Remove ads
קצינת ח"ן ראשית (קחנ"ר) עמדה בראש מערך חיל הנשים שפעל בצה"ל משנת 1948 עד שנת 2001. החיל שעליו פיקדה קלט את המתגייסות בבסיסי טירונות, דאג לאמן אותן ולהכשירן לתפקידים צבאיים שונים. לחיל היה גם בית ספר למפקדות, שהכשיר חיילות לתפקידי פיקוד. תפקיד מערך הח"ן היה גם לסייע לשבץ את החיילות ביחידות הצבא ולפקח על ניהול שגרת חייהן. בכל פיקוד, מרחב, חיל וזרוע ובכל יחידה צבאית הוצבו קצינות ח"ן שטיפלו בחיילות וסיפקו להן שירותים שונים. כאשר הוקם חיל הנשים כל החיילות השתייכו אליו פורמלית, אף על פי שרק מעטות מהן שירתו בפועל במערך חיל הנשים. קחנ"ר הייתה מפקדת הנשים בצבא והיא זו ששפטה והענישה חיילות שלא מילאו את תפקידן כמצופה. בניגוד לחילות אחרים, שמזוהים על פי התפקידים שהם ממלאים, חיל הנשים הדגיש את ההבדל בין נשים לגברים בצבא.
Remove ads
כשפרצה מלחמת העצמאות נשים מיהרו להתגייס לפעולות ההגנה על ישראל ומילאו בכוחות הלוחמים את רוב התפקידים, כולל תפקידי לוחמה בחזית וטיס. במאי 1948 הוקם צבא ההגנה לישראל ובין חילותיו היה גם חיל נשים (ח"ן) שבראשו הועמדו קצינות יוצאות הצבא הבריטי. תפקידי הנשים בצבא נקבעו עם פרסומו של התקן הראשון של חיל הנשים – ח"ן, שבו נקבע כי נשים לא ישולבו בתפקידי לחימה אלא רק בהגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מנהלתיים ובתפקידי עזר כגון קשריות, נהגות, טבחיות, אחיות, שוטרות, תפקידי קרקע בחילות אוויר וים, שרטטות, עבודות תעשייה, אפסנאות וכדומה. בפקודת הקמתו של חיל הנשים הוטלה הכשרת הנשים והצבתן לתפקידים בצבא על מטה חיל הנשים שנבנה לפי המתכונת הבריטית של חיל העזר לנשים.
את הקמת חיל הנשים הטיל הרמטכ"ל יעקב דורי על שרה ברוורמן ועל שושנה גרשונוביץ, ששרתו בעבר כקצינות בצבא הבריטי. שתי הנשים התיישבו וכתבו מכתבים ליותר מ-30 נשים שהכירו מקורסים שונים של ההגנה והצבא הבריטי. נשים אלה הפכו מאוחר יותר למפקדות הראשונות בצה"ל.
מיד לאחר מכן החליט ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, למנות את מינה בן צבי מהפלמ"ח לעמוד בראש חיל הנשים החדש. הרמטכ"ל דורי, הורה לספק לשתי המגייסות את הנשק והציוד הדרוש. כשהסתבר שהציוד מתעכב, פנו השתיים לבבה אידלסון ונעזרו בארגוני נשים כמו ויצו ונעמת. פעילות בנעמת אף סייעו להם למצוא משרדים ששמשו קודם לכן לקליטת עולים ועמדו ריקים בעקבות מדיניות נעילת שערי המדינה של הבריטים. לאחר שהשיגו את המקום והציוד הדרוש לפעילות מלאה של חיל חדש בצה"ל נפתח קורס המפקדות הראשון ב-4 במאי 1948. בסיס קליטה ומיון נשים הוקם ב -16 במאי ובסוף מאי 1948 מונתה אל"ם מינה בן צבי, קצינה ששירתה בעברה בחיל הנשים הבריטי למפקדת חיל הנשים הראשונה.
