Remove ads
סדרת טלוויזיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוות איי.טי (באנגלית: The IT Crowd) היא קומדיית מצבים בריטית ששודרה במקור בערוץ 4 ונכתבה על ידי גרהם לינהאן, בהפקת אש אטאלה ובכיכובם של כריס או'דאוד, ריצ'רד איואדי, קתרין פרקינסון ומאט ברי. התוכנית מתרחשת במשרדי החברה הבדיוניות "ריינהולם תעשיות" בלונדון, ועוקבת אחר שלושת אנשי הצוות של מחלקת ה-IT (טכנולוגיית מידע) שלה: מתכנת המחשבים מוריס מוס (איואדי), רוי טרנמן (או'דאוד), וג'ן ברבר (פרקינסון), מנהלת המחלקה ומנהלת מערכות יחסים עסקיות שלא יודעת דבר על טכנולוגיית מידע. התוכנית מתמקדת גם בבוסים של ריינהולם תעשיות: דנהולם ריינהולם (כריס מוריס) ומאוחר יותר בנו דאגלס (מאט ברי). הטכנאי הגותי ריצ'מונד אוונאל (נואל פילדינג), המתגורר בחדר השרתים האפל, מופיע גם הוא במספר פרקים.
סוגה | קומדיית מצבים |
---|---|
יוצרים | גרהם לינהאן |
כותבים | גרהם לינהאן |
שחקנים |
|
ארץ מקור | הממלכה המאוחדת |
שפות | אנגלית |
מקום התרחשות | לונדון |
מספר עונות | 4 |
מספר פרקים | 25 |
הפקה | |
חברת הפקה | פרימנטל |
הפצה | פרימנטל, נטפליקס |
טכניקת צילום | מערך מרובה מצלמות |
שידור | |
רשת שידור | ערוץ 4 |
תקופת שידור מקורית | 3 בפברואר 2006 – 27 בספטמבר 2013 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
הקומדיה עלתה לראשונה בערוץ 4 ב-3 בפברואר 2006, והמשיכה לארבע עונות בנות שישה פרקים כל אחת. אף על פי שהוזמנה עונה חמישית, היא לא הופקה.[1] התוכנית הסתיימה בפרק מיוחד ששודר ב-27 בספטמבר 2013.[2][3][4][5] התוכנית זכתה לשבחי המבקרים, ויש לה בסיס מעריצים גדול.
הסדרה ממוקמת במשרדי ריינהולם תעשיות, תאגיד בריטי בדיוני השוכן ברחוב קארנדן 123 במרכז לונדון. היא מתמקדת באירועים המשעשים הקורים לשלושת חברי צוות התמיכה הטכנית השוכנים במרתף מוזנח מבולגן השוכן בניגוד גדול לארכיטקטורה המודרנית הזוהרת ולנופי לונדון המדהימים מהם נהנים שאר הארגון. הסדרה לא מספקת מידע לגבי מה הם עסקי החברה, והדבר נהיה לבדיחה מתמשכת. כל שידוע הוא שהיא קנתה ומכרה את חברת ITV, שיש לה מעבדת כימיקלים, ושהיא מייצרת מוצר ללא שם. בפרק אחד, דנהולם ריינהולם טוען שהחברה קנתה ספקי טלפונים ניידים ותחנות טלוויזיה, ויצרה את "אימפריית התקשורת הגדולה ביותר בבריטניה", אך לא ברור אם זה נכון.[6]
רוי ומוס, שני הטכנאים, הם גיקים חסרי יכולת חברתית, ובמילותיו של דנהולם ריינהולם הם: "חנונים סטנדרטיים". למרות התלות של החברה בהם, בדרך כלל מתעלמים מהם והם נחשבים למפסידנים.
עצלנותו של רוי, והעובדה שאף אדם משאר החברה לא שם לב אליהם, גורמת לרוי להמציא שלל טכניקות שיחסכו ממנו את הצורך לבצע את עבודותו. הוא נוהג להתעלם מהטלפון ולקוות שהוא יפסיק לצלצל, וכשהוא עונה לטלפון הוא נוהג לפתוח במשפט: "האם ניסית לכבות ולהדליק שוב?". ברוב המקרים פתרון זה עובד והשיחה מסתיימת במהירות. באחד הפרקים רוי אף מציב קלטת שמע ליד הטלפון שמשמיעה הצעות תמיכה טכנית נדושות שונות. רוי לובש חולצת טריקו שונה בכל פרק.[7] הידע המעמיק של מוס בנושאים טכניים בא לידי ביטוי בהצעות המורחבות והמפורטות מדי שלו לבעיות ילדותיות, בעוד שהוא לא מסוגל להתמודד עם בעיות מעשיות כמו כיבוי שריפות והרחקת עכבישים. הביישנות שלו מקשה עליו להתייחס לאחרים, ולעיתים קרובות היא מובילה אותו לציין עובדות מוזרות, או להתחיל "לקשקש" על עצמו או על טכנולוגיה. כשמישהו מראה את בורותו בנושא הנוגע למחשבים, הוא יכול להיות שחצן.
