קרב מטאורוס

קרב מטאורוס (Metaurus) היה אחד מהקרבות המכריעים שניטשו בין רומא לקרתגו במלחמה הפונית השנייה. הוא נערך ב-207 לפנה"ס בעמק הנהר מטאורוס (מטאורו), באומבריה שבמרכז איטליה, והסתיים בניצחון מוחץ של הרומאים. צבא קרתגי, בפיקוד עזרובעל ברקא אחי חניבעל, ניסה לחבור אל חניבעל, כדי לנסות ולהכריע בכוחות משותפים את חילות רומא ולהכניעה. הניסיון סוכל על ידי הקונסולים גאיוס קלאודיוס נרו ומרקוס ליוויוס סלינטור. זמן קצר קודם לכן נלחם נרו נגד חניבעל בקרב גרומנטום, מרחק כמה מאות קילומטרים דרומית למטאורוס; אך בצעידה מאומצת ומבלי שיבחינו בו אויביו הצליח להגיע במועד אל עמיתו ולנחול יחד ניצחון בשל יתרונם המספרי.

מהלך המלחמה הפונית השנייה

עזרובעל נוחת בצפון איטליה

מטבע קרתגי עם דמות עזרובעל

המשימה של עזרובעל לבוא לעזרת אחיו באיטליה התנהלה עד שלב זה בצורה מוצלחת למדי. לאחר שהצליח לחמוק מכוחותיו של פובליוס סקיפיו בספרד ולהגיע בשלום לגאליה בחורף 208 לפנה"ס, עזרובעל המתין עד לבוא האביב של 207 לפנה"ס על מנת לנצל את מזג האוויר הנוח יחסית לחצות את האלפים ולהגיע לצפון איטליה.

חציית האלפים על ידי עזרובעל הייתה מהירה בהרבה מזו של אחיו בעיקר בשל העדרו של האיום מצד שבטי הגאלים שעתה חששו מהקרתגים וכיבדו אותם. רבים מאנשי השבטים הצטרפו בהתלהבות ומילאו את שורותיו של הצבא הקרתגי. 10 פילי מלחמה שרדו את המסע דרך האלפים ונועדו לשמש את עזרובעל בקרב שעתיד היה להתחולל.

רומא עדיין ליקקה את פצעיה משורות התבוסות המוחצות שהנחיל לה חניבעל 10 שנים קודם לכן, והרומאים היו מבועתים מהמחשבה שייאלצו להילחם בשני בניו של "הברק" (כינוי של המצביא הקרתגי חמלקרת ברקה) בבת אחת. הקונסולים נרו ומרקוס ליוויוס שנבחרו בחופזה נשלחו להתעמת עם חניבעל ועזדרובעל בהתאמה.
בתחילה אף אחד מהם לא יצר מגע עם צבאות הקרתגים. בשלב זה של המלחמה חניבעל שכוחותיו היו מדולדלים חשש להיכנס לקרב חזיתי עם כוחותיו של נרו שמנו כ-45,000 איש והשניים ניהלו משחקי חתול ועכבר בברוטיום. בינתיים סלינטור נסוג בזהירות בפני עזרובעל, כשהוא מאפשר לו לחצות מעבר למטאורוס דרומה עד העיר סנה.

איחוד 2 הקונסולים

עזרובעל שלח שליחים לחניבעל על מנת להודיע כי הוא מתכנן לפגשו בדרום אומבריה. אולם השליחים נתפסו במקרה ממש בסמוך למחנהו של חניבעל, ותוכניותיו נפלו לידי נרו. האחרון לקח כוח בסדר כוחות של לגיון מתוגבר (6000 רגלים ואלף פרשים) והצעיד אותו במסע מזורז צפונה, על מנת לחבור לכוחותיו של מרקוס ליוויוס, כשהוא לוקח סיכון מחושב שחניבעל עלול להתקיף את שארית צבאו שנותר ללא פיקוד (תרחיש שלא קרה בסופו של דבר).

