Loading AI tools
עיתונאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל ברנסטין (באנגלית: Carl Bernstein; נולד ב-14 בפברואר 1944 בוושינגטון די.סי.) הוא עיתונאי יהודי-אמריקאי. הוא ועמיתו בוב וודוורד בוושינגטון פוסט חקרו וחשפו את פרשת ווטרגייט, שהובילה להתפטרות נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון.
 | |
| קארל ברנסטיין, 2007 | |
| לידה |
14 בפברואר 1944 (בן 80) וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק | וושינגטון פוסט |
| תחקירים בולטים | חשף עם עמיתו בוב וודוורד את פרשת ווטרגייט |
| בן או בת זוג |
נורה אפרון (1976–1980) |
| צאצאים |
ג'ייקוב ברנסטיין |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | carlbernstein |
|
carlbernstein | |
  | |
בשנת 1972, מונו וודוורד וברנסטין לחקור את הפריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון בבניין שנקרא "ווטרגייט". עבודתם הובילה לחשיפת עבירות פליליות של אנשי קמפיין הבחירות של הנשיא ריצ'רד ניקסון. בסופו של דבר הובילה הפרשה להתפטרותו של הנשיא ניקסון. פרשת ווטרגייט נחשבת לסקופ העיתונאי הגדול ביותר מאז ומעולם. הספר "כל אנשי הנשיא", שנכתב על הפרשה היה במקום הראשון ברשימת רבי המכר בארצות הברית. בשנת 1976 צולם סרט המבוסס על הספר. דאסטין הופמן גילם את ברנסטין ורוברט רדפורד גילם את וודוורד. בעקבות הסרט הפכו שני העיתונאים לידוענים בארצות הברית ועלתה מאוד קרנה של העיתונות החוקרת בדעת הקהל.
ברנסטין נולד לסילביה ואלפרד, משפחה יהודית בוושינגטון די.סי. והחל את דרכו בעיתונות בעיתון בית הספר התיכון שבו למד. בגיל 16 החל לעבוד כנער שליח בעיתון וושינגטון סטאר והתקדם במהירות בסולם התפקידים, אולם כדי להתמנות לעיתונאי מן השורה, העיתון בו עבד דרש תואר ראשון. ברנסטין הפסיק את לימודיו באוניברסיטת מרילנד (גם שם שימש כעיתונאי בעיתון הסטודנטים) ולא התכוון להשלים את התואר, לכן עזב את משרתו בסטאר בשנת 1965 וקיבל משרה מלאה כעיתונאי ב-Elizabeth Daily Journal בניו ג'רזי. בעודו עובד בעיתון זה זכה בפרס אגודת העיתונאים של ניו ג'רזי על תחקירי עיתונות, כתבות עומק וחדשות דחופות. בשנת 1966 עזב ברנסטין את ניו ג'רזי והחל לעבוד בעיתון הוושינגטון פוסט, שם כיסה חדשות פלילים והתבלט כאחד העיתונאים הבולטים בסגנון כתיבתם.
בשבת, 17 ביוני 1972, הוטלה על ברנסטין ובוב וודוורד המשימה לכסות פריצה שאירעה באותו הבוקר בבניין ווטרגייט. חמישה פורצים נתפסו בשעת מעשה בבניין, שם שכן מטה המפלגה הדמוקרטית. התברר כי אחד הפורצים הוא סוכן CIA לשעבר, אשר עבד בתפקיד ביטחוני עבור המפלגה הרפובליקנית. מעת אותו אירוע, ברנסטין ובוב וודוורד הצליחו בסדרת דיווחים עיתונאיים למצוא קשר בין הפורצים לקופת מזומנים סודית ולתובע כללי מושחת. ברנסטין היה הראשון שחשד כי הנשיא ניקסון מעורב בפריצה והוא מצא המחאה שקשרה בין הנשיא ניקסון לפריצה. תחקיריהם של וודוורד וברנסטין הובילו לחקירות נוספות של ניקסון ולהתפטרותו ב-9 באוגוסט 1974.
