Loading AI tools
קבוצת כדורגל מבלגיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון הכדורגל המלכותי קלאב ברוז' (בהולנדית: Club Brugge Koninklijke Voetbalvereniging), המכונה בקיצור קלאב ברוז', הוא מועדון כדורגל בלגי מהעיר ברוז', אשר נוסד בשנת 1891, והוא אחד המועדונים הגדולים בבלגיה. אצטדיון הבית של הקבוצה הוא אצטדיון יאן בריידל, שמכיל 29,472 מקומות ישיבה. הקבוצה היא שיאנית הזכיות בגביע הבלגי עם 11 זכיות, ושיאנית הזכיות בתואר הסופר קאפ הבלגי עם 17 זכיות. לזכות הקבוצה 19 אליפויות בלגיה, שנייה במספר רק לאנדרלכט.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא |
Club Brugge Koninklijke Voetbalvereniging (מועדון הכדורגל המלכותי קלאב ברוז') | ||
| כינוי | Blauw-Zwart (כחול-שחור) | ||
| תאריך ייסוד | 1891 | ||
| אצטדיון |
יאן בריידל (תכולה: 29,472) | ||
| יו"ר | בארט ורהיי | ||
| מאמן | רוני דיילה | ||
| ליגה | ליגת העל הבלגית | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
במהלך ההיסטוריה, קלאב ברוז' השיגה הצלחה יחסית במפעלים האירופיים, כששיחקה בשני משחקי גמר. היא הגיעה לגמר גביע אופ"א ב-1976 ולגמר גביע אירופה לאלופות 1978, והפסידה לקבוצת ליברפול בשני הגמרים. מאמן הקבוצה בתקופה זו היה ארנסט האפל. קלאב ברוז' הוא המועדון הבלגי היחיד ששיחק בגמר גביע אירופה לאלופות (או ליגת האלופות). בנוסף, הגיעה הקבוצה פעמיים למשחקי חצי גמר אירופיים, כשבעונת 1991/1992 המועדון הגיע לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, בו הפסיד לקבוצת ורדר ברמן מגרמניה, ובעונת 1987/1988 הפסידה הקבוצה בחצי גמר גביע אופ"א לאספניול הספרדית. הקבוצה מחזיקה בשיא ההופעות הרצופות בגביע אופ"א, עם 16 הופעות רצופות.
מועדון קלאב ברוז' נוסד בשנת 1890 בעיר ברוז' על ידי קבוצת סטודנטים משני בתי ספר בעיר. כעבור שנה המועדון נוסד מחדש, ותאריך הייסוד מחדש נקבע כתאריך הייסוד הרשמי של המועדון. בשנת 1912 החלה הקבוצה לשחק באצטדיון בשם De Klokke (הפעמון). בשנת 1914 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע הבלגי לראשונה בתולדותיה אך רשמה הפסד במשחק. כעבור שש שנים, זכתה הקבוצה בתוארה הראשון בהיסטוריה, אליפות בלגיה, הראשונה מתוך 16 זכיות, הישג שני רק ליריבתה אנדרלכט. בשנת 1926 החלה התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית לחלק מספר סידורי לכל מועדון הנרשם בשורותיה. קלאב ברוז' קיבלה את המספר 3. בנוסף, באותה שנה הוסף הכינוי Koninklijke (בהולנדית: מלכותי) לשמה של הקבוצה. באותה התקופה ניתנה הזכות למועדונים הקיימים מעל ל-25 שנים להוסיף את הכינוי "מלכותי" לשמם, כיום הזכות ניתנת למועדונים בני 50 שנה ומעלה.
בשנת 1928 ירדה הקבוצה לליגת המשנה לראשונה בתולדותיה, ומיד לאחר מכן חזרה לליגה הבכירה. בשנת 1930 נשיא הקבוצה דאז, אלברט דיסרינק, הכריז על המועדון כמוסד ללא כוונת רווח, תואר המלווה אותו עד היום. ב-9 בפברואר 1931 נהרג דיסרינק בתאונת דרכים. במועדון הוחלט להחליף את שם האצטדיון הביתי ולקרוא לו על שם הנשיא המנוח, אלברט דיסרינקסטדיון (אצטדיון אלברט דיסרינק).