ביוני 1948 פיקדה קחנ"ר בן צבי על כ – 5000 חיילות. במטה החיל היו אגפי הדרכה, שלישות ואפסנאות והופעל גם בסיס הדרכה ואימון שממנו יצאו חיילות ליחידות ח"ן בחילות צה"ל ובפיקודיו. בסוף מלחמת השחרור היו בחיל הנשים יותר מ-12 אלף חיילות שהיוו יותר מעשירית מהכוח הצבאי. בראשית שנת 1949 נערכה ביקורת בחיל הנשים והתברר שהחיל מתקשה להדריך, למיין ולשבץ את החיילות ביחידות השונות בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד מפקדי הצבא. בתום הקרבות, הוחלט על ארגון מחדש של הצבא וגם של חיל הנשים וב-2 במאי 1949 מונתה אל"ם שושנה ורנר לקחנ"ר.
Remove ads
קצינות החן הראשיות הראשונות נאלצו לראות בנשים בצבא "עוזרות לגברים" ולא לוחמות. פקודותיהן השתתפו בפעילות הביטחונית, כתוצאה מחוק שירות חובה לנשים ולגברים, אך פעלו רק בתפקידי פקידות ועזר ולא בתפקידי לחימה או בתפקידים תומכי לחימה.
כשנוצרה מצוקת כח אדם בצבא, כתוצאה מהצורך ביותר גברים בשדה הקרב, התפנו תפקידים חדשים לנשים. החיילות מילאו בהצלחה תפקידים רבים בתחומי הדרכת הלוחמים, אך עדיין לא זכו לשוויון הזדמנויות בצה"ל. ב-1982 מונתה עמירה דותן לקצינת ח"ן ראשית בדרגת אלוף-משנה, במסגרת תפקידה פעלה להעלאת המודעות להטרדות מיניות בצבא, ופעלה לנסות להגדיל את שוויון ההזדמנויות לנשים[1]. באוקטובר 1986, הייתה לאישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף, לאחר שתקן קצינת ח"ן ראשית עלה לדרגה זו[2].
Remove ads
השיח הליברלי שהחל להשמע בחברה הישראלית בסוף שנות ה-80 עודד את חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחיזק את הדרישה לקידום ושינוי במעמד הנשים. באמצע שנות ה-90 החלו קצינות בכירות בצבא לדרוש שוויון הזדמנויות לנשים. בעקבות בג"ץ אליס מילר, שדרשה בשנת 1995 להתיר לאליס מילר להיבחן במבחני המיון של קורס טיס, נקבע שיש לאפשר שוויון הזדמנויות לנשים גם בצבא. שופטי בג"ץ הורו לצבא לשלב חיילות בתפקידי לחימה ובתפקידים בתחום הטכנולוגיה, האלקטרוניקה והמבצעים.
בשנת 2000 הוכנס גם תיקון לחוק שירות ביטחון (סעיף 16א') המבטיח שוויון הזדמנויות לכל המתגייסות והמתגייסים לשירות צבאי. בעקבות זאת בוטל גם הצורך בחיל נשים נפרד ובקצינות ח"ן במפקדות היחידות, הפיקודים וחילות צה"ל. בשנת 2001 שונה תפקיד הקחנ"ר והפך לתפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן).
Remove ads
עד שנות השמונים של המאה הקודמת הייתה דרגת הקחנ"ר אלוף-משנה. הנשים ששירתו תחתיה שובצו לתפקידי פקידות, סיעוד, הוראה ושירטוט ונאסר עליהן לשרת בתפקידי לחימה ובאזורי לחימה. במהלך כהונתה של קצינת הח"ן אמירה דותן הועלתה דרגת הקחנ"ר לתת-אלוף. בהמשך נפתחו גם תפקידי הדרכה לתפקידי לחימה בפני נשים.
