מכולת

מכולת היא חנות לממכר מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.

מכולת בתקופת הצנע, 1949

פנקס חסכון של מפעל החסכון באגודות הצרכנים השיתופיות (1958) – מתוך דברי ההסבר על מפעל החסכון: • את הבולים יש לקבל בצרכניה הקבועה שלך. הקפד על תשלומים קבועים! • על חשבון כל יחידת חסכון ישלם החוסך 250 פר' לשבוע בתשלומים קבועים (ארבעה תשלומים לחודש), עד להשלמת הסך 48 ל"י • לכל חוסך יינתן פנקס חסכון. תמורת כל תשלום של 250 פר' יימסר לחוסך בול שיודבק בפנקס החסכון וישמש אשור לסכום ששולם. • סטיפנדיות ותשורות שונות תחולקנה בין החוסכים, לפי גורל, פעמים בשנה • נוסף על הסטיפנדיות ייהנו החוסכים מהשתתפות במפעלים תרבותיים שונים מטעם התנועה הצרכנית. • הקואופרציה הצרכנית הציבה לה מטרה עיקרית אחת – לסייע לחבריה בשיפור תנאי חייהם מבחינה חמרית ורוחנית, לשם קידום ענייניהם הכלכליים והמוסריים גם יחד. • פעולתה של הצרכניה מכוונת לטובת לקוחותיה, כי הם חבריה-בעליה. הצרכניה מקפידה על טיב מעולה של הסחורה, על משקלה הנכון ומחירה הוגן. כל תכליתה לשרת את חבריה. • לשם עבודתה זקוקה הצרכניה לחנות, למדפים, לכלים, להון חוזר, כלומר לכספים שבהם קונים מיצרכים ומשלמים שכר חנות, משכורת לעובדים ויתר ההוצאות. • מפעל החסכון שהתנועה הצרכנית מארגנת יגביר את כוחה של הקואופרציה הצרכנית שתשיג תנאים עוד יותר נוחים – לא לעצמה אלא לחבריה, שהרי כל הצלחתה היא לטובתם. • לחסכונך תתווסף רבית שבחלקה תצורף ליחידתך עם סיום ארבע השנים ולזכותך יהיה סך 50 ל"י במקום 48 שתשלם • כספך שיופקד באגודת הצרכנים שלך יפרה את אגודתך ויאפשר לה להגדיל תועלתך משירותה. • פיתוח הצרכנות השיתופית בישראל מגביר את מעמדו של ציבור העובדים בכפר ובעיר, מבצר את כוחה של המדינה ומסייע לה בקיבוץ גלויות, בפיתוח הארץ, בקליטת העולים ובהשרשתם בענפי המשק היצרניים. • מפעל החסכון חשוב לא לך בלבד. גם חבריך צריכים להצטרף למעגל החוסכים באגודות הצרכנים.

אף על פי שעדיין קיימות חנויות מכולת, בעיקר בשכונות ותיקות, המושג מתקשר בתודעה עם מושגים הזכורים בנוסטלגיה. חנויות מכולת של פעם פינו מקומן, במקרים רבים, לחנויות סופרמרקט או מינימרקט, המכילות מגוון רחב יותר של מוצרים.

המונח "מכולת" כיום מתייחס על פי רוב לחנויות מינימרקט שנראות כמו חנות מכולת מבפנים ומבחוץ.

בישראל

חנויות המכולת היו העוגן המסחרי של כל שכונה או אזור מגורים בכל עיר^[1], עד לשנות ה-70 של המאה ה-20. מכרו בהן את כל מצרכי המזון לבית, למעט ירקות ופירות, שנמכרו אצל הירקן, ובשר, שנמכר באטליז. מבחר המוצרים היה אמנם דל יחסית לימינו, אך הקנייה הביתית, כמו האווירה הכללית בישראל, הייתה אינטימית, בעלי המכולת (החנוונים) הכירו כל משפחה ואת הרגלי הצריכה שלה, ושכנים לאותו אזור מגורים נפגשו בתור במכולת.