ג'ן, החברה החדשה ביותר בצוות, היא טכנופובית וחסרת כל ניסיון או ידע בנושאים הקשורים לטכנולוגיה, אף על פי שהיא טענה בקורות החיים שלה שיש לה "ניסיון רב עם מחשבים". מכיוון שגם דנהולם חסר כל ידע טכנולוגי באותה מידה, השקר של ג'ן משכנע אותו שהיא צריכה להיות ראש מחלקת התמיכה הטכנית. לאחר הפגישה עם רוי ומוס, ג'ן מגדירה מחדש את תפקידה כ"מנהלת מערכות יחסים", אך עם זאת, הניסיונות שלה לגשר על הפער בין הטכנאים לבין העובדים האחרים של החברה גורמים בדרך כלל לתוצאה הפוכה, ומביאים את הצוות למצבים מגוחכים.
היוצר גרהם לינהאן כתב את הסדרה. הסדרה צולמה לפני קהל חי, שיטה שבזמן ההוא נחשבה ל"מסוכנת" יותר מאשר שימוש בצחוק מוקלט.[8] על בחירה זו אמר לינהן: "אני סומך על האינסטינקטים שלי, אז אני הולך לעשות את זה בדרך שלי ומקווה שאנשים יבואו אליי".[8] העונה הראשונה הוקלטה באולפני טדינגטון, והעונה שלאחר מכן באולפני פיינווד, עם צילומי מיקום לסירוגין. קטעים בסגנון קולנועי הוקלטו גם לפני הקלטות חיות. שיר הפתיחה של הסדרה הופק על ידי קבוצת "שינולה".[9]
התוכנית משודרת ברחבי העולם. באוסטרליה היא שודרה ברשת ABC1 וב־UKTV . בבולגריה, רשת GTV החלה לשדר אותה ביולי 2008, בעוד ש־Comedy Central Germany החלה לשדר את העונה הראשונה בספטמבר 2009. רשת ETV שידרה את התוכנית באסטוניה. בפולין היא שודרה ברשת Comedy Central Poland, ב־TVP2 וב־Fox Comedy. בצ'כיה היא שודרה ברשת Česká televize וב־HBO . TV 2 Zulu שידרה אותה בדנמרק, וכך גם קומדי סנטרל בהולנד. Canal+ משדרת אותה בספרד. בניו זילנד, היא שודרה ב־TV One. היא משודרת באופן לא רציף ברפובליקה של אירלנד ב־RTÉ2 וב־RTÉ Player.
בארצות הברית הוקרנו פרקים בערוץ IFC. כל 5 העונות זמינות גם ב־Netflix, ב-Tubi TV, ב־Pluto TV ובהולו, ולרכישה בחנות האייטונס. הערוץ הקנדי G4 שידר את התוכנית במהלך רצועת שידור למבוגרים ביולי 2007. שידורים חוזרים שודרו גם ב־BiteTV בקנדה עד שהושק מחדש בתור "Makeful" באוגוסט 2015. בברזיל, בארגנטינה ובצ'ילה היא שודרה ב־I.Sat. במקסיקו היא שודרה בערוץ 11 מאז 2010. היא שודרה גם בספרד ב-Canal 3xl במהלך 2011.[10]
עונה חמישית הוזמנה על ידי ערוץ 4, והייתה אמורה להיות משודרת ב-2011.[11] יוצר הסדרה, גרהם לינהאן, החל בהפקה מוקדמת שלה, והצהיר שזו תהיה העונה האחרונה של התוכנית, כמעין "שלום לדמויות".[12] צוות הכותבים לא הצליח להיפגש באופן קבוע, אז הם יצרו חדר כותבים וירטואלי באמצעות הכלי המקוון לניהול פרויקטים Basecamp. לינהן מצא בזה חיסרון, וכינה את זה "שירות מחניק שלדעתי הוא בעצם גרם לכולם להיות מודעים לעצמם", אבל לא הייתה חלופה מתאימה לכך. אף על פי כן, הכותבים אכן ניסחו כמה רעיונות לסיפור (לפי הדיווחים אחד מהם היה פרק המבוסס על מת לחיות[דרוש מקור]), אבל בסופו של דבר לינהאן לא חשב שההסדר היה מעשי. בשל לוח הזמנים העמוס של לינהאן, ודרישות התקציב של התוכנית, נגנזה העונה החמישית.[13]
