צימוד (אמצעי אמנותי)

צימוד הוא אמצעי ספרותי אמנותי, המשמש כקישוט בשירה, לשון נופל על לשון. כלומר, שימוש בצמד מילים או בצירוף מילים שהצליל שלהם זהה או דומה, אבל המשמעות שלהם שונה או מנוגדת. משיגים את האפקט המבוקש כשהמילים הללו צמודות זו לזו.

במקרים רבים הצימודים למיניהם אינם רק קישוט צורני צלילי, אלא יש להם תפקיד גם בתחום המשמעות. בצימודים מנוגדי משמעות, הדמיון הצלילי בין שתי המילים מדגיש את הניגוד שביניהן בתוכן, לדוגמה: מזוני - רזוני. ואילו כאשר יש קרבה בין המשמעים של שתי המילים השוות או הדומות זו לזו בצליל, מחזק הצליל השווה או הדומה את הנאמר.

השימוש באמצעי ספרותי זה רווח כבר בתנ"ך (”וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה” (ספר ישעיה, פרק ה', פסוק ז')) ובפיוטים ושירה בימי הביניים בעברית ובארמית ואף בצימוד של מילה עברית וארמית.

משוררי ספרד שילבו בשיריהם את כל סוגי הצימודים, ובעיקר את הצימוד השלם. כמה מהם, כגון משה אבן עזרא, יעקב בן אלעזר, יהודה אלחריזי וטודרוס בן יהודה אבולעפיה, אף חיברו "שירי צימודים", כלומר, שירים שכל חרוזיהם הם צימודים שלמים או מורכבים.

חכמי ומשוררי ספרד גם יצרו צירופי לשון וביטויים שהם צימודים של שברי פסוקים מהתנ"ך או מאמרי חז"ל והשתמשו בהם בשירה ובפרוזה מחורזת כגון בתשובות הלכתיות, אגרות המלצה, והסכמות לספרים. דוגמה נפוצה: ממאמר חז"ל "כלה כמות שהיא" נוצר הביטוי "קלה כמות שהיא". "עוד ידו נטויה" (ספר ישעיה, פרק י', פסוק ד') - "הוד ידו נטויה". לפעמים שינוי אות או הגייה הפכו את משמעות הביטוי: "אין מסיחין בסעודה" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה', עמוד ב') - "הן משיחין בסעודה". "לבי יחיל בקרבי" (ספר תהלים, פרק נ"ה, פסוק ה') - "לבי יכיל בקרבי". "אין תוכו כברו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א') - "הן תוכו כברו".

סוגי צימודים

מקובל למיין את סוגי הצימודים על פי הצלילים החוזרים בהם:

צימוד שלם - שתי המילים זהות זו לזו לגמרי בצלילן ובכתיבן, אבל משמעותן שונה. לדוגמה: מילה (ברית-מילה) לעומת מילה (יחידה בסיסית בשפה), או ציר (במובן של שליח, כאב, מיץ). דמים (כסף) לעומת דמים (דם). או צירוף מילים זהה אבל משמעותו שונה ומובנת מההקשר. לדוגמה: "שנה ופירש" (שינה דרכו ועזב) - "שנה ופירש" (חזר על תלמודו וביאר אותו).

צימוד מורכב - מילה אחת ובסמוך לה צירוף של שתי מילים היוצרות אותו צליל. לדוגמה: החרטומים - אחר תומים, עלמה - על מה, בוחן - בו חן. שמים - שא מים.

צימוד מפוצל - היפוכו של הצימוד המורכב. שתי מילים ובסמוך להם מילה אחת היוצרת אותו צליל.

צימוד שונה כתיב - שתי מילים שונות בכתיב אך דומות או זהות בהגייה. נפוץ בתנועות המתחלפות בהגייה (א-ה-ע; ב-פ; ח-כ-ק; ט-ת; ש-ס) לדוגמה: הדם - אדם, הוד - עוד, הן - אין, ארוכה - ארוחה, ביקורים - ביכורים. כלה - קלה. עטו - עתו. שבחות - שפחות.

צימוד שונה תנועה - שתי המילים שונות זו מזו באחת מתנועותיהן. לדוגמה: צר - צור - ציר, דברים - דבורים. משְּׁביעין (שין ימנית, שבועה) - משֹביעין (שין שמאלית שובע). חַלֻקוֹת (מחלוקת) - חֲלָקוֹת (שפה חלקה).

צימוד שונה אות - שתי המילים שונות זו מזו באחת מאותיותיהן. לדוגמה: חרוז - חרוץ, גֹדש - קֹדש.

צימוד הפוך - המילה השנייה נוצרת מהיפוך אותיות של המילה הראשונה. לדוגמה: תצמא - תמצא, יקיצני - יציקני.

צימוד גזרי - המילה השנייה נגזרת מאותו שורש של המילה הראשונה או משורש דומה לו. לדוגמה: ניסן - נסו - נס, ספירים - ספרים.

צימוד נוסף - במילה השנייה נוספת אות אחת או יותר לתחילת המילה הראשונה. לדוגמה: מים - שמים, גלים - גלגלים.

צימוד נפחת - היפוכו של הצימוד הנוסף. כלומר, במילה השנייה נגרעת אות אחת או יותר מראש המילה הראשונה. לדוגמה: ידיהן - ילדיהן. גלגלים - גלים. שמים - מים.

צימוד נעלם - למילה אחת יש שתי משמעויות - שם פרטי ושם עצם כללי. המילה עצמה כלל אינה נזכרת בשיר במפורש, אלא נרמזת בלבד, ומכאן שמו של הצימוד - "הנעלם". לדוגמה, שלמה אבן גבירול בטור: "ונפל הרעם ובא בן אבינועם במים כבירים" מדבר על הברק שבא אחרי הרעם. ברק הוא גם שמו הפרטי של ברק בן אבינועם. המשורר משלב בטור את הצירוף "בן אבינועם" כדי לרמוז על הברק.

לקריאה נוספת

• שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, כרך שלישי, עמ' 127–130.
• אמנון ששון, צימוד, מאמר באתר הזמנה לפיוט.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.