בשנת 1995 הובילה קצינת ח"ן ראשית תא"ל ישראלה אורון מהפך תפיסתי בצה"ל, לפיו לקצינת הח"ן ביחידה אין יתרון על המפקד הישיר ולכן יש להעביר את האחריות לניהול ענייני השגרה והטיפול בחיילות עוברת ממערך הח"ן אל המפקדים בכל יחידה. בעקבות קבלת הנחת היסוד לפיה יש נושאים רבים בצבא שבהם השונות המגדרית בין גבר לאישה אינה רלוונטית, שיפרה קצינת ח"ן ראשית אורית אדטו את מערך המיון, האיתור וההכשרות של החיילות. בשנת 2000 תוקן חוק שירות ביטחון ומעמדן של הנשים הושווה למעמד הגברים בצבא. בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף שאול מופז, לבטל את מערך הח"ן ולהפוך את העומדת בראשו ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן). במהלך כהונתה של תא"ל סוזי יוגב בוטל מערך הח"ן והוקם מערך היוהל"ן. תפקידו של המערך החדש היה לשמור על זכויות החיילות, לדאוג לשילוב נשים בצבא, לעסוק בפעולות הסברה למפקדים, ליזום שינויים ארגוניים בגיוס, להבטיח שילוב וקידום חיילות וקצינות, לספק סיוע לחיילות שעברו אפליה או הטרדה מינית בצבא, לערוך מחקרים בנושא נשים בצה"ל, לתת ייעוץ למפקדים ועוד. לימים, השתנה שם המערך ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר" (יוהל"ם), מהוסמך לעסוק בענייני שילוב קהילת הלהט"ב בצה"ל.
Remove ads
| שם | תקופת כהונה כקחנ"ר | הערות |
| סא"ל מינה בן צבי | 1947 - 1949 | |
| אל"ם שושנה ורנר | 1949 - 1952 | |
| אל"ם שושנה גרשונוביץ | 1952 - 1959 | |
| אל"ם דינה ורט | 1959 - 1964 | |
| אל"ם סטלה לוי | 1964 - 1970 | לימים חברת הכנסת מטעם ד"ש |
| אל"ם דבורה תומר | 1970 - 1973 | האל"ם הראשונה בצה"ל מחוץ למסגרת הח"ן |
| אל"ם רות מושכל | 1973 - 1975 | |
| אל"ם דליה רז | 1975 - 1982 | |
| תא"ל עמירה דותן | 1982 - 1987 | האישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף בצה"ל, לימים חברת הכנסת מטעם קדימה |
| תא"ל חדוה אלמוג | 1987 - 1991 | לימים מזכ"ל נעמת |
| תא"ל יהודית בן נתן | 1991 - 1994 | מניחת התשתית לבג"ץ אליס מילר, לימים מנהלת כפר הנוער עיינות |
| תא"ל ישראלה אורון | 1994 - 1997 | לימים סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי |
| תא"ל אורית אדטו | 1997 - 2000 | נציבת שב"ס הראשונה |
| תא"ל סוזי יוגב | 2000 - 2003 | הקחנ"ר האחרונה ויוהל"ן הראשונה |
Remove ads
סא"ל מינה בן-צבי
ערך מורחב – מינה בן צבי
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1948 - 1949. לאחר מינויה לתפקיד קצינת ח"ן ראשית, בחודש מאי 1948, הוחלט כי נשים לא ישתתפו בתפקידי לחימה והטיפול בחיילות הופרד מהטיפול בחיילים בתחומים כגון גיוס, אימון, שיבוץ, מחנות ומגורים, מרפאות ופיקוח רפואי של רופאת ח"ן, שיפוט בדין משמעתי, הווי משטר ומשמעת, ציוד, קידום בדרגה ותרבות. בתחומים אלה הטיפול בחיילת הועבר לידי מטה ח"ן. עוד נקבע כי נשים ישובצו בתפקידים הבאים: תפקידי לחימה סטאטיים, הגנת יישובים, תפקידים מקצועיים, תפקידים מנהלתיים ותפקידי עזר כגון קשריות, נהגות, טבחיות, אחיות, שוטרות, תפקידי קרקע בחילות אוויר וים, שרטטות, עבודות תעשייה ואפסנאות.