מאחר שהכיר בדחיפות של המצב ובאיום הנשקף לרומא מאיחוד שני הצבאות הקרתגניים, שלח נרו שליחים רכובים קדימה, עם פקודות לארגן אספקה לכוחו במהלך מסעו מתושבי הכפרים הסמוכים, והורה לחייליו לקחת עמם רק את כלי נשקם. במהלך צעידתם צפונה הצטרפו לצבאו של נרו מתנדבים רבים ותיקי מלחמות שתגברו את כוחו. קלאודיוס נרו הגיע במהירות למחנהו של מרקוס ליוויוס סמוך לסנה, כאשר מחנהו של עזרובעל ממוקם כ-800 מטר צפונה. הוא הגיע בחסות החשכה ונוכחות כוחו במחנה הרומאי התגלתה לקרתגנים רק בבוקר שלמחרת, כשהרומאים החלו להתכונן לקרב.
עזרובעל החל אף הוא בהכנות לקרב, אך התצפיות שלו גילו כי הצבא הרומאי וחיל הפרשים שעמד לרשותו גדלו בצורה משמעותית. הוא נזכר כי שמע תרועת חצוצרות במשך הלילה, צליל שהיה מוכר לו מההיתקלויות ברומאים בספרד, והסיק נכונה כי הוא עומד עתה בפני שני צבאות רומיים ולא אחד. כתוצאה מכך, נסוג צבאו של עזרובעל ותפס עמדות מוגנות והרומאים החליטו בשלב זה להימנע ממתקפה על המערך המוגן.

בחסות הלילה ניסה עזרובעל לבצע נסיגה מסודרת צפונה, לאורך הנהר מטאורו, בכוונה לחצותו וכך להימנע מקרב נגד הכוח הרומי העדיף, ולנסות ליצור שוב קשר עם חניבעל בתנאים נוחים יותר. אולם בשל הצפה של הנהר עקב גשמי האביב והמסת השלגים, הוא לא הצליח למצוא מקום בטוח לחצות את הנהר. הרומאים דלקו אחריו תוך שהם מאלצים אותו לנהל את הקרב שממנו ביקש להימנע בשל נחיתותו המספרית. בנוסף לכך רבים מחייליו הגאלים השתכרו במשך הלילה ותפקודם כחיילים היה לקוי ביותר.

ההיערכות לקרב

בדומה לרוב הצבאות הקרתגים, היה צבאו של עזרובעל כוח רב-לאומי שכלל חיילים איברים, ליגורים, גאלים ואפריקאים. האגף הימני של עזרובעל היה סמוך לגדת הנהר והאגף השמאלי ממוקם גבוה על גבי הגבעות הסמוכות. הוא מיקם את חיל הפרשים באגף הימני על מנת לגונן עליו בפני כיתור מצד כוח הפרשים הרומאי. לעומת זאת האגף השמאלי של עזרובעל היה מוגן היטב על ידי גבעות מימין וגיא עמוק בחזיתו. חייליו הטובים ביותר של עזרובעל היו האיברים, שהיו חמושים במגינים וחרבות. האיברים היו ממוקמים באגף הימני יחד עם חיילים אפריקאים (קרתגים או אחרים) שככל הנראה היו חמושים בחניתות. המרכז אויש על ידי חיילים ליגורים שהיו מאומנים פחות מהחיילים באגף הימני. ובאגף שמאל מוקמו החיילים הגאלים, שעזרובעל קיווה שיהיו מוגנים היטב על ידי הגיא בחזיתם. בנוסף לכך היו לעזרובעל 10 פילי-מלחמה שמוקמו באגף הימני.

מרקוס ליוויוס פרס את צבאו אל מול הכוח הקרתגי. האגף הימני היה תחת פיקודו של ליוויוס, האגף השמאלי תחת פיקודו של נרו והמרכז בפיקודו של פורקיוס. חיל הפרשים הרומאי מוקם באגף השמאלי אל מול הפרשים הקרתגים.