בשנת 1933 שוב ירדה הקבוצה לליגת המשנה, ללא הישגים משמעותיים בשנותיה בליגה הבכירה מאז עלתה. מאז הספיקה לעלות ולרדת שוב בעונה האחרונה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך השנים 1946-1959, הקבוצה בילתה רק ארבע עונות בליגה הבכירה, כשבשאר הזמן היא משחק בליגת המשנה.
בשנת 1959 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה פעם נוספת, ומאז ועד היום לא ירדה עוד לליגת המשנה. הפעם היא הציבה קבוצה חזקה יותר מבחינה טקטית והגנתית, תחת הובלתו של המאמן הרומני, נורברטו הפלינג, ששימש כמאמן הקבוצה החל משנת 1957. בשנים אלו החלה ברוז' להתנהל בסטנדרטים מקצועניים לראשונה בתולדותיה. בעונת החזרה לליגה הצליחה ברוז' לשרוד בה בזכות נקודה אחת בלבד מעל יריבותיה לתחתית. בהמשך הצליחה הקבוצה להתייצב כקבוצת מרכז טבלה, עד הגעתו של לואיס דופאל, המאמן הצרפתי-צ'כוסלובקי, בשנת 1965. יחד איתו, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה בשנת 1967, הישג השיא שלה מאז האליפות בשנת 1920. בזכות הישגיו בעונה זו עבר דופאל לאמן בסטנדרד ליאז', מה שהחזיר את נורברטו הפלינג לתפקיד המאמן. הפלינג שיחזר את הישגיו של קודמו כששוב הוביל את הקבוצה למקום השני, אך הוסיף לכך תואר היסטורי למועדון, שזכה בשנת 1968 בפעם הראשונה בתואר הגביע הבלגי. בשנת 1970 השיגה הקבוצה את הגביע השני בתולדותיה, ושוב סיימה כסגנית האלופה, בפעם השלישית בתוך ארבע עונות. בזכות הזכייה בגביע השתתפה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע של שנת 1971, והצליחה להגיע עד לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי צ'לסי, שהמשיכה עד לזכייה בטורניר. בסיום העונה התמנה לאו קניאלס הבלגי לתפקיד המאמן, וב־1973, לאחר שלוש סגנויות רצופות, כשהאחרונה שבהן הוכרעה על פער שערים בלבד, וחמש סגנויות בתוך שש שנים, השיגה קלאב ברוז' את תואר האליפות, 53 שנים לאחר הזכייה הראשונה.
תקופת השיא של קלאב ברוז' החלה בשפל כלכלי. הנהלת הקבוצה, שסיימה את ההתקשרות עם קניאלס בסיום עונת האליפות, הוציאה כסף רב על מנת להשיג תארים נוספים, ולבסוף על מנת להימנע מפשיטת רגל, פנתה הקבוצה לעיריית ברוז' לקבלת עזרה. הקבוצה זכתה בזכות העירייה לתרומות מאנשי עסקים מקומיים, ובשנת 1975 אף זכתה בעזרת העירייה להקמת אצטדיון חדש, בו התחלקו קלאב ברוז' ויריבתה העירונית סרקל ברוז'. האצטדיון החדש נקרא בשם אולימפיסטדיון, וכיום נקרא אצטדיון יאן בריידל.
תחת המאמן האוסטרי ארנסט האפל הגיעה הקבוצה לתקופת השיא בהיסטוריה שלה. המאמן, שהגיע לקבוצה ב-21 בינואר 1974, הדריך אותה בעונת 1974/1975, בה סיימה הקבוצה במקום הרביעי המקנה מקום בגביע אופ"א. בעונה שאחריה זכתה ברוז' באליפות בלגיה, ובמקביל הפכה למועדון הבלגי הראשון שמגיע לגמר טורניר אירופי. במהלך מסעה בגביע אופ"א, הדיחה ברוז' את אולימפיק ליון, איפסוויץ' טאון שניצחה אותה במשחק הראשון 0-3 אך נוצחה על ידה 0-4 במשחק הגומלין, האיטלקיות רומא ומילאן, ולבסוף עלתה על חשבונה של המבורג לגמר המפעל. בגמר נעצרה הקבוצה והפסידה את התואר לליברפול האנגלית.
