבדות וסוללת תותחים נגד טנקים.

חיל המצב המצרי כלל גדוד חי"ר 1 מחוזק בסוללה של תותחי הרים 3.7 אינץ'. ההגנות של עוג'ה התרכזו בעיקר במזרח, מול באר שבע, מכיוון שהדרך הצפון מערבית של ואדי עוג'ה נחשבה בלתי עבירה לרכבים. לכן החליטו בצבא הישראלי לתקוף מהוואדי.

בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר, הכשירו מהנדסים ישראלים דרך רומית עתיקה מחלאסה לרוחיבה, צפונית מערבית לעוג'ה. עם זאת, חלקים מדרך התנועה המתוכננת לא היו מוכנים. כוחות חטיבת 8 וחטיבת הראל עזבו את רוחיבה ב-18:00 ב־25 בדצמבר. הם פנו מערבה בואדי אל-עבאאד, צפונית לעוג'ה. כ-3 ק"מ מהוואדי, לא נעשו עבודות הנדסיות והחטיבה נתקעה.

הכוחות פתרו את הבעיה ההנדסית בעזרת טרקטורים. בבוקר 26 בדצמבר, גדוד 88 ופלוגה מחטיבת הראל, נסעו צפונה כדי לחסום תגבורת מצרית אפשרית ממסדרון עזה, ואילו השאר פנו דרומה לעוג'ה. ב-07:00 הפציצו מטוסי הרווארד ישראלים את עוג'ה בשש-עשרה פצצות של 50 ק"ג. ההפצצה יצרה התראה על ההתקפה הממשמשת ובאה.

הקרב

הישראלים התקדמו בשני מאמצים: גדוד 82 במערב דרך ואדי עוג'ה וגדוד 89 במזרח דרך כביש רפיח-עוג'ה. הקרב החל בשעה 14:00 ב-26 בדצמבר. גדוד 82 תקף וכבש את עמדה 3 בצפון. על מנת לזרז את הכיבוש כדי לשחרר את כוחותיו לעבר סיני, מפקד חטיבה 8 יצחק שדה הורה לפלוגה ממונעת מגדוד 89 לתקוף את תל עוג'ה (עמדה 5) מהכביש הראשי המוגן היטב. הפלוגה ספגה נפגעים רבים, בהם שישה הרוגים, מאש נגד טנקים ונסוגה. מפקדה, יעקב "דב" גרנק, נהרג בלחימה. בינתיים, טור מצרי מרפיח העסיק את הכוח החוסם הישראלי בצפון אך נסוג לאחר שאיבד חמישה כלי רכב משוריינים. הישראלים סבלו משני הרוגים.

בשלב זה, פיקוד הדרום הישראלי החל ליישם את תוכנית הגיבוי שלו במידה וחטיבה 8 לא תצליח לכבוש את עוג'ה, ושלח לאזור כמה מכוחות חטיבת הנגב שהשתתפו בקרב ביר עסלוג'. למרות שחטיבה 8 נערכה לסיטואציה הזו והייתה לה תוכנית להתגונן מפני מתקפת נגד מצרית. גדוד 9 של חטיבת הנגב יצא לכבוש את עמדות מצרים באל מושריף (בין ביר תמילה לעוג'ה), אך לא נתקל בהתנגדות.

בבוקר 27 בדצמבר עבר גדוד 82 דרומה וכבש את העמדה 4, בין הכפר לגבול, ובכך ניתק את עמדות עוג'ה ממצרים. טור מצרי שניסה להגיע לעוג'ה מרפיח נעצר על ידי כוח החוסם בצפון, אם כי בתחילה עברו אזור שנועד להיות בשליטת חטיבת הראל, שאיחרה בגלל בעיות לוגיסטיקה. טור נוסף מאבו עיג'ילה יורט על ידי גדוד 82.

חיילים מצריים בשבי 28 בדצמבר 1948

רוב חטיבה שמונה, שנתמכה מהאוויר על ידי מטוסי הרווארד ומפציץ ביופייטר, המשיכה לתל ולכפר, אותו כמעט הקיפו. גדוד 82 כבש את התל, וגדוד 89 נבלם על ידי הפצצה אווירית בשעה 07:45 ואיבד שני חיילים. הכוחות שלחו גל שני שעבר לאורך פסי הרכבת העות'מאניים ופרץ את ההגנות, ובמקביל נכנס גדוד 82 לכפר. חיל המצב המצרי נכנע בשעה 12:36. בבוקר 28 בדצמבר נערכו הכוחות הישראליים מחדש וכבשו את עמדות 1 ו-2 בגבול.

אחרית דבר

אנדרטה לזכר חיילי ישראל שנפלו בקרב על עוג'ה

הקרבות בעוג'ה, ביר עסלוג' וביר תמילה גרמו לנסיגה מוחלטת של המצרים לאורך כביש באר-שבע-עוג'ה. חטיבת הנגב הצליחה להרוס שתי שריוניות האמבר וללכוד שש, כמו גם 20 משאיות אספקה באזור מושריפה. עשרות כלי רכב אחרים ברחו דרומה למצרים. חיילים מצרים רבים, כולל קצינים, שנסוגו ברגל, נכנעו לכוחות הישראלים לאחר שלא מצאו אוכל ומחסה במזג האוויר הקר. הכוחות המצריים הנותרים התכנסו מחדש בסיני, בפיקודו של בריגדיר-גנרל פואד ת'אבת, התכוננו להתקפת נגד, אך כשהחלו להתקדם ניתנה הוראה לסגת.

קצין מצרי מהאחים המוסלמים כמאל איסמעיל אפר-שריף ציין כי הקרב עוג'ה סימן את הסוף למערכה המצרית בישראל, ומכאן והלאה צבאו היה צריך להילחם על אדמה מצרית. לדברי חיים הרצוג, האגף המזרחי המצרי התפרק לחלוטין לאחר הקרב, אם כי זה לא היה ברור במצרים או ברחבי העולם באותה תקופה, מכיוון שממשלת מצרים טענה לניצחון.

לכידת עוג'ה אפשרה לצבא הישראלי לשלוח את כוחותיו לחצי האי סיני במטרה להקיף את הצבא המצרי מישראל ובסופו של דבר לגרשו מישראל. חציית הגבול בין מצרים לישראל יצרה דחיפה מוראלית משמעותית לישראלים; על פי עד ראייה רבים מהחיילים זעקו משמחה ועצרו את כלי הרכב שלהם כדי לנשק את האדמה. חטיבת הנגב וגדוד 82 נשלחו לחצי האי. מאוחר יותר בגלל לחץ בינלאומי נסוגו.

לאחר המלחמה, עוג'ה וסביבתה הפכו לאזור מפורז. בעקבות סדרת אירועים והתכתשויות, ב-1955 נכבש האזור מחדש על ידי ישראל במבצע הר געש.

קישורים חיצוניים

יעקב גרנק באתר יזכור, אתר ההנצחה של משרד הביטחון הישראלי.

הערות שוליים

1. Adan, Avraham, 1926-2012.; אדן, אברהם, 1926־. (1984). ʻAd degel ha-deyo. Cohen, Adir., כהן, אדיר. [Tel Aviv]: Hotsaʼat "Maʻarakhot", Tseva ha-haganah le-Yiśraʼel, Miśrad ha-biṭaḥon. ISBN 965-05-0156-8. OCLC 13156519.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)