אל"ם שושנה ורנר
שושנה ורנר כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1949 - 1952.
ורנר נולדה ב-1912 בלבוב, עלתה לארץ ישראל ב-1933, הצטרפה ל"הגנה" עם תחילת מלחמת העולם השנייה ועבדה בתע"ש. ב-1942 הייתה בין שישים ושש המתגייסות הראשונות לא.ט.ס (חיל העזר לנשים של הצבא הבריטי). במסגרת שירותה בחיל הנשים הבריטי עברה קורס קצינים ושימשה כאחד מהמפקדות הארץ-ישראליות הראשונות. לאחר תום המלחמה המשיכה בפעילות ב"הגנה". עם הקמת הח"ן שימשה כמפקדת הראשונה של בסיס האימונים ומפקדת גדוד 201 של המרכז והדרום. ב-1949 התמנתה לתפקיד קצינת ח"ן ראשית ועמדה בראש מטה ח"ן שצומצם מטעמי חיסכון. בתקופתה, חיילות הוצבו ביחידות והסגל הפיקודי של ח"ן בוטל. היא יעצה לרמטכ"ל בעניינים הקשורים לשירות נשים ותעסוקתן, פיקחה על בסיס האימונים של ח"ן, עסקה בתחום השיפוט המשמעתי לחיילות ונאבקה כדי להבטיח תנאי שירות שהולמים את צורכי הנשים בתחומי הווי, משטר, משמעת, שיפוט, רפואה, ציוד, שיכון וסעד. לאחר שחרורה ריכזה את אגף הנשים במפא"י, ב-1960 נבחרה כמזכירת איגוד העובדים הסוציאליים.
אל"ם שושנה גרשונוביץ
- ערך מורחב – שושנה גרשונוביץ
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1952 - 1959. אחת משישים ושש המתגייסות הראשונות לחיל הנשים של הצבא הבריטי ואחת מארבע הקצינות הישראליות הראשונות שהוכשרו בו. בסוף 1947 הקימה את יחידת הנשים בירושלים ואחר-כך הועברה לתל אביב וקיבלה על עצמה לגייס מועמדות לחיל הנשים הארצי יחד עם שרה ברוורמן מקיבוץ שמיר. שימשה כסגניתה של מפקדת הח"ן הראשונה, מינה בן צבי. לאחר ששימשה כמפקדת הבנות בנח"ל מונתה בשנת 1952 לקצינת ח"ן ראשית, הממונה, פיקודית ומקצועית, על כל החיילות בצבא ועל מערך הח"ן בפיקוד החייל ובבסיסי הטירונות ובבית הספר למפקדות. הייתה כפופה לראש אגף כח אדם (אכ"א) ופיקדה על קצינות ח"ן שהוצבו בכל פיקוד, חיל וזרוע.
אל"ם דינה ורט
- ערך מורחב – דינה ורט
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1959 - 1964. בתפקידה כקחנ"ר ארגנה גם את השירות הלאומי של בנות חוף-השנהב.[4]
אל"ם סטלה לוי
- ערך מורחב – סטלה לוי
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1964 - 1970. בוגרת קורס הקצינות הראשון של חיל הנשים בצה"ל. במסגרת שרותה השתתפה בקורס היחיד למפקדות גדודי בנות, שהתקיים ב-1949 בצריפין. בתפקידה כקצינת ח"ן של פיקוד צפון, בתקופת מבצע קדש, עמדה על זכותה להשתתף בישיבות העדכון היומיות ונהגה כך גם במהלך מלחמת ששת הימים כשעמדה בראש חיל הנשים בצה"ל.