חנויות המכולת היו קטנות וצפופות, ולא כללו מעברים כמקובל כיום בסופרמרקטים. המצרכים נמצאו על מדפים שהקיפו את החנות סביב סביב לאורך הקירות ועד גובה התקרה. בנוסף היה מקרר מוצרי חלב ומוצרים בתפזורת כגון דג מלוח שנמכר מתוך חבית.

שירות עצמי לא היה מקובל כמעט. את מרבית המוצרים צריכים היו הקונים לבקש מהחנווני והוא הורידם ממדפים גבוהים, הביאם מאחורי הדלפק או מהמחסן, פרס את הגבינות, שקל ועטף אותן, וככלל שירת את לקוחותיו איש בתורו, כך שהקונה הבא נאלץ לחכות לסיום כל הקנייה של קודמו. לעיתים קרובות נוהלו חנויות המכולת על ידי שני בני זוג ואף ילדיהם, כדי לאפשר את פתיחת בית העסק לאורך כל היום (מלבד הפסקת צהריים) וכדי לשרת יותר מקונה אחד במקביל.

החל מ-1958 החלו להיפתח חנויות סופרמרקט גדולות של רשתות מזון, ותרבות הקניות השתנתה. מכולות רבות איבדו מרווחיותן, וכיום מספרן קטן בהרבה ממה שהיה עד לפני כמה עשרות שנים.

בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 החלו להיפתח בישראל חנויות מכולת קואופרטיביות בשם "העגלה". במספר יישובים, שמצפה רמון היה הראשון שבהם, הוקמה מכולת קהילתית אשר שמה לה למטרה להוזיל את עלויות המזון ועל ידי הקמת קואופרטיב הקימו החברים את המכולת.

בתרבות הישראלית

מקומה המרכזי של המכולת חיי היום יום בישראל זכה להתייחסות רבה בתרבות הישראלית. בין ההתייחסויות הרבות ניתן למנות את:

• "מכולת" – מחזה מאת הלל מיטלפונקט.
• "שיר המכולת" של להקת כוורת.
• תוכנית הילדים "רגע עם דודלי" מתרחשת בחנות המכולת של דודלי, המהווה מקום מפגש מרכזי לתושבי השכונה.

מושגים הקשורים למכולת

• חֶנְוָנִי – כינויו העברי של המוכר במכולת.
• הקָפָה – המכירה באשראי נקראת ”בהקפה” או ”על החשבון”. החנווני מחזיק פנקס רשימות או מחברת, ומוסיף את שם הלקוח לרשימת כל בעלי החוב שמשלמים פעם בשבוע או בחודש (ראו גם ”חנווני על פנקסו”).
• חצי לחם – במכולת של פעם היה החנווני בוצע כיכר לחם לשניים, ומוכר גם בחצאים.
• רשימת מכולת – רשימה שמכילה את המוצרים לקנייה. ביטוי זה הושאל לשימוש בתחומים אחרים ומתאר רשימה למסע רכש, או ספירת מלאי כלשהי.
• צרכנייה – מכולת גדולה יותר מהמקובל, שמכילה מוצרים רבים יותר. הצרכניות פועלות בעיקר בקיבוצים ובמושבים.

גלריה

• 
  שלט ישן של צרכניה בשכונת גבעת נשר
• 
  שלט ישן של מכולת בחיפה עם פרסומת למשקה קל "אטלס". גם החנות וגם המשקה כבר אינם קיימים.
• 
  חנות מכולת ברוטרדם שבהולנד, אפריל 1955.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מכולת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכולת

• גלי ברגר, מספר חנויות המכולת ירד ב-5% מאז 2005, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2009
• דנה ויילר-פולק, פורום מזון ומכולת: בסופר יש מדפים, אצלנו יש עם מי לדבר, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
• רשימת מכולת - חייה ומותה של המכולת השכונתית מאת אבי זעירא
• ארנה קזין, כמה עולה לנו לקנות בזול, באתר הארץ, 17 במאי 2004
• מירב קריסטל, אני זוכר אותה מהמכולת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2010
• מילות השיר "שיר המכולת", באתר שירונט ; מילים ולחן: דני סנדרסון, ביצוע: להקת כוורת
• הקמת צרכנייה חדשה בשיכון החיילים המשוחררים בבת גלים, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שוליים

1. "הלב של השכונה": בעלי המכולות רוצים להרוויח, באתר ישראל היום