קלונימוס בן יהודה
מחכמי אשכנז ופייטן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי קלונימוס בן יהודה היה פייטן אשכנזי בן משפחת קלונימוס שחי בסוף המאה ה-11. כונה לעיתים קלונימוס הבחור (=הצעיר), כדי להבדילו מרבי קלונימוס הזקן.[1]
רבי קלונימוס התגורר במגנצא, והיה עֵד לגזירות תתנ"ו (1096), שלהן נתן ביטוי בפיוטיו. חיבר פיוטים רבים, שחלקם נכנסו לנוסחי התפילה בקהילות שונות. בין הפיוטים המיוחסים לו הקינות: "מי יתן ראשי מים", "אמרתי שעו מני" (שבסופה חתם שמו באקרוסטיכון "קלונימוס הקטן"), והסליחות: "אפפוני מצוקות", "את הקול קול יעקב נוהם". כן חיבר יוצרות, אופנים וזולתות לשבתות ולימים טובים, ופיוטים לאירועים מיוחדים כמו שבע ברכות וברית מילה.
קישורים חיצוניים

קלונימוס בן יהודה, דף שער בספרייה הלאומית
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "קלונימוס בן יהודה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1226-1225, באתר היברובוקס
- ריצ'רד גוטהייל, יצחק ברוידא, "Kalonymus ben Judah or Kalonymus the Younger", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- קינה על הרוגי אשפירה, וורמישא ומגנצא, באתר "דעת"
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.