ברוז' בהדרכתו של האפל השיגה בשנת 1976/1977 את הדאבל הראשון בתולדותיה. באותה עונה, במקביל לזכייה באליפות, ניצחה הקבוצה בגמר הגביע את אנדרלכט בתוצאה 3-4, וזאת לאחר שאנדרלכט הובילה בתוצאה 1-3 בסיום המחצית הראשונה. במקביל, הקבוצה הגיעה עד לרבע גמר הטורניר האירופי הבכיר ביותר, גביע אירופה לאלופות, שם הודחה על ידי ריאל מדריד. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה של האפל הצליחה לזכות באליפות שלישית ברציפות, הפעם באופן דרמטי עם נקודה בלבד מעל אנדרלכט, ובמקביל הפכה לקבוצה הבלגית היחידה עד כה בהיסטוריה שמעפילה לגמר גביע אירופה לאלופות, או במתכונתו החדשה ליגת האלופות. לאחר שהדיחה בין היתר את אתלטיקו מדריד ויובנטוס, שוב מצאה את עצמה מנוצחת בגמר על ידי ליברפול, כשהפסידה באצטדיון ומבלי 0-1 משער של קני דלגליש. עונה לאחר מכן, בעקבות פתיחת עונה חלשה מאוד, סיים האפל את תפקידו מספר חודשים מפתיחת העונה. לאחר עונה חלשה ללא תארים, חזרה הקבוצה וזכתה באליפות, בפעם השישית בתולדותיה, בשנת 1980. בסיום העונה נפרדה הקבוצה מחלוץ הקבוצה, ראול למברט, מגדולי שחקניה בכל הזמנים.
לאחר תקופת השיא של המועדון, הגיעה הירידה ביכולת, שהובילה את הקבוצה כמעט עד לירידת ליגה בשנת 1982, שהסתיימה בהישרדות במחזור הסיום של העונה. הגעתו לקבוצה של המאמן הגרמני, ג'ורג' קסלר, עונה אחר כך, שיפרה משמעותית את הקבוצה. בעונתו הראשונה הוביל את הקבוצה למקום החמישי, והיא פספסה במעט את המקומות המובילים לאירופה, וכן הפסידה בגמר הגביע. בעונה שלאחריה הוביל קסלר את הקבוצה עד למקום השלישי והבטיח השתתפות באירופה, אך בחר לעזוב לטובת אולימפיאקוס היוונית והוחלף בהנק הווארט. הווארט הוביל את הקבוצה לשתי סגנויות רצופות, כשבעונה השנייה זכתה בגביע על חשבון סרקל, היריבה העירונית. לאחר עונה נוספת בצמרת, הפעם במקום השלישי, הגיעה האליפות הראשונה של הקבוצה מאז 1980. בנוסף לאליפות, בשנת 1988 הגיעה ברוז' עד לחצי גמר גביע אופ"א. במסגרת המפעל, קבוצתו של הווארט הצליחה למחוק שלושה הפסדים במשחקי חוץ עם ניצחונות ביתיים מול יריבותיה. היא הפכה הפסד חוץ 0-2 מול זניט לנינגרד עם ניצחון ביתי 0-5, הפסד 1-3 מול הכוכב האדום בלגרד עם ניצחון ביתי 0-4, והפסד חוץ לבורוסיה דורטמונד 0-3 עם ניצחון ביתי של 0-5. בחצי הגמר היא הודחה מול אספניול, שניצחה אותה 0-3 בספרד לאחר שהפסידה לה 0-2 בברוז'. העונה הכושלת שבאה לאחר מכן סימנה את סיום דרכו של הווארט בקבוצה.
מחליפו של הווארט היה שחקן העבר של הקבוצה, ג'ורג' ליקנס. הוא הוביל את הקבוצה לאליפות כבר בעונתו הראשונה, 1989/1990, כשאת טבלת הכובשים מוביל החלוץ האוסטרלי פרנק פארינה, עם 24 שערים. בעונה שלאחריה, הוסיפה ברוז' תואר נוסף, כשזכתה בגביע הבלגי. בסיום שתי העונות המוצלחות של ליקנס, החליט המאמן לעזוב את הקבוצה, ובמקומו התמנה מאמן נוסף שהיה בעברו שחקן הקבוצה, הוגו ברוס. גם לברוס הייתה עונת פתיחה מוצלחת, כשהוביל את ברוז' לזכייה נוספת בתואר האליפות, ועד לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שם הודחה על ידי ורדר ברמן, שהמשיכה עד לזכייה בתואר. בסיום העונה פרש אחד מסמליה של הקבוצה, יאן קולמנס, ובמקומו הוחתם החלוץ הצעיר של היריבה הגדולה אנדרלכט, גרט ורהיין, שהפך במרוצת השנים לאחד מסמלי הקבוצה בעצמו, כששיחק בה עד לפרישתו מכדורגל. הקבוצה זכתה בדאבל לעונת 1995/1996, כשאת האליפות היא מבטיחה בהפרש ניכר מיריבותיה. לקראת עונת 1997/1998 מונה אריק גרטס לתפקיד המאמן, והוביל את הקבוצה לאליפות בהפרש של 18 נקודות מהמקום השני. לאחר סגנות וגביע נוסף בעונה שלאחריה, עזב גרטס לטובת אימון פ.ס.וו. איינדהובן.