בשנת 1974, שנתיים לאחר הפריצה בווטרגייט וחודשיים לפני התפטרות ניקסון, ברנסטין וודוורד פרסמו את ספרם "כל אנשי הנשיא", ספר שהיה מבוסס על תחקיריהם העיתונאיים ואשר הפך לרב-מכר במשך שישה חודשים. בשנת 1975 עובד הספר לסרט מצליח באותו השם, בו דסטין הופמן גילם את ברנסטין.
כתיבתם העיתונאית על פרשת ווטרגייט זיכתה את ברנסטין ובוב וודוורד בפרס פוליצר בשנת 1973.
ברנסטין עזב את הוושינגטון פוסט בשנת 1977 והחל לחקור את היחסים בין ה-CIA לעיתונות בתקופת המלחמה הקרה. לאחר תחקיר שנמשך שנה הוא פרסם את הסיפור, לאורך 25 אלף מילים, במגזין רולינג סטון. לאחר מכן החל לעבוד עבור רשת החדשות ABC. בין השנים 1980–1984 עמד בראש הדסק של ABC בוושינגטון די.סי. ושימש כעיתונאי הבכיר של הרשת בבירת ארצות הברית. בשנת 1982, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, ברנסטין היה הראשון שדיווח כי שר הביטחון אריאל שרון הטעה את ממשלת ישראל באשר למטרות האמיתיות של הפלישה ללבנון, כאשר טען כי מטרת המבצע היא לייצור אזור ביטחון של 25 ק"מ מצפון לגבול ישראל.[1] ברנסטין המשיך ודיווח על מלחמת לבנון במשך חודשים ארוכים מעת שפרצה.
שנתיים לאחר שעזב את רשת ABC ברנסטין פרסם את ספרו Loyalties: A Son's Memoir (מילולית: "נאמנויות: זכרונות בן") שבו חשף כי הוריו היו חברים במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית. הגילוי הכה גלים כיוון שאף ג'ון אדגר הובר, ראש ה-FBI, ניסה ללא הצלחה להוכיח את חברות הוריו של ברנסטין במפלגה הקומוניסטית.
בשנת 1992, בעת שעבד עבור המגזין טיים, ברנסטין כתב סיפור עיתונאי גדול ובו חשף את הברית בין האפיפיור יוחנן פאולוס השני לבין נשיא ארצות הברית רונלד רייגן. בשנת 1996, בשיתוף עם מרקו פוליטי, מומחה לענייני הוותיקן, הוא פרסם ביוגרפיה של האפיפיור בשם His Holiness. בספר מייחס ברנשטיין לאפיפיור תפקיד מרכזי בנפילת הקומוניזם במזרח אירופה.
בשנת 1992 ברנסטין כתב מאמר ראשי בשבועון ניו ריפבליק בו גינה את נטיית העיתונות המודרנית לסיפורי שערוריות ולהתמקדות ברכילות על ידוענים, תחת לסקר חדשות. המאמר נשא את הכותרת "תרבות האידיוטיות" (The Idiot Culture).[2]
בשנת 2007 פרסם ברנסטין ביוגרפיה על הילרי קלינטון. הספר היה בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך שלושה שבועות, אף שעל פי הערכות מאוחרות יותר מכירות הספר היו נמוכות מציפיות המוציא לאור.
ברנסטין מרבה להופיע כפרשן פוליטי בערוצי החדשות האמריקאים.
אתר האינטרנט הרשמי של קארל ברנסטין
קארל ברנסטין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קארל ברנסטין, ברשת החברתית Goodreads
פרקים מהספר "כל אנשי הנשיא " של וודוורד וברנסטין " תורגמו לעברית בהמשכים בעיתון "מעריב" אך מעולם לא כספר.
את הפרקים אפשר לקרוא ברשת כאן :
המשימה ווטרגייט
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