אל"ם דבורה תומר
_-_Shekem_Fashion_Show.jpg)
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1970 - 1973. בתקופתה כקחנ"ר התנהלה מלחמת ההתשה, נשים רבות גויסו לצבא ותפקידים רבים, כגון נהגות ומקצועות טכנולוגיים שונים הדורשים הכשרה קדם צבאית נפתחו בפניהן. היא ניהלה מאבק על מיון נשים על בסיס מבחני התאמה ולא על בסיס מגדר. הכניסה שינויים בהכשרת המפקדות, הוסיפה קורסים לקצינות ומ"כיות ושילבה קצינות ח"ן בוגרות בקבע במערך הכלל צה"לי. דרשה להתאים את זכויות הקצינות בקבע לאלו של הגברים בתחומים כגון ביגוד, ציוד מוזל, לימודים אקדמיים, ביטוח חיים וכדומה.
אל"ם רות מושכל
- ערך מורחב – רות מושכל
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1973 - 1975. בתקופת שירותה כקחנ"ר נלחם צה"ל את מלחמת יום הכיפורים והתמודד עם מצבי לחימה קשים והיקפי גיוס גדולים. לאור חלקן המשמעותי של החיילות בהגנה על הארץ היא פעלה כדי להסיר חסמים שמנעו מנשים למצות את הפוטנציאל שלהן במהלך השירות הצבאי. לצד נסיונותיה לקדם חיילות לתפקידים הראויים להן פעלה גם לגיוסן של בנות משכבות חלשות ושילובן בצבא.[5]
אל"ם דליה רז
- ערך מורחב – דליה רז
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1975 - 1982. בתקופתה יצא לדרך קורס קצינות לנגדות ואיפשר לנשות מקצוע להתקדם במסלול קצונה, כמקובל אצל הנגדים. ביוזמתה נפתחו בפני נשים תפקידים כגון הדרכת חי"ר ושריון, חשמלאות מכנית וחשמלאות מטוסים, טכנאות קשר ואלקטרוניקה, אופטיקה ומלגזנות. הכשרתן של החיילות במקצועות אלה איפשרה במהלך מבצע "שלום הגליל" לשבץ נשים גם בשירות מעבר לגבול, בלבנון.
תא"ל עמירה דותן
- ערך מורחב – עמירה דותן
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1982 - 1987. קחנ"ר ראשונה בדרגת תא"ל. פעלה לחיזוק הנוכחות הנשית בצבא וגם בחברה האזרחית באמצעות קורסי העצמה לחיילות ולקצינות. פיתחה את מערכת הקורסים הקדם צבאיים (קד"צ), שסייעו להתגבר על מחסום השירות הקצר של הנשים בצבא. בעקבות מבצע שלום הגליל הקימה במקחנ"ר מערך למיון חיילות ושילובן בתפקידים בחילות כגון משטרה צבאית, קשר ומודיעין, המחייבים שירות בלבנון. פתחה בפני החיילות את מקצועות האלקטרוניקה, המחשבים והחו"יה ותפקידים כגון קצינת מבצעים, מש"קית אב"כ, מדריכת חבלה ועוד. שילבה בצה"ל גם חיילות בעלות רקע דתי, כך שיוכלו לשרת בהתאם לדרישות אמונתן.
תא"ל חדוה אלמוג
- ערך מורחב – חדוה אלמוג
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1987–1991. הגדילה את מספר קורסי הקצינות ויזמה פתיחת קורס הכשרת קצינות אג"ם. שמה דגש על הכשרת טירוניות וקידמה את הקמת בסיס ג'וליס לקליטת כל המתגייסות. קידמה פתיחה של תפקידי קצונה חדשים לנשים כגון רופאה מוטסת ועוד, בנתה מסלול הכשרה לקצינות ח"ן, הכולל לימודים אקדמיים והגדילה את מגוון תפקידי החיילות. ראתה בשירותן של נשים בצה"ל הזדמנות ליצירת שוויון הזדמנויות גם בחברה הישראלית האזרחית. עסקה בנושא הטרדה מינית בצה"ל ולראשונה הכניסה מערכי שיעור החל מהטירונות לחיילות ולמפקדות מתוך תפיסת עולם כי החיילת איננה "חפץ" של מפקדים. נאבקה להגדלת מספר הקצינות בדרגת סגן-אלוף ולקידום הנשים בקבע מתוך אמונה כי האינטרס של צה"ל הוא למצות את פוטנציאל הנשים, ולכן יש להציג מועמדת לכל תפקיד ברמת סא"ל. בעקבות פעולה זו הוכפל תוך ארבע שנים מספרן של הסא"ליות בצה"ל.