בשנת 2000 מונה טרונד סוליד הנורווגי לתפקיד המאמן, והדריך את הקבוצה במשך חמש עונות, בהן השיג שתי אליפויות (2003 ו-2005) ושלוש סגנויות, וכן שני גביעים (2002 ו-2004) ושלוש זכיות רצופות בתואר הסופר קאפ הבלגי בין 2002 ל-2004. לאחר התקופה המוצלחת עזב סוליד את הקבוצה לטובת אולימפיאקוס היוונית, והקבוצה מינתה את יאן קולמנס לתפקיד המאמן. כבר בתחילת תקופתו השיגה הקבוצה את תואר הסופר קאפ הרביעי ברציפות. למרות ההתחלה הטובה, ברוז' לא הצליחה לחזור ולזכות באליפות מאז, כשהתואר היחיד שאספה מאז היה הגביע של שנת 2007. היא החליפה שבעה מאמנים בשמונה שנים, בהן הצליחה להתקרב אל תואר האליפות רק פעם אחת, כשסיימה כסגנית אלופה בעונת 2011/2012, תחת אימונו של כריסטוף דאום הגרמני. במרוצת שנים אלו השיגה ברוז' הישג נוסף מחוץ למגרש, כשהייתה הקבוצה הבלגית הראשונה שמקימה ערוץ טלוויזיה משלה. הערוץ עלה לשידור בשנת 2006. בשנת 2015 זכתה בגביע הבלגי הודות לבישול ושער ניצחון של הקשר הישראלי ליאור רפאלוב במשחק הגמר. בעונת 2015/2016 זכתה באליפות לראשונה לאחר 11 שנה.
בעונת 2021 במדי הקבוצה החל לשחק נואה אמבמבה בהיותו בן 16 בלבד.
בעונת 2021/2022 הצליחה הקבוצה לזכות באליפות שלישית ברציפות וה-18 בתולדות המועדון, למרות שבמרבית העונה הייתה במקום השני אחרי רויאל אוניון סן-ז'ילואז.
בעונת 2022/2023 רשמה הקבוצה הצלחה גדולה בליגת האלופות כשעלו לשמינית הגמר מהמקום השני בבית ב’, אותו חלקה עם פורטו, לברקוזן ואתלטיקו מדריד. בשמינית הגמר הקבוצה הודחה על ידי בנפיקה ליסבון.
|
|
רוני רוזנטל ליאור רפאלוב
ראול למברט יאן קולמנס פרנקי ואן דר אלסט דני ורלינדן גרט ורהיין פונס בסטינס
בירגר ינסן ג'ורג' ליקנס
דניאל אמוקאצ'י
מריו סטאניץ'
ז'אן-פייר פאפן
ז'וזה דוארטה
קרלוס באקה
אריק אדו הוגו ברוס
נסטיה צ'ך פיליפ קלמנט
פול אוקון וסלי סונק תומאס מונייר
איידור גודיונסן פרנק פארינה
רוב רנסנברינק פרננד גויוורטס מארק דחרייזה קנת' ברייל ג'ונתן בלונדל איוואן פרישיץ'
ויקטור ואסקס
אתר האינטרנט הרשמי של קלאב ברוז' (בהולנדית)
קלאב ברוז', ברשת החברתית פייסבוק
קלאב ברוז', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קלאב ברוז', ברשת החברתית אינסטגרם
קלאב ברוז', ברשת החברתית טיקטוק
קלאב ברוז', ברשת החברתית LinkedIn.svg){kind=icon}
קלאב ברוז', סרטונים בערוץ היוטיוב
קלאב ברוז', באתר פליקרSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
