קוליקודון

קוליקודון (שם מדעי: Kollikodon) הוא סוג יונק נכחד מקבוצת יונקי הביב, אשר חי באוסטרליה של הקרטיקון העליון שלפני 99 עד 96 מיליון שנה מזמננו, במשך הקנומן.

קוליקודון
תקופה
קרטיקון עליון 99–96 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	יונקי הביב
משפחה:	Kollikodontidae
סוג:	קוליקודון
מינים
Kollikodon ritchiei
שם מדעי
Kollikodon ‏פלנרי וארצ'ר, 1995

גילוי

הסוג ידוע ממאובנים מתצורות נחל גרימן (אנ') שבניו סאות' ווסט, לצד העיירה ליטנינג רידג' (Lightning Ridge), כשלצידו התגלה הסוג הקרוב סטרופודון^[1].

המאובנים שלו כללו בעיקר שיניים טוחנות ומלתעות אחוריות גדולות יחסית מהלסת התחתונה ואלה תוארו ב-1995 בידי החוקרים: Flannery, Archer, Rich ו-Jones כשבמקרו הציע ארצ'ר לקרוא לסוג: "Hotcrossbunodon", אך השם לא התקבל. משמעות השם מיוונית עתיקה היא: "שיני קוליקס (κολλίξ)", כשקוליקס הוא מעין לחם הנאכל באופן מסורתי בנצרות ביום שישי הטוב (אנ'). הסוג כולל מין יחיד - Kollikodon ritchiei^[2].

מאפיינים

בדומה לקרובו הסטרופודון, הוא היה מהגדולים שביונקי המזוזואיקון, כשהוא ידוע מטוחנות באורך של כ-5.5 מ"מ ורוחב של בין כ-4 ל-6 מ"מ, מה שמעיד כנראה על אורך גוף פוטנציאלי של 1 מטר בקירוב. אם הדבר נכון אז יונק זה הוא הגדול ביותר ביונקי המזוזואיקון לצד הרפנומאמוס, השוולטריה (אנ') והבובודנס (Bubodens). מבנה שיניו הותאם לפיצוח מזון קשיח, אם כי לא ברור אם היה זה אוכל רכיכות או אוכל צמחים קשים יחסית. עם זאת מבנה הלסת העליונה רומזת שהיה מתמחה בעל רכסי נקודות מעוגלות, בהם הותאמו שיניים שנשחקו לאחר ריסוקים קשיחים מדי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוליקודון בוויקישיתוף

• קוליקודון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• קוליקודון, באתר GBIF (באנגלית)