אייל הצפון

אייל הצפון (שם מדעי: Rangifer tarandus) הוא אייל החי באזורים הארקטיים ובטונדרה. באנגלית קיימת הבחנה לשונית בין אייל הצפון בצפון אמריקה, אשר קרוי קאריבו (caribou) לבין זה שבצפון אסיה ואירופה המכונה ריינדיר (Reindeer), אך מדובר באותו בעל חיים. אייל הצפון יוצא דופן בין מיני האיילים, שכן הוא המין היחיד אשר עבר ביות. דבר נוסף המייחד את אייל הצפון הוא שגם לנקבות יש קרן על ראשן.

עובדות מהירות אייל הצפון, מצב שימור ...

אייל הצפון

מצב שימור
מצב שימור: פגיע פגיע (VU) ^[1]
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	אייליים
תת־משפחה:	איילי העולם החדש
סוג:	Rangifer
מין:	אייל הצפון
שם מדעי
Rangifer tarandus ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
תפוצת אייל הצפון

אייל הצפון חי במספר אזורים: בצפון סקנדינביה, באי שפיצברגן, בחלקים האירופאיים של רוסיה, ובכלל זאת בצפון רוסיה ובנוביה זמליה; בחלקים האסיאתיים של רוסיה; בצפון מונגוליה; צפון מזרח סין ועד לאוקיינוס השקט; בצפון אמריקה; בגרינלנד, קנדה ואלסקה. עד תחילת המאה ה-19 היה ניתן למצוא איילי צפון בדרום מדינת איידהו בארצות הברית. ב-1952 החל מבצע להחדרת איילי צפון לנופי סקוטלנד, שמהם נכחד ככל הנראה במהלך המאה ה-10. בנוסף, בתחילת המאה ה-20 הובאו איילי צפון לאיי ג'ורג'יה הדרומית וקיימים שני מרכזי פעילות שלהם על האיים (המופרדים באמצעות קרחון). מספר איילי הצפון באיי ג'ורג'יה מוערך בכמספר אלפים וסמל איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים מכיל גם אייל צפון.

גודלם של איילי הצפון שונה ממקום למקום. היקף הראש נע בין 120 ל-220 ס"מ, וגובה הכתפיים בין 90 ל-140 ס"מ. משקלם של איילי צפון נע בין 60 ל-300 ק"ג. פרוותו של אייל הצפון מעובה וארוכה, וצבעה חום-אפור כהה או בהיר, בעיקר בקרב איילים מבויתים; ובחורף בהירה יותר מבקיץ. קיים סוג של קאריבו - ה"פירי קאריבו" (Peary), שצבעו כמעט לבן לחלוטין במשך כל השנה. הצבע הבהיר מסווה את איילי הצפון טוב יותר. מתחת לפרווה, קיימת שכבת מגן נוספת של "צמר תחתי", אשר מגנה על איילי הצפון מפני מזג האוויר הארקטי. עונת ההמלטה של איילי הצפון היא בדרך כלל בחודש מאי או בתחילת יוני. העופר נולד במשקל של כחמישה ק"ג והוא מסוגל לעמוד על רגליו תוך שעות ספורות לאחר ההמלטה. אייל הצפון זהו המין היחיד במשפחת האיילים בו גם לזכר וגם לנקבה יש קרניים (אנ').

איילי הצפון הם שוכני טונדרה מובהקים. הם אוכלים עשבים וצמחי מים ונודדים למרחק מאות קילומטרים בחיפוש אחרי אתרי רעייה. בחורף הארוך והקר השורר בטונדרה הם ניזונים בעיקר בחזזיות, שהבולטת ביניהן היא אבובית האיילים, שאותה חופרים האיילים בעזרת פרסותיהם הרחבות מתחת לשלג.

בין הטורפים המאיימים על אייל הצפון ניתן למצוא זאבים, דובי קוטב, דובים חומים ודובים שחורים וכאשר הם נמצאים בים גם קטלנים (אורקות) וכרישים שונים. בנוסף, היתושים מטרידים את איילי הצפון בקיץ. כדי להתמודד עם טורפים לבנים כגון זאבי שלג ודובי קוטב פיתחו האיילים ראיה בתחום האולטרה סגול של nm‏350–320. בעונת הייחום, הסתיו, הזכרים נלחמים לעיתים ביניהם על הנקבות.

על פי המסורת בחלק מתרבויות אירופה וצפון אמריקה, סנטה קלאוס (או ניקולאוס הקדוש) מגיע להעניק מתנות לקראת חג המולד במרכבה או במזחלת מונהגת על ידי איילי הצפון שלהם.

עיניהם של איילי הצפון משתנות בחורף, וצבען הופך מכתום-זהוב לכחול. ייתכן שאז הם קולטים יותר אור אולטרא סגול המוחזר מהשלג ומבחינים ביתר קלות בחזזית הבהירה קלדוניה רנגיפרינה, החביבה עליהם^[2].

התגלה כי איילי הצפון יכולים לאכול תוך כדי שינה. ייתכן שזה מאפשר להם לצבור יותר שומן לקראת החורף בעונה שבה יש שפע מזון^[3].

אייל הצפון

מאפיינים

תת-מינים

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on