קלונימוס בן יהודה

רבי קלונימוס בן יהודה היה פייטן אשכנזי בן משפחת קלונימוס שחי בסוף המאה ה-11. כונה לעיתים קלונימוס הבחור (=הצעיר), כדי להבדילו מרבי קלונימוס הזקן.^[1]

רבי קלונימוס התגורר במגנצא, והיה עֵד לגזירות תתנ"ו (1096), שלהן נתן ביטוי בפיוטיו. חיבר פיוטים רבים, שחלקם נכנסו לנוסחי התפילה בקהילות שונות. בין הפיוטים המיוחסים לו הקינות: "מי יתן ראשי מים", "אמרתי שעו מני" (שבסופה חתם שמו באקרוסטיכון "קלונימוס הקטן"), והסליחות: "אפפוני מצוקות", "את הקול קול יעקב נוהם". כן חיבר יוצרות, אופנים וזולתות לשבתות ולימים טובים, ופיוטים לאירועים מיוחדים כמו שבע ברכות וברית מילה.

קישורים חיצוניים

קלונימוס בן יהודה, באתר ויקיטקסט

• קלונימוס בן יהודה, דף שער בספרייה הלאומית
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "קלונימוס בן יהודה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1226-1225, באתר היברובוקס
• ריצ'רד גוטהייל, יצחק ברוידא, ‏"Kalonymus ben Judah or Kalonymus the Younger", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• קינה על הרוגי אשפירה, וורמישא ומגנצא, באתר "דעת"

הערות שוליים

1. ראו גם אברהם עפשטיין, ר' שמואל החסיד בר' קלונימוס הזקן, ברדטישוב, תרס"ד, עמ' 5