תא"ל יהודית בן נתן
- ערך מורחב – יהודית בן-נתן
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1991 - 1994. ניהלה מאבק עיקש וממושך נגד השמרנות הצבאית שחסמה השוואת תנאי מיון ושיבוץ של חיילות, פתיחת תפקידים חדשים לנשים, שילוב נשים בדרג המסתער וקידום נשים בקבע. בסוף תקופת כהונתה הונחה התשתית להגשת בג"ץ אליס מילר, שתבעה שילוב נשים בקורס טיס.
תא"ל ישראלה אורון
- ערך מורחב – ישראלה אורון
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1994 - 1997. על רקע הקושי בפתיחת תפקידים נוספים לחיילות וקידום נשים, אותר צורך בביטול מערך הח"ן הפרוס. זאת, בנוסף לרצון להעביר את האחריות לחיילת למפקדים הישירים ולבטל את הסתמכות המפקדים על מערכת הח"ן שנתפסה כאימהית, רכה ומגוננת. במקביל, פעלה להרחבת הכשרת החיילות ולשילוב נשים בצבא ככוח בעל פוטנציאל שיועיל ויסייע לצה"ל. בתקופתה הוגש בג"ץ אליס מילר, שעסק במדיניות צה"ל שלא להתיר לנשים לעבור מיונים למקצועות לחימה בכלל וטיס בפרט.
תא"ל אורית אדטו
- ערך מורחב – אורית אדטו
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 1997 - 2000. פעלה נמרצות לשינוי ההתייחסות לחיילות ולפתיחת תפקידים בפני נשים בצה"ל. היא הצליחה לרתום את הרמטכ"ל וכמה ממפקדי החילות לשינוי ההתייחסות לקצינות הבכירות ובהשפעתה קודמו נשים לתפקידי פיקוד בכיר בדרגת אל"ם והחלו למלא תפקידים פורצי דרך כגון מפקדת בקו"ם, מפקדת בה"ד 15 של מודיעין, קצינת מודיעין שדה - רמ"ח מודיעין. בעידודה גם נפתחו גם תפקידי לחימה חדשים לחיילות בחילות האוויר והים ובמערך הטכנולוגי. בתקופתה החל המעבר המסודר ממערך הח"ן למערך היוהל"ן. בשלב הראשון בוטל מערך הח"ן ביחידות וסמכויות הטיפול בחיילות הועברו למפקדים הישירים. תחת אחריות הקחנ"ר נשארו מערך קצינות הח"ן הפיקודיות והזרועיות ובסיסי ההכשרה וההדרכה בה"ד 12 ובט"ר ג'וליס. עם סיום תפקידה מונתה לנציבת שירות בתי הסוהר, והייתה האישה הראשונה שמלאה תפקיד זה.
תא"ל סוזי יוגב
- ערך מורחב – סוזי יוגב
כיהנה כקצינת ח"ן ראשית בשנים 2000 - 2003. קצינת חן ראשית אחרונה בצה"ל והיוהל"ן הראשונה. הניחה את הבסיס להקמת מערך היוהל"ן במטה הכללי, המטפל בכל הנושאים הנוגעים לנשים בשרות חובה, בקבע ובמילואים. מיצבה את מערך היוהל"ן כמוקד לידע מגדרי מעודכן. הצליחה לרתום רמטכ"לים, ראשי אכ"א ומפקדים לביצוע השינוי התפיסתי והמעשי שאיפשר שילוב טוב יותר של נשים בפעילות הצבאית בכל הרמות.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads