Loading AI tools
סרט נורווגי מ-2012 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קון-טיקי (בנורווגית: Kon-Tiki) הוא סרט הישרדות-דרמה היסטורית שבויים על ידי יואקים רונינג (אנ') ואספן סנדברג (אנ') על מסע קון-טיקי מ-1947. הסרט צולם בעיקר באי מלטה. את תפקידו של תור היירדאל משחק פול סוורה האגן (אנ'). הסרט הוא הפקה משותפת בין נורווגיה, דנמרק, גרמניה, שוודיה ובריטניה.
הפוסטר של הסרט | |
בימוי | יואקים רונינג, אספן סנדברג |
---|---|
הופק בידי | ג'רמי תומאס |
תסריט | Petter Skavlan |
עריכה | Martin Stoltz, Per Erik Eriksen |
שחקנים ראשיים |
גוסטב סקושגורד (בנגט דניאלסון) מנואל קאוצ'י (חוסה לואיס בוסטמנטה אי ריוורו) טוביאס סנטלמן (Knut Haugland) אגנס קיטלסן (ליב רוקפלר) יאקוב אופטברו (Torstein Raaby) פול האגן (תור היירדאל) אנדרס באסמו כריסטיאנסן (הרמן ואצינגר) אוד-מגנוס ויליאמסון (אריק הסלברג) Jo Adrian Haavind Perdita Avery Ian Bonar Elisabeth Matheson פיטר וייט Todd Boyce Eilif Hellum Noraker Sam Chapman סרן פילמרק Katinka Egres |
מוזיקה | יוהאן סודרקוויסט |
צילום | גייר הארטלי אנדריסן |
מדינה | הממלכה המאוחדת, גרמניה, דנמרק, שוודיה, נורווגיה |
חברת הפקה | נורדיסק פילם |
חברה מפיצה | נורדיסק פילם |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 23 באוגוסט 2012 |
משך הקרנה | 118 דק' |
שפת הסרט | נורווגית ואנגלית |
סוגה | סרט הרפתקאות, סרט ביוגרפי, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט היסטורי |
הכנסות באתר מוג'ו | kontiki |
פרסים | |
דף הסרט ב־IMDb | |
זה היה הסרט הרווחי ביותר בשנת 2012 בנורווגיה, וההפקה היקרה ביותר במדינה עד אז.[1] הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-85.[2] זו הייתה המועמדות החמישית של נורווגיה לפרס האוסקר.[3] הסרט היה מועמד גם לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[4] זו הייתה הפעם הראשונה שסרט נורווגי היה מועמד גם לאוסקר וגם לגלובוס הזהב.[5]
הסרט הוא סיפורם המומחז של תור היירדאל ומשלחת קון-טיקי שלו בשנת 1947.
בעוד שהתאוריות הרווחות באותה תקופה טענו כי פולינזיה יושבה על ידי שבטים שהיגרו ממערב, היירדאל, אתנוגרף ניסיוני והרפתקן, יצא להוכיח את התאוריה שלו שאנשים מאמריקה הדרומית יישבו את האיים בתקופה הפרה-קולומביאנית.
על פי קווי הדמיון בין פסלים שנמצאו באמריקה הדרומית למואי בפולינזיה, התאוריה של היירדאל אודות מוצאו של העם הפולינזי קיבלה חיזוק מפולקלור פולינזי המספר על שבט קדום בשם ארוכי האוזניים (אנ') שנטען כי אכלס פעם את אי הפסחא. בעוד שרוב המומחים סבורים כי סביר להניח שמסע כזה על פני האוקיינוס העצום לא הצליח אי פעם. על מנת להמחיש כי לא היו מגבלות טכנולוגיות שהיו מונעות מהעמים הקדומים לעשות את המסע, העמיד היירדאהל את התאוריה שלו במבחן ובנה רפסודה מבלזה בעזרת אותן טכניקות שהיו בשימוש לפני 1,500 שנה על ידי העמים הילידים באזור. אף על פי שהוא עצמו לא ידע לשחות או להשיט, הוא יצא למסע הקשה בן ה-8,000 קילומטרים, חציית האוקיינוס השקט מפרו לפולינזיה על גבי הרפסודה הקטנה, יחד עם צוות של חמישה גברים (וגם ארה כחולה-צהובה בשם לוריטה).
במהלך שלושת החודשים על סיפון כלי השיט הפרימיטיבי הקרוי על שם אלוהי השמש והסערה של האינקה, נתקל הקון-טיקי, שחזורו המדעי של הצוות למסע האגדי מחופי פרו לאיים הפולינזיים במכשולים בדמות סופות, כרישים, וסכנות אחרות בים הפתוח.
שלב הצילומים העיקרי של קון-טיקי התקיים בנורווגיה, מלטה, בולגריה, תאילנד, שוודיה והאיים המלדיביים[6][7] במשך שלושה חודשים וחצי.[8] למרות עצתם של רבים, החליטו יוצרי הסרט לצלם את סצנות האוקיינוס באוקיינוס הפתוח ולא בתוך תפאורה, והתעקשו כי "האתגרים הייחודיים" שעמדו בפניהם מצילומים על האוקיינוס מחזקים את הסרט בפועל.
בטכניקה יוצאת דופן, הסרט צולם בו זמנית בנורווגית ובאנגלית, כאשר כל סצנה צולמה פעמיים, תחילה בנורווגית ואז באנגלית. כתוצאה מכך הגיעו שתי גרסאות של הסרט לאקרנים, האחת בעיקר עבור השוק המקומי בנורווגיה, והשנייה עבור הקהל הבינלאומי. במקרים ספורים, כמו סצנות פעולה ורצפים שנוצרו על ידי מחשב, הם השתמשו באותו הצילום, ובהמשך הוסיפו אנגלית בדיבוב.[9]
בעוד שרוב הסיפור מדויק מבחינה היסטורית, חשו התסריטאי פטר סקוולן (Petter Skavlan) והבמאי יואקים רונינג שיש להפוך את הסיפור למרגש יותר עבור סרטם העלילתי בן השעתיים.[10] היסודות הבדיוניים זכו לביקורת. מבקר הקולנוע אנדרו בארקר (Andrew Barker) ציין: "זה אירוני באופן מתסכל שהרצפים הפנטסטיים ביותר של קון-טיקי ניתנים לחלוטין לאימות, בעוד שהסכסוכים הצפויים ביותר מומצאים לגמרי."[11]
חוסר דיוק אחד משמעותי הוא היעדרם של ילידים פולינזיים מצוות השחקנים. הסצנות המתארות את חוויותיו של היירדאל בפאטו היווא צולמו בתאילנד עם ניצבים תאילנדים שאינם דומים לילידים פולינזיים, ואשר מוצגים אוחזים בחניתות מורכבות שאינן אופייניות לאיי מרקיז, ושוזרים סלי ראטאן, שלא הטכניקה ולא החומר הצמחי היו קיימים בפולינזיה הצרפתית.[12]
הסרט מתמקד בתאוריה של היירדאל לפיה פולינזיה אוכלסה לראשונה בבני אדם מפרו, אך הוא מתעלם מהספקולציות היותר אתנוצנטריות של הנורווגים לפיהן ההפלגה המקורית של קון-טיקי נערכה על ידי גזע של אנשים לבנים גבוהים מזוקנים בעלי שיער אדום. היירדאל שיער כי תרבויות אמריקניות כמו האצטקים והאינקה קמו רק בעזרת ידע טכני מתקדם שהביאו אירופאים ממסעות מוקדמים לאמריקה (לפני קולומבוס), וכי לבנים אלה גורשו בסופו של דבר מפרו ונמלטו מערבה על רפסודות.
בסרט הצוות מודאג שמא יישאב ל"מערבולת גלאפגוס", בשל ספר המציג כביכול את המערבולת. האיור הוא למעשה האיור של האמן הארי קלארק (Harry Clarke) משנת 1919 לסיפורו הקצר של אדגר אלן פו, "A Descent Into the Maelström", תיאור בדיוני של מערבולת במים נורווגיים. התיאור של שאגת המערבולת, שאפשר לשמוע ממרחק של 9 קילומטרים, נלקח ישירות מסיפורו של פו. אף על פי שהיירדאל התייחס ל"זרמים בוגדניים" ליד הגלאפגוס, החשש העיקרי שלו שם היה ש"זרמי אוקיינוס חזקים" עלולים לסחוף את הרפסודה לעבר אמריקה המרכזית.
הצגתו של סגן המפקד של הרפסודה, הרמן ואצינגר, שנויה במחלוקת בנורווגיה.[13] עמיתים וקרובים אומרים שוואצינגר בסרט אינו דומה לוואצינגר האמיתי, מבחינה פיזית או במעשיו. השחקן באסמו כריסטיאנסן הודה בחיוך בהבדלים הפיזיים. "ואצינגר היה גבוה, כהה ואלוף נורווגיה לנוער ב-100 מטר. הוא היה כל מה שאני לא." בסרט ואצינגר אינו מציית לפקודה הישירה של היירדאהל וזורק צלצל לעבר כריש הלוויתן מתחת לרפסודה, אך למעשה היה זה אריק הסלברג שהטיל את הצלצל אל כריש הלוויתן, כשהצוות מעודד אותו. ואצינגר בסרט מודאג מיכולתם של חבלי הקנבוס להחזיק את בולי הבלזה לאורך כל ההפלגה, ומבקש בדמעות מהיירדאל בים להוסיף כבלי פלדה שוואצינגר הבריח לרפסודה, אך ספרו של היירדאל אינו מכיל סצנה כזו ובתו של ואצינגר הצהירה כי מעולם לא קרה: "אבי היה אדם חסון ובטוח, והוא מעולם לא חשב ככה על בולי הבלזה ועל החבלים." תור היירדאהל הבן, שעבד עם ואצינגר, הצטרף לביקורת על הצורה בה הסרט מציג את ואצינגר.
