קנטטה לשבת

קנטטה לשבת היא יצירה בסגנון קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת כלי קשת מאת המלחין מרדכי סתר (סטרומינסקי).

היצירה נכתבה בשנת 1940, כאשר סתר היה בן 24. יצירותיו הקודמות היו קטנות בממדיהן ונגנזו ברובן. זוהי יצירתו הראשונה למקהלה מעורבת ולהרכב כלי גדול.

הטקסטים לקוחים בעיקר מתפילת ערבית של שבת. המוזיקה מבוססת על מנגינות מתוך האוסף "אוצר נגינות ישראל" מאת אברהם צבי אידלסון. המנגינות הן דיאטוניות מודאליות וחד-קוליות. סתר עיבד אותם בסגנון המוזיקה הרב-קולית של הרנסאנס והבארוק אולם הוא לא שמר על החוקים הנוקשים אלא – לדבריו – רק "על העקרונות של כתיבה פוליפונית ווקאלית: הסגנון החיקויי, המודאליות, שקיפות המרקם ... וכדומה."^[1]

קנטטה לשבת בוצעה לראשונה ב-26 בנובמבר^[2] 1941 בקונצרט של מוזיקה יהודית שערך יהויכין סטוצ'בסקי בבית ברנר בתל אביב. המנצח היה אוטו לוסטיג. בשנת 1945 זכה סתר בפרס אנגל על יצירה זו.

פרקי היצירה

1. שיר השירים (שיר השירים, א')
2. הבו לאדוני (תהלים, כ"ט)
3. לכה דודי (מתוך פיוט לשבת של שלמה אלקבץ)
4. שלום עליכם (מתוך תפילות שבת)
5. מזמור שיר ליום שבת (תהלים, צ"ב)
6. ויכלו השמים והארץ (בראשית, ב')
7. ברוך האל הקדוש (מתוך תפילות ליל שבת)
8. יתגדל ויתקדש (מתוך הקדיש)

קישורים חיצוניים

• מנשה רבינא, הקומפוזיטור סטרומינסקי, דבר, 5 בדצמבר 1941 (ביקורת על הקונצרט שבו הושמעה היצירה לראשונה)
• יהויכין סטוצ'בסקי, "הקאנטאטה לשבת" למרדכי סטרומינסקי: לקראת הקונצרט בתל-אביב (תזמורת) וחיפה (אולם "מוריה"), משמר, 10 בינואר 1944
• אוליה זילברמן, רשימות מוזיקאליות | הקאנטאטה "מזמור שיר ליום השבת", משמר, טורים 3–5, 29 ביוני 1945 (עם זכייתו בפרס אנגל)
• משה גורלי, "קנטטה לשבת" למרדכי סטרומינסקי, דבר, 9 ביולי 1948 (עם הדפסת הפרטיטורה)