עם זאת, לינהאן הרגיש שניתן להפיק פרק יחיד ומיוחד של "פרידה". הוא כבר היה עסוק בפרויקט אחר, וגם שחקני הסדרה כבר לקחו התחייבויות אחרות ולפיכך, רק ביוני 2013 צולם הפרק האחרון של התוכנית.[14]
לינהאן אמר שיש דמויות מסוימות בסדרה שהוא היה רוצה לחקור בספיישלים עתידיים בסגנון ספין-אוף, ובמיוחד את דמותו של מאט ברי: דאגלס. בראיון ב-2014, לינהאן אמר שיש לו רעיון חצי מגובש לגבי הרחבת דמותו של דאגלס, אבל מכיוון שמאט ברי עסוק ביצירת הסדרה שלו "Toast of London", לינהאן יצטרך "להסתער כשהוא לוקח מנוחה".[15] לינהאן דן גם בהחזרת דמותו של בנדיקט וונג, הנקראת פריים, מהפרק "Final Countdown".[13] וונג אמר שהוא "יתרגש" אם פריים יקבל סדרה משלו, וצחק על כך שיהיה ניתן לקרוא לה "פריים טיים".[16]
עונה 1 של צוות איי.טי קיבלה ממבקרי האתר Metacritic ציון ממוצע של 67/100, בהסתמך על 8 ביקורות.[17]
בפרק הבכורה של התוכנית בערוץ 4 צפו 1.8 מיליון צופים, שתוארו כ"מאוכזבים" על ידי BBC News.[18] עם זאת, לינהאן הצהיר שהוא "משחק את המשחק הארוך" ושיקף כיצד גם העונה הראשונה של "האב טד" "הייתה די לא מובחנת" אך המשיכה לצבור צופים ופרסים.[8] בגמר עונה 4 ב-30 ביולי 2010 הגיעה התוכנית לשיא הרייטינג הנוכחי שלה. בתוכנית צפו 2.17 מיליון צופים והיא הצליחה מאוד במשבצת הזמן שלה.
הסדרה זכתה בפרסים מהאקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה (BAFTA), מהאקדמיה הבינלאומית לאמנויות ומדעי הטלוויזיה (פרס אמי הבינלאומי), ומפרסי המעריצים של Comedy.co.uk המאורגנים על ידי מדריך הקומדיה הבריטי. הסדרה גם קיבלה פרס מפרסי הקומדיה הבריטיים ומהפרס האירי לקולנוע וטלוויזיה.
בשנת 2006, הסדרה נבחרה לסיטקום הבריטי החדש הטוב ביותר בטקס פרסי Comedy.co.uk לשנת 2006, מתוך 17 מועמדים.[19] בשנת 2007, היא נבחרה לקומדיה של השנה בטקס פרסי Comedy.co.uk לשנת 2007, מתוך 100 מועמדים.[20] בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לטלוויזיה ב-2007 הועמדה התכנית לפרס קומדיית המצבים הטובה ביותר, אך הפסידה. ב-2008 זכתה הסדרה בפרס אמי הבינלאומי לקומדיה[21] וב-2008 בפרס "ורד הזהב" לסיטקום הטוב ביותר.[22] הסדרה הייתה מועמדת שוב לפרס קומדיית המצבים הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לטלוויזיה 2008, אך הפסידה ל-"פיפ שואו". בשנת 2009, היא זכתה בקומדיית הסיטואציה הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לטלוויזיה. כמו כן, בשנת 2009 גרהם לינהאן זכה בתסריט הטלוויזיה הטוב ביותר בפרס הקולנוע והטלוויזיה האירי השישי, וקתרין פרקינסון זכתה בשחקנית הקומדיה הטובה ביותר בפרס הקומדיה הבריטית לשנת 2009 .
בטקס פרסי הטלוויזיה של האקדמיה הבריטית לשנת 2014, פרקינסון זכתה בהופעה הנשית הטובה ביותר בתוכנית קומדיה[23] וריצ'רד איואדה זכה בהופעה הגברית הטובה ביותר בתוכנית קומית. כריס או'דאוד היה מועמד באותה קטגוריה.
{{cite news}}
: (עזרה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.