שינויים קלים אחרים מספרו של היירדאל כוללים את תוכי הספינה שנאכל על ידי כריש בסרט (מקבילו האמיתי פשוט נשטף על ידי גל גדול). הסרט גם מראה כי הצוות מקבל גישה לציוד צבאי יקר של ארצות הברית רק לאחר שהגיעו לפרו ובנו את הרפסודה, בעוד שהיירדאל למעשה דאג לציוד בביקור בפנטגון לפני שנסע לפרו.
הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-18 באוגוסט 2012 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי הנורווגי (Den norske filmfestivalen) ה-40 בהאוגסונד (אנ'). ההקרנה באמריקה הצפונית התקיימה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו.[14]
חברת ויינסטין (אנ') רכשה את זכויות ההפצה עבור אמריקה הצפונית ואיטליה בנובמבר 2012.[15]
קון-טיקי יצא לאקרנים בנורווגיה ב-24 באוגוסט 2012, וקבע שיא קופות בסוף השבוע.[16] הסרט הפך לסרט הרווחי ביותר ב-2012 בנורווגיה, והרוויח 14,111,514 דולר, ועקף את הסרט מקס מאנוס, שגם הוא בוים על ידי הבמאים רונינג וסנדברג.[17]
קון-טיקי יצא לאקרנים בארצות הברית ב-26 באפריל 2013 בהפצה מוגבלת, והוקרן בשלושה בתי קולנוע. ב-3 במאי 2013, הסרט הופץ בחמישים בתי קולנוע נוספים וזכה להצלחה קופתית גדולה במדינתו, נורווגיה, ומאז זכה לשבחי ביקורות בינלאומיים.
שרי לינדן (Sheri Linden) כתבת העיתון הוליווד ריפורטר מספרת על קון-טיקי: "סיפור מחודש זה על שישה גברים במיזם שכולל רק את הדברים הנחוצים והבסיסיים דרש צוות של מאות, והתוצאות הן דבר מלוטש, עם פרטים תקופתיים נאים ואפקטים חזותיים משכנעים, אם לפעמים ראוותניים. השימוש בעדשות של מסך רחב (הסרט צולם בעיקר במלטה ובסביבתה) לא גורם להגזמה בתחושת הפליאה ובסיוע חסון של עיצוב הצלילים מעביר את הפגיעוּת של הגברים לאיתני הטבע."
אנדרו בארקר (Andrew Barker) מוראייטי מציין כי יש כאלו העשויים לחלוק על החירות הדרמטית שנהנו ממנה יוצרי הסרט בהמחזה של כמה מהדמויות ואירועי ההפלגה, אך מתאר את הסרט בסך הכול כ"כלי מודרני המתוכנן במקצועיות, וחזותית ללא דופי, החסר משהו מהנשמה המטולאת של נושאו".[18]
בעוד שמייקל נורדין (Michael Nordine) מ-LA Weekly מקונן על כך שקון-טיקי "יכול היה להשתמש בדם קצת יותר [מושך כרישים] במים", הוא מודה ש"שבכל אופן הגלים הצלולים כבדולח הם מראה שווה".
לסרט יש דירוג של 81% באתר Rotten Tomatoes, בהתבסס על 80 ביקורות, ודירוג ממוצע של 7.00 מתוך 10. הקונצנזוס של האתר היא: "סיפור מחודש היטב של סיפור אפוס אמיתי, קון-טיקי הוא חזרה לאסכולה הישנה של קולנוע ההרפתקאות, שמרגש ומשעשע למרות עלילתו השבלונית."[19] באתר Metacritic, זכה הסרט לציון 62/100 על סמך 23 מבקרים, מה שמעיד על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[20]
פרס | קטגוריה | מקבל הפרס | תוצאה |
---|---|---|---|
טקס פרסי אוסקר ה-85[21] | הסרט הבינלאומי הטוב ביותר | קון-טיקי | מועמדות |
טקס פרסי גלובוס הזהב ה-70 | הסרט הבינלאומי הטוב ביותר | קון-טיקי | מועמדות |
פסטיבל הסרטים הבינלאומי של נורווגיה[22] | פרס הקהל | קון-טיקי | זכייה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.