מהלך הקרב

הקרב החל כאשר האגף השמאלי הרומאי תוקף את האגף הימני הקרתגי, אליו מצטרף בהמשך המרכז הרומאי, חיל הפרשים הקרתגי הקטן ניגף בפני הפרשים הרומאים. עם זאת בשלב זה האגף הימני הקרתגי והמרכז מחזיקים מעמד ופילי המלחמה מצליחים לפרוץ את קווי הרומאים ולזרוע בהלה. בשלב זה המערכה נוטה לטובתו של עזרובעל. נרו, באגף הרומאי הימני מתקשה להתגבר על תוואי השטח התלול שחוסם את המעבר אל הגאלים באגף השמאלי של עזרובעל. לאחר שהוא נוכח בחוסר התוחלת של הניסיון להגיע אל הגאלים הוא מחליט לתקוף את האגף הימני הקרתגי משמאל. האגף הימני הקרתגי מתקשה לעמוד בפני ההתקפה המשולבת של ליוויוס מהחזית ושל נרו מהאגף, שיוצרים אנדרלמוסיה וחוסר סדר בשורותיו. תוך זמן קצר האגף הימני קורס לעבר המרכז כשהלוחמים הקרתגים נטבחים או מנסים להימלט על נפשם.

המרכז הקרתגי השרוי באי סדר עומד עתה בפני התקפה משולבת של פורקיוס מהחזית, מרקוס ליוויוס מהאגף הימני ונרו מאחור. בשלב זה הפרשים הרומאים מביסים כליל את הפרשים הקרתגים, הכוח הקרתגי מתפורר כאשר הפרשים הרומאים דולקים אחרי הנמלטים וגורמים להם אבדות כבדות. למעשה מרבית האבדות של הקרתגים נגרמות בזמן מנוסתם המבוהלת. הכוח הגאלי נשאר ככל הנראה בעמדותיו ואינו חש לעזרתו של עזרובעל. עזרובעל שככל הנראה מבין שהקרב אבוד מסתער הסתערות נואשת אל עבר הרומאים ונהרג.

השלכות הקרב

ראשו הערוף של עזרובעל מושלך אל מחנהו של אחיו לאחר קרב מטאורוס

הרומאים המנצחים אינם מגלים כבוד כלפי אויבם הקרתגי בניגוד לחניבעל שדאג תמיד לקבורה נאותה של המצביאים הרומאיים שנהרגו בקרב. במקום זאת קלאודיוס נרו עורף את ראשו של עזרובעל, שנלקח לדרום איטליה ומושלח שם לעבר מחנהו של חניבעל.

קרב מטאורוס הוא בעל משמעות היסטורית מרחיקת לכת. לולא התרחש, ואילו עזרובעל היה מצליח לחבור אל כוחותיו של חניבעל ולצרף אליהם בעלי ברית נוספים ייתכן שהצבא המאוחד היה מסתער על הבירה רומא ואולי אף מצליח להכניעה. גם אם הצבא המאוחד לא היה עולה על רומא ייתכן והרומאים שספגו תבוסות קשות ומשפילות מצד חניבעל היו חוששים במקרה זה לעצם קיומה של רומא ומסכימים לחתום על הסכם שלום עם חניבעל – שהיה מוכתב לפי תנאיו.

בפועל כוחו המוחלש של חניבעל וחוסר הצלחתו לגייס כוחות מקרב בעלי בריתו מקרב הערים האיטלקיות (הלא רומאיות), גרם לסטגנציה של מצבו באיטליה ולחוסר יכולת להגיע להכרעה מול הרומאים שהחליטו זמן קצר לאחר מכן להעביר את שדה המערכה לאפריקה ולאלץ את חניבעל לחזור על מנת להגן על מולדתו. בקרב זאמה שהתחולל לאחר מכן על אדמת אפריקה הובס לראשונה המצביא המנוסה שנאלץ זמן לא רב לאחר מכן לצאת לגלות.

המלחמה הפונית השנייה הסתיימה בניצחון מוחץ של הרומאים ובתנאים קשים במיוחד שנכפו על קרתגו בהסכם השלום עמה. למעשה בישרו תוצאות המלחמה את ביסוס מעמדה של רומא כמעצמת העל של העולם העתיק ואת ראשית דעיכתה של קרתגו עד לחורבנה המוחלט במלחמה הפונית השלישית מול הרומאים.

בספרות

אחד מהפרקים בספרו של אדוארד שפארד קריסי 15 הקרבות המכריעים של העולם, עוסק בקרב מטאורוס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרב מטאורוס בוויקישיתוף

• לי לוין, קרב מטאורוס באתר HYSTORynet
• קרב מטאורוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)